חוזרים לנוסטרדמוס

אין כמו הבוקר שאחרי אסון לא צפוי, שמחריד את אושיות הביטחון הקיומי מחוף לחוף, כדי לחזור אל נביאי הזעם הגדולים בהיסטוריה, למצוא שם משהו ולהגיד: אתם רואים?? מישהו כבר אמר שזה יקרה, ומי צריך התראה מודיעינית ספציפית אם כתוב, שחור על גבי לבן, בנבואות נוסטרדמוס בדיוק כך : "בעיר האלוהים יישמע רעם עצום, שני אחים ייקרעו זה מזה במהומת אלוהים, ואם המבצר יעמוד נכוחה, השליט הגדול ייכנע. המלחמה הגדולה השלישית תפרוץ כשהעיר הגדולה תבער".
אין, אין כמו נוסטרדמוס. הרופא-אלכמיסט-פרשן-נביא הזה חי בצרפת במאה ה- 16 בין השנים 1566-1503. הנבואה שלעיל היא מן האחרונות שקיבץ. הוא הרבה להשתמש בתרגומים חופשיים מלטינית, יוונית ועברית, ויצר בליל לשוני וגם מסך של ערפל סביב נבואותיו. מעריציו טוענים שניבא את מלחמת העולם השנייה, המהפכה הצרפתית וירידות עונתיות של הניקיי והנאסד"ק. אבל אי בזה, בפינות נידחות של היקום, יש אספני נבואות סקפטיים שמבקשים מן הציבור להירגע ולשתות מים, אם צריך. כי אפילו נוסטרדמוס לא הצליח להגיע לדיוק של ישעיהו, פרק ב', הנה כך:
"כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל… ועל כל מגדל גבוה ועל כל חומה בצורה ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה, ושח גבהות האדם ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף: ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ: ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו אות אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות".

יואל מצטרף לשמחה

וישעיהו בסך הכל מסתמך על המגדל המקורי, מגדל בבל בפרק י' בספר בראשית, שם אלוהים חוטף עצבים רציניים, ככתוב: "וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם: ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם, זה החילם לעשות ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות: הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו: ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר" – נו, זה לא בדיוק, בערך, ככה, דומה למה שקרה אמש?
ומה עם עמוס, נביא קצרצר ומלא זעם? גם לו יש אינטואיציות לכבוד המצב. הנה, פרק א': "והצתי אש בחומות רבה ואכלה ארמונותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדיו אמר ה'". לא ככה? קודם האש, אחר כך מחביאים את בוש במחנות צבא ברחבי ארצות הברית, והקבינט מתוועד בשיחות וידאו בלבד – בדיוק ככתוב, אם תרצו ואם תתאמצו קצת.
ויואל מצטרף לשמחת ה"אמרתי לכם" של נביאים דכאוניים. "תקעו בשופר בציון והריעו בהר קודשי כי קורב יום ה'... יום חושך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרוש על ההרים... לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן לפניו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו… כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון, כקול להב אש אוכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה". ויואל גם ממציא את הקואליציה הרב לאומית בתגובה למתקפה, בעוד חבקוק ממציא את אוסמה בין לאדן בפרק א':
"כי הנו מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא-לו: איום ונורא הוא… וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו מרחוק יעופו כנשר חש לאכול: כולה לחמס יבוא... והוא במלכים יתקלס ורוזנים משחק לו, הוא לכל מבצר ישחק ויצבור עפר וילכדה". יש לחבקוק עוד הברקה רלוונטית ביותר, בסוף הספר. "יתר גויים ויתפוצצו הררי-עד שחו גבעות עולם".

דניאל שומע מאלוהים

רק לדניאל, מלך החזיונות הבוערים והמתפוצצים, עמד היושר האינטלקטואלי שלו, והוא שאל את אלוהים: מה זה כל זה? ובסוף הספר אלוהים נעתר ועונה: "לך, דניאל. כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ... ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו".
נדמה לכם שהעצה הטובה של אלוהים עזרה? מה פתאום. "חזיונות" או "חזון יוחנן", שבברית החדשה מלא אף הוא באזכורים רלוונטיים לקטסטרופות ענקיות מכל הסוגים – באש ובמים, בחרב ועל חומות עיר בצורה – עדיין עומדים. ונוסטרדמוס ליקט מן הנביאים שלנו ושל הנצרות המוקדמת, ערבב קצת והרבה להתנבא באורח קריפטי די הצורך לשרוד, ומבלי לסכן קריירה מאוד רווחית כנביא בהתעקשות על הפרטים הקטנים.
משום כך, בבוקר שאחרי, מותר לאחרונת הסקפטיות להתנבא שזו עוד תהיה שעתם היפה של כל רואי השחורות מטעם עצמם, מגובים בנבואות היפות למצב וממתינים לתשועת השם כהרף עין, שומעים פעמי משיח או מסתתרים בנקרות ובצורים כי הנה אוטוטו תפרוץ מלחמת גוג ומגוג, כמו שכתוב בספר דניאל, או ארמגדון של החזיונות. מה שלא יהיה, כל הנבואות מאוחדות בדעתן שאי אפשר יהיה להתכונן לקטסטרופה האמיתית, אז הממ"ד עוד יכול לחכות.