אום כולתום, חייה של אגדה

אום-כולתום (OUM KALSOUM)

תחום: מוסיקה
עיסוק: זמרת
נולדה בשנת 1904(שנה משוערת) בכפר טמאי אל- אזהריה, מצרים.
מתה ב-3 בפברואר 1975 בקהיר, מצרים.
אום כולתום, `כוכב המזרח`, היא אחד הסמלים החשובים ביותר של התרבות הערבית. היא הזמרת הנערצת, המושמעת והמתועדת ביותר בתרבות זאת. קולה נחשב בעל עוצמה נדירה, וכוח שירתה נובע מהפרשנות המוסיקלית של שיריה, ומן הדיאלוג הייחודי אותו יצרה עם הקהל. היא פרצה דרך לשירה הנשית הערבית כששרה טקסטים דתיים המיועדים לגברים בלבד. ההערצה לאום כולתום משותפת לכל השכבות והמעמדות בעולם הערבי.
אום כולתום נולדה למשפחה עניה באחד מכפרי הדלתא של הנילוס. אביה, איברהים אל סייד, שהיה האימאם במסגד המקומי, נתן לה את שמה על של אחת מבנותיו של הנביא מוחמד. בגיל חמש נשלחה יחד עם אחיה חאלד ללמוד בכותאב (`חדר`), שם למדה במשך שלוש שנים קריאה, כתיבה וקוראן. אביה ,ששר בחתונות כפריות ובחגיגות דתיות, לימד אותה שירה דתית, ושירים מיסטיים של הסופיים, צירף אותה להופעותיו. היא היתה חייבת ללבוש בגדי נער מטעמי צניעות. עד מהרה נודע קולה בכל כפרי הדלתא.
ב-1920 הגיעה אום כולתום לקהיר שם התוודעה לשיח מוחמד אבו–עלא, המלחין המפורסם ביותר במצרים באותה עת, שנעשה מדריכה המוסיקלי והלחין רבים משיריה הראשונים. ב-1924 היא פגשה את המשורר אחמד ראמי שהפך לכותב המילים הראשי שלה וחיבר לה 137 שירים.
בשנת 1925 החלה תקופה מוסיקלית חדשה בקריירה של אום כולתום, תקופה שנמשכה עד 1952. באותה שנה היא הקליטה בפעם הראשונה מחרוזת משיריה. ב-1926 החליפה את לבושה הכפרי בשמלות אלגנטיות והוסיפה כלים לתזמורתה, כמו קאנון, עוד וכמאן (מין כינור).הרפרטואר שלה כלל בלדות אהבה מודרניות, ושירים שהוזמנו מטובי המלחינים והמשוררים המצרים: אחמד שואקי בכיר משוררי מצרים, מוחמד אלקסבג`י, דאוד חוסיני, השיח זכריה אחמד, עבדו אל -חאמולי והחשוב מכולם ריאד אל- סונבטי. באותה תקופה כבר הפכה אום כולתום לזמרת החשובה במצרים.
היא הייתה כוכבת קונגרס המוסיקה העולמי שנערך בקהיר בשנת 1933. היא שרה בטקס ההכתרה של המלך פארוק, אחרון המלכים של מצרים. ב-1934 נחנכה תחנת הרדיו הראשונה במצרים, ואום כולתום הייתה האמנית הראשונה שהופיעה בקונצרט שירה משודר. מאז, ליוו אותה תזמורות גדולות בקונצרט שששודר ביום חמישי הראשון לכל חודש: שנים על גבי שנים, עד שחדלה מלהופיע. מיליוני מצרים ששבתו מכל מלאכה האזינו לה.
ב-1936 כיכבה בסרטה הראשון `וידאד`. מאז הופיעה בארבעה סרטים נוספים בלבד. במלחמת העולם השניה הקפידו גם גרמניה וגם בריטניה לשדר משיריה בשידורי התעמולה שלהם בערבית.
ב-1943 היא יסדה את אגודת המוסיקאים המצרית, ודאגה במשך עשר שנים לבעיותיהם המקצועיות של עמיתיה.
ב-1948 נטשה אום כולתום את הקולנוע בשל מחלת עיניים. ב-1949 עברה ניתוח בארה"ב להסרת גידול ממיתרי הקול וחזרה להופעות.
ב–1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשים, היא אומצה על ידי נשיא מצרים גמאל עבד אל- נאצר כמשוררת הלאומית, למרות קשריה עם המשטר הקודם. בשנה זו מתחילה התקופה המוסיקלית השלישית בחיה של הזמרת. היא הוסיפה לרפרטואר שלה שירים של מלחינים חדשים וצעירים כמו מוחמד אל-מוגי, כמאל אל -טוויל, בליר חמדי. ב- 1960, עם הקמת הטלוויזיה המצרית, החלו לשדר קונצרטים שלה בקביעות. ב–1964, לאחר שנות מריבה ארוכות, כתב לה המוסיקאי מוחמד עבד אל והאב, כמחווה של פיוס, את היצירה `אינתא עומרי`, שהיה לאחד משיריה הידועים ביותר.
בעקבות תבוסת הצבא המצרי במלחמת ששת הימים היא יצאה למסע הופעות במצרים לחיזוק המורל הציבורי, וצרפה לרפרטואר שלה שירי הלל לנשיא נאצר ושירים פטריוטים. בשנת 1971, כשחדלה מלהופיע בגלל סיבות בריאותיות, כבר מנה הרפרטואר שלה 283 שירים ארוכים במיוחד. במסע ההלוויה שלה בקהיר השתתפו ארבעה מיליון אנשים. עשרות שנים לאחר מותה ממשיכה אום כולתום להיות הזמרת הפופולארית ביותר בעולם הערבי.

ועוד כמה דברים שלא ידעתם על אום כולתום:

נאצר אמר שמצריים בורכה בשני דברים נצחיים: הפירמידות וקולה של אום כולתום.
היא נישאה פעמיים. פעם למחמוד שריף, כנר בתזמורת שלה, ובפעם השניה לרופא האישי שלה, ד"ר חסן סייד אלחפנאווי. לא היו לה ילדים.
היא הופיעה בפלסטינה בשנת 1931.