"אתה תדאג שיהיה שקט, ואני אביא לך עוגה"

חיילי הגדוד הדרוזי "חרב", המוצבים ברצועה, יצאו לאחרונה לעוד משימה שגרתית -לפזר התפרעות של ילדים פלסטינים שהתקרבו אל מוצב יקינטון, סמוך לנווה דקלים, ויידו אבנים. מפקד הגדוד, סא"ל ניזאר פארס, התקדם לעברם בג'יפ בו נסע, והחל לדבר אליהם בערבית במערכת הכריזה.
הילדים המשיכו ליידות אבנים, אבל סא"ל פארס הצליח לשכנע את אחד מהילדים להתקרב אליו, והציע הצעה "שלא יוכל לסרב לה": "אתה תדאג שיהיה שקט וכל הילדים יתפזרו, ואני אביא לך עוגה", אמר לילד בן ה-10. ילדים אחרים, גם הגדולים יותר, התקרבו כדי לראות על מה משוחח חברם עם "הכובש הציוני".
הילד בדק שאכן יש עוגה, חזר לחבריו, ותוך מספר דקות פסקו ידויי האבנים. אחר כך הוא התקרב לג'יפ, קיבל חבילת עוגה צבאית וחזר על עקבותיו, כשעשרות הילדים רודפים אחריו כדי לנסות ולטעום ממנה, תוך שהם שוכחים את המטרה הראשונה לשמה הגיעו למקום.
לדברי קצינים בגדוד, "העובדה שגדלנו בתרבות ערבית ואנחנו מדברים ערבית מלידה, מאפשרת לנו לפעמים לפתור עימותים בדרך של קשר אנושי ובדרכים מקוריות. הרי פעמים רבות הילדים הקטנים הללו עושים את מה שהם עושים מתוך שעמום בלבד".

חיילי הגדוד הדרוזי מסיימים שנה ברצועה

חיילי הגדוד הדרוזי עתידים לסיים בקרוב שנה של פעילות ברצועה, מתוכה, 10 חודשים של פעילות רציפה באינתיפאדה, ואמורים בתחילת השנה הבאה להתפרס בגבול הצפון.
ביחידה חשים סיפוק מהמעבר הצפוי לצפון, "קרוב יותר לבית". הם גם חשים בימים האחרונים גאווה על המינויים החדשים של הקצינים הבכירים מהעדה. השבוע הפך יוסף משלב לאלוף הדרוזי הראשון בצה"ל ומונה לתפקיד אלוף פיקוד העורף, ואל"מ עימאד פארס מונה לראשונה לתפקיד מפקד חטיבת גבעתי, ויהיה הקצין הדרוזי הראשון המפקד על חטיבת רגלים סדירה.
"עיקר הסיפוק הוא בקרב הקצינים בדרגות הביניים, שמרגישים היום שאין כמעט דבר שמגביל אותך. אתה נבחן לעצמך, ביחס למי שמתמודד מולך על תפקיד, ואם אתה טוב – ימנו אותך", אומר קצין דרוזי.
גדוד חרב בצה"ל פועל כבר שנים רבות, כאשר כמעט כל חייליו ומפקדיו הם דרוזים. לצידו פועלים גם שני גדודי מילואים, בהם משרתים חלק מחיילי הגדוד לאחר שחרורם משירות סדיר.
בשבעת החודשים האחרונים הם הופקדו על הגנת אזור גוש קטיף ברצועת עזה. עד אז תפס הגדוד את גיזרת נחל עוז – מאזור ארז בצפון הרצועה עד למעבר קרני. באותה תקופה איבדה היחידה את החייל סאמר חוסיין, שנהרג מיריות צלף, וחברו לעמדה עמר טאפש נפצע קשה וכיום הוא מרותק לכסא גלגלים ועובר תהליך שיקום בתל השומר.
היחידה הופקדה גם על כביש הכניסה לנצרים ועל מוצב צומת נצרים, הצומת בו נורה למוות הילד מוחמד דורה. סא"ל פארס, בגיבוי אלוף פיקוד דרום הקודם, יום טוב סמיה, טוען עדיין כי הסמל של תחילת האינתיפאדה לא נהרג מירי צה"ל אלא מירי של פלסטינים שירו מאחוריו.
האינתיפאדה תפסה את חיילי גדוד "חרב" חודש אחד בלבד לאחר הגיעם לרצועה. מחלקה אחת של הגדוד שהתה בצומת נצרים, יחד עם צוות מגבעתי, ועם פרוץ האירועים יצא סא"ל פארס לפקד על המוצב. מאות אנשים צבאו עליו מדי יום, זרקו לעברו מאות טונות של אבנים, בלוני גז וגרוטאות מתכת, וניסו לטפס עליו. צלפים פלסטינים ירו עליו מבנייני התאומים שעמדו בסמוך אליו, ומכל מקום בצומת, במהלך כל היממה, כך במשך שבועיים. ניזאר וחייליו סירבו להתפנות מהמוצב, גם אחרי שבוע רצוף של לחימה. הם הוחלפו לבסוף לאחר שבועיים, כשבנייני התאומים פוצצו על ידי צה"ל והירי נפסק באחת. לפני כמה חודשים אף קיבל פארס צל"ש מאלוף הפיקוד, דורון אלמוג, על תפקודו במהלך אותם שבועיים.

"סרבנות הגיוס לא מעניינת אותנו"

בצה"ל התעוררה לאחרונה דאגה מהתרחבות התופעה של צעירים דרוזים הטוענים כי אינם מעוניינים לשרת בצה"ל. הטענה הזאת מובנת לקצינים בגדוד, אולם לדבריהם, "שיעורי הגיוס בקרב הצעירים הדרוזים גבוהים משיעורי הגיוס באוכלוסיה הכללית וגם באוכלוסיה היהודית. את החיילים שמשרתים בצה"ל זה כמעט לא מעניין, בחברה שלנו יש על כך דיאלוג, אבל הרוב הברור מתגייס ותומך בגיוס".
חיילי הגדוד, עושה רושם, מוטרדים מעניינים ארציים יותר: לחימה וניסיון לא להיפגע. מוצבי הגדוד מותקפים מדי יום כ-5 עד 15 פעמים בממוצע, מכיוון חאן יונס, וכך קרה גם אתמול והיום. "הפלסטינים מחכים לטעות קטנה של מישהו ויורים", אומר קצין בכיר. "יש להם תצפיתנים שלומדים את ההתנהגות שלנו, ואנחנו די שקופים בעיניהם. חייל שפותח שער של מוצב ונחשף באופן קבוע מחוץ למיגון, חוטף כמה יריות צלף בכיוון שלו. לפני שלושה שבועות עלה אחד הסמלים לסוללה המקיפה את אחד המוצבים כדי לחזק את הביצורים ולהניח שקי חול ואחרי 20 דקות פגעה בו ירייה של צלף. החייל נפצע ובימים האחרונים הוא חזר לגדוד".
בגדוד הדרוזי, בניגוד לגדודי החי"ר האחרים הנמצאים בלחימה, מונהגת משמעת קפדנית - "עניין של מסורת", מסבירים החיילים. כל חיילי הגדוד, כולל מפקדי הפלוגות, מצדיעים לסא"ל פארס. "אבל יחד עם המשמעת הוא מאוד אהוד בגדוד", אומר אחד החיילים. "הוא דואג לנו כמו אבא, ומדבר בגובה העיניים. הדרגה לא עלתה לו לראש".
אחד מהצעדים שנועדו לשפר את תחושת החיילים הדרוזים המשרתים בגדוד היא העברת הגדוד צפונה, מכפיפות פיקודית לחטיבת הערבה לחטיבה המערבית בגבול לבנון. בחודש ינואר הקרוב יסיימו חיילי גדוד "חרב" את שירותם ברצועת עזה ויעברו לשרת ב"קו הכחול" – גבול ישראל לבנון. "החיילים ישרתו באזור בו הם מתגוררים, וההחלטה נכונה והגיונית", אומר הקצין הבכיר.