"אבא שלי נרצח בגלל הדרך שברק הולך בה"

אלפים השתתפו אתמול (יום א') בהלוויתו של בכר ז'אן, תושב ראשל"צ בן 54, שנהרג מפגיעת אבן בעת שנסע בכביש החוף.
שלשום בסביבות עשר בלילה נסע בכר עם אחיו בכביש החוף בחזרה לביתו, לאחר שהשניים ביקרו קרוב משפחה בחיפה. סמוך לכפר ג'יסר א-זרקא ניתך לפתע על המכונית מטר של אבנים. אחת מהן חדרה דרך שמשת החלון הקדמי ופגעה בחזהו של בכר. אחיו שנהג ברכב לא נפגע ועשה את הדרך לבית החולים הלל יפה בחדרה. שם, בסביבות אחת עשרה בלילה נקבע מותו של בכר.
עם היוודע דבר מותו, הגיעו מאות קרובי משפחה לבית שנמצא בשכונת נווה דקלים במערב ראשון לציון. יו"ר ועד השכונה, בני גלילי, סיפר כי רק אתמול דיבר איתו בכר וביקש לשמור לו שני מקומות פנויים בבית הכנסת לתפילת יום כיפור.
בנו של בכר, ד"ר ראובן ז'אן, בטוח שאביו נרצח רק בגלל החולשה שמקרינה ישראל. "הדרך שראש הממשלה הולך בה היא זאת שגרמה לרצח של אבא שלי. הוא היה אדם ציוני, אחד שתמך בדרך השלום ותראו מה עשו לו הערבים. אני לא יודע מה שווה השלום הזה, את אבי כבר אף אחד לא יוכל להחזיר".
הבן סיפר כי "בשנת 72' אבא העלה כל כל המשפחה שלנו ארצה וחלומו היה להתבסס בארץ. כשהוא ראה את התמונות של המהומות הוא אמר לי שהוא חושש ממלחמה. אתמול כשהודיעו לי שהוא נהרג הייתי בהלם, לא האמנתי שזה יכול לפגוע בנו כל כך מהר".
בין המנחמים שהגיעו לבית המשפחה היה גם ראש עיריית ראשל"צ, מאיר ניצן, שהכיר את המנוח. ניצן, איש מפלגת העבודה, לא חסך ביקורת מיו"ר מפלגתו אהוד ברק. "מהרגע הראשון הבנתי שהצעדים שעושה הממשלה אל עבר השלום מהירים מידי. לצערי הרב, נוכחנו לדעת כי אין שלום, כל עוד ערפאת ושכמותו, וכל עוד מדינות ערב, חולמים לזרוק אותנו לים".
בכר, שהיה בעל אולמי הוליווד בעיר, הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים.

כמעט אסון נוסף

במקרה אחר, שאירע אף הוא שלשום בלילה, סמוך לשעה 23:00, נסעו מירי אבלקוש, בעלה ובנם בן ה-12 בכביש החוף. הם חזרו מה"גרנד קניון" בחיפה, לשם נסעו בבוקר למרות חששם לצאת מהבית ביום סוער כל-כך. ליד הכפר ג'יסר א-זרקא שמעו רעש חזק ממכוניתם. בתחילה חשבו שהצמיג התפוצץ, אבל מיד הבינו שזורקים עליהם אבנים.
"בעלי שם את הרגל על הגז, ובשיא המהירות ברחנו מהמקום" מספרת מירי אבלקוש. "לפנינו נסעה מכונית לבנה, שהנהג שלה סטה לצד שמאל ואחר כך לצד ימין, ואז נעצר. לא היתה שום אפשרות לעצור בצד הדרך.
"התקשרנו למשטרה והודענו להם על התקרית. הם אמרו שכבר קיבלו ידיעות על כך, והם בדרך לשם. כל הדרך חשבתי מה קרה לנהג שעצר שם, כי בטח המשיכו לרגום אותו באבנים.
"אחר כך, כשהגענו הביתה, ראינו את הפגיעה של האבן בדלת של המכונית. אני לא רוצה לחשוב מה יכול היה לקרות אם בעלי היה מאבד את השליטה על הרכב. בקלות יכול היה לקרות אסון, ואנחנו כבר איבדנו ילד בתאונת דרכים.
"הילד שלי מאוד נבהל, וכל הזמן שאל אם בדרך יש עוד כפרים ערביים. כל הלילה היה לי קשה להירדם, כי פתאום המהומות האלה נראו קרובות כל כך".