יש חיים בחוץ

לא יודעת אם שמתם לב, אבל על תחום ספרות המד"ב והפנטסיה בארץ עובר רנסנס בזעיר אנפין. הוצאת זמורה ביתן, שלפני כשלוש שנים חידשה את פעילותה והביאה לנו את קוני ויליס הנפלאה, את בוז'ולד הלוחמת בדרכים ומיני לארי ניבנים, מקיצה מתרדמת החורף שלה שוב. לאחר האטה מסוימת, חוזרת הסדרה לפעילות תחת שרביטו של ד"ר עימנואל לוטם. הספר הבא שעתיד לצאת בסדרה הוא ההמשך הרביעי בסדרת "בריאר" המהוללת.
הוצאת "אודסאה" הצעירה, מבית מדרשה של החנות "קדמת עדן", הספיקה להוציא לאור בחודשים האחרונים יצירות של שקלי, אסימוב ועוד, והיא מתעתדת בקרוב לשלח בנו עוד אחת מיצירותיו של הגאון הפרנואידי, הלוא הוא פיליפ ק. דיק. הספר הוא "כשל-זמן" והוא עתיד לצאת בחודשים בקרובים.
הוצאת "כתר" הזניקה את סדרת המד"ב המתחדשת שלה עם "מוסיקת דם" של גרג בר, ולפי עורך המד"ב שלה, הלא הוא אלי הרשטיין, הספר הבא הוא "נהר השכחה" ("לתה") ואף הוא אמור לצאת לאור בקרוב מאוד.
הוצאת אופוס, שהצליחה ליצור תלות כמעט מוחלטת בקרב קהילת חובבי המד"ב קוראי העברית, תעשה בחודשים הקרובים מאמצים עילאיים להוציא לאור את "צלו של ההגמון", ההמשך המקביל ל"משחק של אנדר" המופתי ול"צלו של אנדר". כמו כן צפויים לצאת "אנדימיון" ו"טיגאנה", הפנטסיה המצוינת של גאי גבריאל קיי. ובינתיים, להלן חמישה ספרים שכבר יוצאים בימים אלה, ומוסיפים לספריית המד"ב המקומית עוד כמה נשימות.

ואליס, פיליפ ק. דיק. הוצאת אודסאה, מאנגלית: אסף כהן

דיק הוא מאלה שממש אין צורך להציג. גם מי שלא קרא מעולם ספר שלו יכול להיזכר ברוטגר האוור כאנדרואיד הגוסס מדקלם "ראיתי ספינות קרב עולות באש מעל כתף אוריון, ראיתי קרני C, מנצנצות בחושך ליד שער טנהואזר, כל הזיכרונות הללו יאבדו, כמו טיפות, בגשם. זמן למות" (בלייד ראנר). גם ל"ואליס" כמו לכל ספריו של דיק ("הצלם", "האיש במצודה הרמה" ועוד רבים) יש את אותה איכות פרנואידית סכיזופרנית מובהקת ומבריקה שמעידה על כך שהאיש, על פי כל העדויות, עשה הרבה מאוד סמים.
"ואליס" הנפלא מתחיל כסיפור סטנדרטי למדי (עד כמה שדיק מסוגל להיות סטנדרטי) על הורסלאבר פאט, בחור שרוט עמוקות שבעקבות התאבדותה של ידידתו נדחף אל מעבר לקצה השפיות. הוא מנסה מספר פעמים להתאבד ללא הצלחה, עד שביום מקרי אחד הוא חווה התגלות שמימית שמשנה את חייו והופכת אותו למטורף עוד יותר. עד כאן זה נשמע כמו עוד סיפור סמים שיכול היה להיכתב על ידי בורוז או לירי, אבל כבר בעמוד 12 מציג בפנינו דיק את המשפט המבלבל הבא: "אני הוא הורסלאבר פאט, ואני כותב בגוף שלישי". הורסלאבר פאט הוא פיליפ ק. דיק, ההזיה השמימית שלו מסתברת כאמיתית, ומרגע זה, לא תוכלו לדעת אפילו לרגע אחד מיהו הדובר, מהי הבדיה ומהי האמת, ואיפה, לעזאזל אתם עומדים. אם הטרוף הוא אמת, הרי שכולנו נמצאים בבית משוגעים.
"ואליס", כמו "סורק אפלה", נכתב בתקופה בה דיק היה "נקי" מזה כמה שנים והחל להוקיע את השימוש בסמים. דווקא העובדה הזו מעניקה ל"ואליס" את עוצמתו, משום שהוא נכתב כעדותו של מטורף שפוי לחלוטין, שמה שמשתגע סביבו הוא עצם המארג של העולם. האבסורד של דיק מצליח להפיק רגעים שוברי לב, מצחיקים עד דמעות, ומבלבלים עד שיגעון שיוצרים ספר מורכב ובלתי נשכח.

חוף הפלדה, ג'ון וארלי. הוצאת אופוס, מאנגלית: רחביה ברמן

עיתונאים קשוחים, נערות זוהר שלוחות רסן, שחיתויות בעולם הסלברטיז, וסקס, הרבה מאוד סקס. לא מדובר על ספר של דאשיל המט או אלמור לנארד, ולמרות שלדמות הראשית בספר קוראים הילדי ג'ונסון, גם לא מדובר ברימייק ספרותי ל"נערתו ששת" המשובח. הפעם מדובר במשהו אחר לגמרי, כמו שהיו אומרים בני חבורת מונטי פייטון. או.קי. עכשיו נסו לעקוב אחרי: הילדי ג'ונסון הוא כתב-כוכב בצהובון מס' 1 על הירח (כן, כן, הירח). לאחר שפלישת חייזרים איומה השמידה את אוכלוסיית כדור הארץ, מתבצרים שרידי האנושות בנוחות חמימה ורבת מותרות על לונה ומספר כוכבי לכת אחרים במערכת השמש. אותו הילדי דנן הוא כובש לבבות לא קטן, יש לו אימא שמנהלת חוות ברונטוזאורוסי מאכל, עוזרת ארוכת רגליים ונאיבית ובעיה חמורה אחת. הוא כל הזמן מנסה להרוג את עצמו ולא יודע למה. לפני שהסיפור ייגמר הוא יהפוך לאישה, יבצע טיפול פסיכולוגי חובבני במחשב מדוכא וכמובן, יציל את העולם (טוב, הירח), וכל זה בלי לחשוב פעמיים על אתיקה עיתונאית ושטויות אחרות ממין זה.
ג'ון וארלי, אחד מהסופרים פרועי הדמיון יותר במד"ב ("טיטאן", "הקוסמת", גילוי עיניים" ו"קו החירום של אופיוקי") יצר ספר מלא וגדוש בכל מה שתבקשו, החל משינויי מין טוטאליים, אלימות קשה, הומור מצוין ואפילו רעיונות מד"ביים לא רעים. כל מי שצרוף המילים מושבה על לונה ומחשב עם אישיות גורם לו לקפוץ מעלה מטה ולזעוק "היינליין! היינלין!" לא טועה. "חוף הפלדה" מתייחס בכול צורה אפשרית (וגם כמה בלתי אפשריות) ל"עריצה היא הלבנה" המופתי, כולל קריאת דת על שמו של הפשיסט-אנרכיסט הנודע, רעיון שללא ספק היה מצחיק את היינלין עצמו מאוד.

גאות הדם, מלוין ברג'ס. הוצאת כינרת, מאנגלית: רחל וול

אח, אין כמו מעט גותיקה-עתידנית-אורבנית ושטופת דם על הבוקר. אם זה הקטע שלכם, "גאות הדם" הוא בהחלט הספר עבורכם. נתחיל מזה שהספר כולו מבוסס על מוטיבים השאובים מהסאגות האיסלנדיות ומהמיתולוגיה הנורדית. אודין, לוקי ויתר חבריהם לבושי הפרוות מופיעים להם בלונדון של העתיד, עיר קודרת ומוכת עוני הנשלטת על ידי שתי כנופיות בניהן שוררת איבת נצח. בחוץ נמצא שאר העולם ובו שורצים יצורי כלאיים, שילובים בלתי אפשריים של אדם, חיה ומכונה, המטילים חתיתם על הכל. אל תוך המהומה הכאוטית הזו מוטלים אח ואחות תאומים, זיגפריד וסיגורד (או סיגי וזיגי, בשבילכם), שבעל כורחם עומדים לשחק תפקיד מכריע בעתיד.
סיגי מיועדת להינשא לאויבו של אביה, וכמו שכולנו יודעים מימי הגאון האליזבתני המת ההוא, אלו זיווגים שלעולם אינם עולים יפה, ואכן, מארה מדממת תבוא על ראש שני הבתים הללו, לא לפני (כמובן) שכל המעורבים בדבר יסבלו קשות. תיאורי התליות, השיסופים, הקניבליזם ושאר מרעין בישין בהחלט אינם יפים לחלושי הלבב ורכי הנפש, אבל כמו שכבר אמרתי, מי שהתיאור המדויק של התפתלויותם של קורבנות צלובים עושה לו את זה, ייהנה מהספר הזה עד מאוד. אני למשל, נהנתי.

שוליית הלוחם, לויס מקמסטר בוז'ולד. הוצאת זמורה ביתן, מאנגלית: עימנואל לוטם

כשאבא שלך הוא לורד, אימא שלך היא האישה הכי אמיצה בגלאקסיה, הגובה שלך מטר וחצי ואתה נער נכה שמאוהב בנערה הכי יפה בסביבה, אין לך ברירה אלא להקים צבא שכירי חרב משלך. מיילס נייסמית וורקוסיגן הוא בנם של ארל וקורדליה, הזוג העשוי ללא חת שעל עלילות הגבורה שלו ניתן לקרוא בספריה הקודמים של בוז'ולד ("רסיסים של כבוד" ו"בריאר"). כבן ללוחם המהולל והמיוסר ביותר של פלנטת בריאר בעלת המסורת הצבאית עתיקת היומין, ולקומנדר נייסמית הואלקירית ואחת הנשים הנערצות ביותר במד"ב, למיילס קטינא יש קנה מידה די עצום להשתוות אליו, אבל גם "שוליית הלוחם", כמו ספריה הקודמים של בוז'ולד, מצליח לעסוק במלחמה ובפוליטיקה בצורה אינטיליגנטית ושובת לב, בלי להזניח, כמובן את עניני הלב והמצפון.
שורשיה של עלייתו המטאורית של מיילס לגדולה נטועים בכוונות טובות, וכולנו יודעים את הדרך לאן הן מרצפות, אבל בוז'ולד, בדאגה אימהית כמעט, מצליחה לחלץ אותו מכל הצרות כשידו על העליונה. יתרונו של הספר הזה הוא שכדי לקרוא וליהנות ממנו אין צורך להתעדכן במאורעות שני הספרים הקודמים. מצד שני, הספרים הראשונים מוצלחים ממנו, אז ההמלצה היא להתחיל בהתחלה ולהגיע לסוף בצורה מסודרת. ההנאה מובטחת.

אנדימיון, דן סימונס. הוצאת אופוס, מאנגלית: יעל סלע

הבעיה היא כזו: אם עדיין לא קראתם את שני הספרים הראשונים בקאנטוס של היפריון, "היפריון" ו"נפילת היפריון", לא תבינו כלום. מצד שני, גם אם כבר קראתם את שני הספרים הראשונים, סביר להניח שלא תבינו כלום, אז לא נורא. דן סימונס הוא האיש שכותב את המד"ב האינטליגנטי והמעניין ביותר כיום, והקאנטוס של היפריון, רביעיית ספריו שמבוססת על היצירה "היפריון" מאת קיטס, היא אחת הסאגות החובקות והמבלבלות ביותר מאז "חולית" של הרברט.
"היפריון" הספר הראשון ברביעייה, יכול להיקרא כאסופה של שישה סיפורים קצרים ומצוינים, שהם וידוייהם של העולים לרגל האחרונים אל השרייק, מפלצת מסתורית וקוצנית שמאכלסת את קברי הזמן העלומים על הכוכב הנידח, היפריון. הספר השני מגולל את המשך תלאותיהם של עולי הרגל עד לסופו החידתי, ואילו הספר השלישי בסדרה, מזנק שלוש מאות שנה קדימה אל העתיד, הופך את קערת ההשערות שנבנו בזהירות במהלך שני הספרים הראשונים על פיה, ואז בועט בה בעוז. סימונס הוא מהכותבים שלא מסוגלים לראות רעיון טוב מתבזבז, ולכן ספריו גדושים באלפי פרטים, רעיונות, סמלים והתייחסויות ספרותיות שרק תורמים למהומה, אבל בהחלט מדובר באחת הסדרות המאתרות והמרתקות ביותר שנראו זה זמן רב.

ועכשיו לחדשות מעניינות עוד יותר:

סדרת הפנטסיה הטובה ביותר שיצאה בשנים האחרונות ושאותה לא קראתם היא ללא ספק סדרת "שיר של אש ושל קרח" של ג'ורג' ר.ר. מרטין. מרטין כותב פנטסיה אכזרית, קשוחה ומופלאה, שהיא הדבר הכי רחוק מטולקין שתוכלו לדמיין. "שיר של אש ושל קרח" מצטיין במיעוט מופלג בקסמים וריבוי עצום של דמויות רבות עוצמה, חרבות ופוליטיקה מסובכת שנשענת באופן רופף על "מלחמות השושנים" ההיסטוריות. מסדרת הספרים המתוכננת יצאו עד כה בחו"ל שלושה, שטיפסו, כשהם מכניעים את יריביהם בחרבות ממורטות, לראש רשימת רבי המכר. מאותגרי האנגלית שבינינו זכו לקרוא עד כה רק את שני הספרים הראשונים בסדרה: "משחקי הכס", ו"עימות המלכים" וממתינים בציפייה מתוחה ומיוסרת לחדשות בדבר גורלם של בני משפחת סטארק האומללים.
בימים אלו של מיתון גואה ומחמת גודלו העצום של הספר, החליטה הוצאת "אופוס", שבידיה הזכויות על ספריו של מרטין בעברית, לנקוט בצעד שיש שיכנו אותו נועז ויש שיכתירו אותו כהתאבדותי. את הספר השלישי והמקווה בסדרה, "סופת החרבות", הם מעמידים, בצעד תקדימי שלא היה כמוהו בעולם המולו"ת הישראלי, למכירה מוקדמת, שבה תהיה מותנית יציאתו של הספר לאור. כלומר: בהנחה שישנם חמש מאות מחרפי נפשם על קדושתו של מרטין, מבין כאלפיים הקונים שרכשו את שני הספרים הראשונים בסדרה, יתבקשו הללו להירשם לרכישה באתר הבית של ההוצאה. לאחר שיאספו חמש מאות הקונים הפוטנציאלים, יגבה מהם מחירו של הספר בהנחה של 40% ממחירו המלא והם יהיו הראשונים לקבל את שני הכרכים הישר מתנורו של המדפיס, כשלושה חודשים מרגע השמע הגונג. לפרטים נוספים על המבצע ניתן לגלוש לאתר ההוצאה (קישור מימין).

לאור הביקוש הרב, הנה זה בא: בימים הקרובים יפתח פורם המד"ב והפנטזיה החדש של ynet (בניהולה של נועה מנהיים). כברכה למצטרפים לפורום הלוהט, יפורסם בסוף השבוע (במסגרת "סיפור השבוע" של ערוץ הספרים) הפרולוג רב התהפוכות של "סופת החרבות". הכינו את העכברים.