חומר למחשבה נוגה

על פניהם נראים המהומה והנהי סביב המתרחש בוועידת דרבן נגד הגזענות כמוגזמים ביותר. הוועידה הזאת כולה, על רוב נציגיה, נאומיה, דיוניה וכנראה גם החלטותיה, היא כל כך צווחנית, מופרכת, צבועה, אלימה, מוגזמת, וגם – מה לעשות – לא מעט גזענית, עד כי נראה שהדלגטים הנלהבים הצליחו למשוך במו ידיהם את שטיח הרצינות והחשיבות מתחת לרגליהם.
בשום-שכל ובטוב-טעם אופייניים השכילו גם המשלחות הערביות המקציפות לדאוג לכך שהעניין הפלסטיני יינזק שם הרבה יותר מאשר העניין הישראלי. בהגזמותיהן הפרועות ובהאשמותיהן חסרות השחר ("ישראל מבצעת ג'נוסייד".. ג'נוסייד?? וכי לא די במה שאנחנו באמת מבצעים, שיש צורך לדלות גם את ההאשמה המטורפת הזאת?) הן הצליחו לבצע את הלא-יאמן; לעשות את ישראל, במצבה ובהתנהגותה הנוכחיים, לאנדר-דוג של הוועידה. שום גאון הסברה לא היה מצליח לתכנן מהלך שכזה.
אך הנחת הזאת היא נחת טקטית בלבד. ניצחונצ"יק קטנטן במערכה שולית. בעצם קיומה של המערכה הזאת, ובעצם הצורה שהתנהלה יש חומר רב למחשבות די נוגות.
דומה כי הנאצה אשר הקפיצה יותר מכל את פרנסי ישראל ואזרחיה היא הצמדת התואר "מדינת אפרטהייד" לישראל. להבדיל מן המשוואה ציונות = גזענות, שהיא “אידיאולוגית” ותיאורטית, התואר “מדינת אפרטהייד” נושא בחובו גם משמעויות די מעשיות וגזירה שווה לגורלו של משטר שחדל להתקיים. אולי זו הסיבה לשימוש בו ולזעף שהוא מעורר.
אך פטור בלא נחרת זעם אי אפשר. העובדה שההאשמה הזאת יכולה בכלל להישמע מחייבת פשפוש מביך במציאות, כדי לבדוק מה הרקע להשמעתה. אפרטהייד היא הרי שיטת ממשל די מוגדרת, די מוכרת, די ברורה, ואין כל קושי לנסח מעין טופס התקבלות כדי לברר האם ראויה שיטת ממשל נתונה לתואר הזה. להלן הצעה לשאלון שכזה (חלקי למדי) וכל אדם מוזמן לבדוק בינו לבינו מה התשובות שעליו לתת לשאלות הללו, איש-איש על פי המדינה ושיטת הממשל שלו.

1. האם קיים במערכת-החוק של מדינתו הליך המתיר נישואים בין בני גזעים או דתות שונים בתוך גבולותיה של המדינה?
2. האם קיימים במדינתו אזורים שבהם מותרת רכישת דירות רק לבני דת או גזע מסוימים, ואסורה על בני דת או גזע אחרים?
3. האם מתנה מערכת החוק במדינתו את הזכות לרכוש מקרקעין בהשתייכות לבני דת או גזע מסוימים?
4. האם שולטת מדינתו על מיליוני בני אדם המאופיינים בדתם, בגזעם או בלאומם, מבלי להעניק להם זכויות יסוד של הצבעה, ייצוג, חופש דיבור, חופש עיסוק וכו'? (ההסתתרות מאחורי קיומם של “בנטוסטאנים” או שמורות סגורות אחרות לא תתקבל כתירוץ).
5. האם קיימים במדינתו כבישים האסורים בתנועה לבני דת, גזע או לאום מסוימים?
6. האם מוטלות במדינתו הגבלות תנועה על אנשים בהתאם להשתייכותם הלאומית, הדתית או הגזעית?
7. האם ההשקעה בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתשתית נקבעת – בין אם בהלכה ובין אם במעשה – על פי השתייכות דתית, גזעית או לאומית?
8. האם מערכת החוק במדינתו מחייבת כל אדם לשאת תעודה המזהה את דתו, גזעו או לאומיותו?
9. האם יש במדינתם חוק או חוקה המחייבים להעניק זכויות שוות ומלאות לכל אזרח ותושב, ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום?

כאמור, שאלון חלקי בלבד.
לא הייתי רוצה להיות אפגני או איראני או דרום אפריקני מן העבר המתבקש להשיב על שאלון כזה. הרי מתן תשובות כנות ואמיתיות לכל השאלות הללו היה מקרב אותי קרבה מאיימת ביותר אל הזכייה בתואר "אזרח במדינת אפרטהייד".
אך אני לא אפגני ולא איראני ולא דרום אפריקני מן העבר. ישראלי אנוכי. ולכן אקמט את טופס השאלון בזעם, אשליך אותו לפח הקרוב ואניף בגאון שלט שעליו כתוב “השופט בן זונה”. כך אפטור את עצמי מן הצורך המביך לבדוק האם השופט – למרות היותו בן זונה ללא עוררין – שרק אולי איזו שהיא שריקת-פאול שיש בה גם שמץ של אמת צורבת.
ועידת דרבן היא אכן קשקוש עלוב ומעליב. אך דווקא בעליבותה היא תמרור אזהרה בוהק שראוי לישראל ללמוד ממנו עד כמה היא התרחקה ממשפחת המדינות הנאורות, ועד כמה היא מתקרבת למשפחת המדינות המוקצות.