על גבעות שייח אברק

סוף העלייה. חברי הקבוצה המתנשפים לוקחים כמה דקות למנוחה, עד שהנשימה הסדירה תחזור אליהם. אחר-כך הם מקיפים את פסלו של שומר ישראל אלכסנדר זייד, הנראה כאן זקוף על סוסו, מאהיל בידו על עיניו ומשקיף על העמק הנהדר.
שעת אחר-צהריים. למטה, על פס הכביש השחור, שועטות מכוניות, אבל על הגבעה דממה. שדות עמק יזרעאל (יזרע-אל) הפורים פרוסים על כף היד, כשפה ושם מנקדים גגות אדומים את המרחב העצום. צילו של ענן חולף על השדות. כשהעין שבעה מהמראות, מתיישבים חברי הקבוצה למרגלות האנדרטה. המדריך, גדעון ארבל, מושיט יד לכיוון העמק ואומר: העמק הוא חלום.
הטיילים שלנו פותחים חוברת קטנה, צהובה. צלילי הגיטרה מזכירים להם את המנגינה, והם מצטרפים, מהוססים תחילה, לקולו של גדעון: ...העמק הוא חלום/ זוהר ואורה./ מלילה ועד יום/ חולי ההורה/ נלינה בכרמים./ הבשילו ענבים/ ובקצה הרקיע שחר הפציע. שירו של ש. שלום טרם גווע, וכבר מוליכה הגיטרה לשירו של אלכסנדר פן על גבעות שייח אברק. הקולות מתגברים: אדמה אדמתי, רחומה עד מותי/ רוח רב חרבוניך הרתיח/ אירשתיך לי בדם/ שאדם ונדם/ על גבעות שייח אברק וחרתיה.... צליל מיתר אחרון, וגדעון כבר מספר את תולדות המקום.

אלכסנדר זייד שומר ישראל

גובה הגבעה, בקצה הדרומי של הגליל התחתון, הוא 153 מטר מעל פני הים. ממול נישאים הרי כרמל ולמרגלותיה המוסד החינוכי אורנים, לזכר אלכסנדר זייד. פס הקרקע הפוריה, שלא רואים את סופו, הוא עמק יזרעאל. הבתים הנאים הטובלים בירוק הם שוליה של קרית-טבעון. כאן, באזור, מצא את מותו אלכסנדר זייד ב-1938, כשכדור תועה פגע בו.
ארגון השומר נוסד במסחה (כפר-תבור) בשנת 1909, על-ידי אנשי העלייה השניה. חברי הארגון נטלו על עצמם את העברת השמירה על היישוב היהודי מידי ערבים ליהודים. סיסמתם היתה: בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום. מתוך המגמה לאחד את עבודת השמירה עם עבודת האדמה, נוסדו הכפרים הראשונים של אנשי השומר - תל-עדשים, כפר-גלעדי ותל-חי. אנשי השומר היו ידועים בעוז רוחם והכירו היטב את מנהגי הערבים ושפתם. אלכסנדר זייד עצמו הצטרף עם בני משפחתו לכמה משפחות בדואיות שהתגוררו על אדמת שייח אברק. עם הקמת ההגנה, הופסקה בהדרגה פעילות השומר. בחזית
האנדרטה המנציחה את זייד ניצב לוח שעליו נרשם: אלכסנדר זייד שומר בישראל. כמה צעדים מהאנדרטה, סמוך לעץ תות חסון, קבר שייח אברק המופיע בשיר (...על גבעות שייח אברק וחרתיה).

הוי שומר מה מליל

לאחר כמה דקות נסיעה מהאנדרטה, עוצרים על גבעה בשולי קרית-טבעון. חורש אפלולי של אורנים זקופים עוטף את בית-הקברות הקטן של אנשי השומר. קברים קטנים, צנועים, אחידים בצורתם. אבן כורכר מחוררת מכסה עליהם ומצמיחה זרועות ירוקות של צמח מטפס. רק נהימת הרוח הנושבת בין מחטי האורן מפירה את שלוות המקום. פוסעים בין המצבות ופוגשים שמות מוכרים מתולדות היישוב. כאן קבור גם אליעזר שמאלי, שכתב את אנשי בראשית, הספר על השומר.
מחוץ לבית-הקברות, בקצה החורש, מצטופפים לתצפית יפה על צומת השומרים. המכוניות החולפות בו יורות הבזקים של לובן פנסים. על עמק יזרעאל מתחיל לרדת הערב. מחרוזות מחרוזות נדלקים האורות ביישובים הקטנים בעמק ובהר. נותר לקנח בקפה ועוגה, להאזין לסיפורים תנכיים ולסיפורי ההתיישבות הקשורים למקום, לשיר בית אחרון משיר השומר של עמנואל לין (...סהר עלה מן ההרים./ העמק עטה ערפל/ אי שם נוגות התן מיילל/ הוי שומר מה מליל), להודות למדריך גדעון ארבל (רמת ישי, 769020-058) - והביתה, דווקא לא בשמחה רבה.

איך מגיעים

מצומת יוקנעם נוסעים בכביש 722, המוביל לצומת השומרים. פונים שמאלה בכניסה לגן לאומי בית-שערים, משם מתפצל כביש קטן שעולה לקבר אלכסנדר זייד. דרך שכונת האלה נכנסים לרחוב השומרים, המוביל לבית-הקברות הקטן ולחורשה הסמוכה.