בארץ המערות

תחילת המסלול במערות לוזית. רדו על כביש מס' 38 מבית-שמש לקרית-גת. מול גבעת ישעיהו פונים לצפון מערב על כביש מס' 363 למושבים עגור ולוזית. ממש מול הכניסה ללוזית עלו דרומה לגבעה בדרך הסלולה. משטחי חנייה מאולתרים בין השיחים יסמנו לכם את מקום העצירה ותחילת השביל למערות לוזית (נ.צ. 1. פירוט נקודות ציון - בסוף הכתבה). זוהי תשלובת של מערות פעמון מחוברות זו לזו, היוצרת חלל גדול מאוד ומעורר השתאות ברוחב 30 מטר ואורך של כ-100 מטר.

בתיקרת הכיפה, המעוגלת בצורת פעמון, יימצא תמיד פתח עגול דרכו חודר אור, ובתוך החלל האפל האקלים קריר ונעים. מקור המערות לא ידוע, אך סימני עיבוד על הקירות מעידים שהמערות נחצבו כנראה ביד אדם. החוקרים משערים שמדובר במחצבות אבן וסיד. החוצבים קדחו פתח קטן בכיפת הסלע הקשה והחלו חוצבים את החומר הרך כלפי מטה, תוך שהם מעצבים צורת קשת לתקרה כדי למנוע התמוטטות.

אחרי סיור קצר וכמה אנחות התפעלות חוזרים לכביש וממשיכים דרומה 2.5 ק"מ לכיוון קיבוץ בית ניר, עד הסתעפות דרך עפר מזרחה (נ.צ. 2). נווטו על מכלול דרכי העפר של נחל לוזית עד עיי כידון (נ.צ. 3).

הדרך מפלסת עצמה בין מטעי זית זנוחים, שלובים בצמחיית בר עבותה ומשוכות צבר. החירבה יושבת על תל בולט למרחוק בגובה 240 מ' ועליה מבנים אחדים, שרידי בורות ובוסתן תאנים, רימונים ודקלים. גם שתי מערות פעמון עמוקות מחכות לכם בצידה הדרומי. סיור במקום דורש זהירות מרובה.

ממשיכים לנווט מזרחה על דרכי העפר היישר לחירבת צורה (נ.צ. 4) היושבת על רכס רמת אבישור. רמת אבישור בולטת כחומה לפניכם והיא מתרוממת בבת אחת במדרגה של 200 מ' לגובה ממוצע של 400 מ'.

המבנה ושלושה עצים רחבי צמרת שלידו בולטים מאוד, וקשה לטעות בדרך. שימו לב: הכניסה לנחל נחסמה באמצעות סלעים ושער ברזל על-ידי מקומיים, שמנסים להשתלט בכוח על השטח. לנוחיותכם, יש מעקף קטן מצד דרום, המחייב תימרון זריז ושילוב הנעה קדמית. המשך העלייה דרך הנחל מדרגתית ותלולה משהו.

חירבת צורה היא צרור מבנים עתיקים ומרשימים בעלי חלונות קשתיים, כנראה מהתקופה הביזנטית.

חובבי ההקשר היהודי מוזמנים לחפש על משקוף הכניסה הצפונית שרידי חציבה של מנורת שבעת הקנים.

מהמקום יש רמפת נוף נהדרת אל מישור החוף, כאשר ארובות אשדוד מככבות במרחק. רחבות מוצלות מתחת לעצי אלון מאווררות ברוח תמידית ומחייבות עצירה להפסקת קפה והתרעננות מכל סוג שתבחרו.

אתם נמצאים על שביל ישראל, ותנועת המטיילים גדלה בהתאם. הדרך ממשיכה על גבי הרמה דרומה 2.5 ק"מ אל תל גודד (נ.צ. 5). אל תתנו למרחק להטעות אתכם, מדובר בקטע דרך בעייתי ביותר, עמוס מדרגות סלע גבוהות ומחייב נסיעה איטית, שקולה וזהירה. טפסו לראש תל גודד ועיצרו לתצפית 360 מעלות. מכאן אפשר בקלות לתצפת מזרחה לבית-לחם, גוש עציון והרי יהודה. דרומה ומערבה העיר קרית-גת ומרחבי הנגב הצפוני במלוא תפארתם.

התל עצמו היה ישוב פעיל בתקופה הכנענית והרומית. בתקופת ממלכת הרודיון שכנה ממש על השפיץ חווה חקלאית ובה בית אחוזה מפואר. הדרך ממשיכה דרומה ויורדת על שיפוליו המזרחיים של התל היישר אל חורבת טבק (נ.צ. 6). זה זמן הזחילה. במקום מספר מערות תת-קרקעיות, שהכניסה אליהן דרך מחילות חצובות וצרות. המחילות מחברות בין חללים שונים על-ידי מדרגות ומעברים צרים, ואפשר בהחלט להתרשם מתנאי החיים בתוכן. כדאי להצטייד בפנסים ובנרות.

מומלץ לבקר במערה האמצעית, שהיא מערת קולומבריום. בקירותיה חצובים מאות רבות של גומחות משולשות. החוקרים במאה ה-19 סברו שמדובר בשובך יונים, ומכאן מקור השם בלטינית, שתרגומו שובך.

אלא שהתופעה חוזרת במערות תת-קרקעיות בהן אין גישה ליונים, לכן יש סברה (שגם היא ניתנת להפרכה בקלות יתרה) שמדובר במערות קבורה, והגומחות שימשו לאחסנת כדים קטנים ובהם אפרם של המתים.

הביקור בחללים החשוכים חווייתי ואסתטי, וחובבי המיסטיקה מוזמנים לפזר נרות דולקים ולנסות לחוש מעט מאווירתם של עולמות אבודים.

שימו לב: הירידה מחורבת טבק והעלייה לכביש נמצאת 300 מ' דרומה, ליד שוקת הבקר. הקפידו לסגור את שערי הבקר.

המסלול ממשיך בנתיבו החווייתי על כביש מס' 38 עד צומת האנדרטה, ומשם מזרחה על כביש מס' 93 עד לירידה דרומה של הדרך הכחולה (נ.צ. 7). חוצים את נחל גוברין דרומה וממשיכים 200 מ' על הדרך הכחולה, ובהסתעפות הראשונה ימינה עוזבים את הכחולה ועולים במתלול על דרך קק"ל, היישר בין עצי היער דרומה. נווטו עצמכם לאנדרטה (נ.צ. 8) של בני-זוג שנרצחו על-ידי מחבלים בשנות ה-80. המקום מוזנח ועזוב. חבל.

מהמפגש המחודש עם הדרך הכחולה ממשיכים לחצות גבעות מסולעות ופראיות למראה. האזור עמוס צמחיית בר על סוגיה השונים שסוגרת על הנתיב, עדרי איילות משוטטים מסביב וגם עקבות חזירי בר ושפנים ניכרים בשטח. הסביבה מלאה ציפורי טרף - ודורסים שונים שדואים למעלה ומבצעים תקיפות של שרצים ומכרסמים שונים בצלילות מרשימות.

הנתיב הכחול מביא אותנו אחרי שני ק"מ מזרחה אל דרך הפטרולים, המסומנת באדום (נ.צ. 9) זהו נתיב סלול, אם כי מתוחזק ברשלנות, ועליו דוהרים דרומה בדיוק חמישה ק"מ. שביל הפטרולים נהנה מיופי מיוחד השמור לנתיבים שאינם מחויבים לנוחיות הנהגים ובטיחותם, אלא לחסכנות בסלילה. כך יוצא שהנתיב מתפתל בעדינות בין הנחלים וצלעות ההרים, משתלב בטבע ומקרין מידה רבה של אסתטיות והגינות ביחסים שבין האדם לנוף.

לאחר חמישה ק"מ סוטים מזרחה לאוכף שעליו שדות מעובדים ומנווטים לחורבת לויה (נ.צ. 10). זהו ישוב מהתקופה הביזנטית ובו שרידי מבנים, בורות מים ומערות פעמון, בתוכן חצובים בתי-בד. מרשימים מכולם הם שרידי כנסיה מרוצפת בפסיפס נהדר וססגוני ובו מגוון בעלי-חיים, סירות וצמחים, וכן אולם תפילה מעוטר שורות עמודים.

מחירבת לויה ממשיכים מזרחה שני ק"מ לחירבת אל-נשא. שוטטות קצרה בין הקוצים תגלה בית-בד ומחילות קבורה. תבחרו לכם את הנתיב הנוח לכיוון דרום מערב אל גבעת גד (נ.צ. 11) - אחת הנקודות היפות ביותר באזור, השווה ביקור בכל הזדמנות. זוהי גבעה גבוהה ובולטת בגובה 412 מ', מצפון לישוב אמציה.

במרכזה שוכן קבר שייח קלאסי (מבנה וכיפה) ולידה חורשת עצים רחבי צמרת המנפקים משטחים מוצלים לכל מטרה. מקום נהדר לחניית האכלה, חניון ואפילו לינת לילה. נוף נפלא לכיוון דרום, מערב וצפון מאפשר לרומנטים שבחבורה לחזות בשקיעה.

מכאן אפשר לסיים את המסלול בנסיעה על כביש מס' 35 מבית-גוברין לקרית-גת. אופציה נוספת היא המשך מסלול שטח. ממשיכים על הדרך השחורה מערבה 8.5 ק"מ על קו פרשת המים שבין נחל אדוריים לנחל נעם. השטח משתפל אט-אט והופך רגוע. הדרך שקיפצה על פני משטחים מסולעים הופכת לנתיב עפר כנוע וחייכני. בהסתעפות הדרך האדומה (נ.צ. 12) פונים צפונה אל נבכי נחל נעם, עד שמורת מערות סמך (נ.צ. 13).

המקום חביב ביותר ועשיר בשרידי חקלאות קדומה המרוכזים סביב הבאר. עוד בסביבה מכלול מערות פעמון גדולות ומרשימות.

מכאן דוהרים על הדרך האדומה צפונה עשרה ק"מ, דרך האזור החקלאי של חבל לכיש העשיר בכרמים ומטעים, עד לכביש מס' 35. בקרית-גת אפשר להירגע, לקפל את המפות, לכבות את ה-GPS ולנווט הביתה לפי השילוט בכביש. שיהיה בכיף.

מה לקחת: מפות טיולים וסימון שבילים 1:50,000 ® מבואות ירושלים + דרום השפלה ושולי הר חברון.

אזהרה: חלק מהמסלול עובר בשטחי אש של צה"ל. הכניסה בתיאום בלבד.