מחטף: הממשלה תצביע על הפקעת קביעת הריבית מהנגיד

המאבק החזיתי בין שר האוצר לנגיד בנק ישראל בנושא מדיניות הריבית עובר לפסים מעשיים. הבוקר (א') תונח על שולחן הממשלה הצעה משותפת של ראש הממשלה אריאל שרון ושר האוצר סילבן שלום, להפקעת הסמכות הבלעדית לקביעת הריבית מידי נגיד בנק ישראל, והעברתה לאחריותה של מועצה מוניטרית.
על פי ההצעה, תמנה המועצה המוניטרית 9 חברים: נגיד בנק ישראל, שגם יעמוד בראשה; 2 חברים נוספים מבנק ישראל; 6 כלכלנים חיצוניים, שימונו על ידי הממשלה ויאושרו על ידי ועדה ציבורית שהרכבה טרם נקבע.
סעיף נוסף בהצעת האוצר קובע, כי נגיד בנק ישראל יגיש לממשלה ולשר האוצר דו"ח תקופתי, שבו יהיה עליו לדווח כיצד הבנק עומד ביעד האינפלציה. במקרה של סטייה מהיעד, יהיה על הנגיד להודיע מראש באיזה צעדים בכוונתו לנקוט, במטרה לחזור לתוואי של יעד האינפלציה שקבעה הממשלה.

הצעה מרחיקת לכת

הצעת האוצר דומה במהותה לניסיונות קודמים, שנעשו במהלך השנים האחרונות, להפקיע את סמכות קביעת הריבית מידי נגיד בנק ישראל. הבולטים בניסיונות אלה היו הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת אברהם פורז, אברהם בייגה שוחט ומאיר שטרית, שאושרה בקריאה ראשונה, והמלצות ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס דב לוין.
ואולם, ההצעה הנוכחית מרחיקת לכת בהרבה בהשוואה לשתי ההצעות הקודמות. גם הצעת החוק הפרטית וגם הצעת ועדת לוין קבעו כי המועצה המוניטרית תמנה 5 חברים, מהם 2 מבנק ישראל – הנגיד והמשנה לנגיד.
הנקודה החשובה ביותר היא הרכב שלושת חברי המועצה המוניטרית הנותרים, כפי שהוצעו בהצעות הקודמות. הצעות אלה קבעו כי חברים אלה ימונו בתאום בין הנגיד לבין הממשלה. על מהות התאום, שהוא לב העניין, קבעה בזמנו ועדת לוין כי הוא ייערך "עד שייצא עשן לבן".

התייעצות ולא תאום

כעת בא האוצר ומציע כי מרבית חברי המועצה ימונו על ידי הממשלה, ללא כל התניה של תאום עם נגיד בנק ישראל, אלא רק "בהתייעצות" עם הנגיד.
הבדל זה, שבין "בתאום" לבין "בהתייעצות", הוא למעשה שורש העניין כולו. הצעת האוצר במתכונתה הנוכחית מעבירה למעשה את מדיניות קביעת הריבית מידי נגיד בנק ישראל לידי אנשים שמונו לשם כך על ידי הממשלה.
באוצר מציינים כי מינוי 6 מחברי המועצה על ידי הממשלה אינו מעלה ואינו מוריד דבר, שכן גם הנגיד עצמו וגם שני המשנים שלו ממונים, למעשה, על ידי הממשלה. ככל הידוע, בכוונת האוצר למנות למועצה כלכלנים ידועי שם מהאקדמיה והמגזר העסקי, כמו למשל פרופ' אסף רזין ועמירם סיוון. מועמדים אפשריים נוספים לכהן במועצה הם פרופ' אפרים צדקה ואלי הורוביץ.
באוצר טוענים עוד, כי דבר זה מקובל בכל מדינות המערב וכי אין למעשה מדינה מערבית שאין בה מועצה מוניטרית. עוד טוענים באוצר, כי עם הקמת המועצה המוניטרית, תצטרף ישראל למדינות המתקדמות בעולם וכי המהלך יחזק את עצמאותו של הבנק המרכזי.
ככל הנראה, המציאות שתיצור הצעת האוצר תהיה הפוכה לחלוטין. מועצה ששני שליש מחבריה ממונים על ידי הממשלה עלולה לפעול בדיוק בכיוון ההפוך, של פגיעה חמורה בעצמאות בנק ישראל. מבחן ראשון למהלך המפתיע יתקיים הבוקר, כאשר יתברר כיצד השווקים הפיננסיים מגיבים על הצעת האוצר.

באוצר לא ידעו שקליין בחו"ל

מעבר לכך, החלטת האוצר להעלות הצעה לפגוע בעצמאות נגיד בנק ישראל, דווקא כאשר הנגיד אינו נמצא בארץ, מעלה ריח קל של מחטף לא מכובד (קליין שוהה בלונדון, כאורח כנס ידידי הקרן הקיימת לישראל).
בתגובה לדברים אומרים באוצר: "לא ידענו שהנגיד שוהה בחו"ל. ההצעה הייתה אמורה לעלות לדיון כבר בשבוע שעבר, ונדחתה בגלל גל הפיגועים. בכל מקרה, הנגיד ידע מראש על הכוונה להגיש את ההצעה לאישור הממשלה".
מבנק ישראל נמסר הערב, כי הם הופתעו לחלוטין מיוזמת ראש הממשלה ושר האוצר. לדברי הבנק, "ההצעה הוכנה ללא שיתוף פעולה עם בנק ישראל, וזאת כאשר דווקא הצעות מסוג זה צריכות להיעשות תוך תיאום מוקדם בין שני הגופים. בנק ישראל גם ביקש לדחות את הדיון בהצעה לשבוע הבא, כדי לאפשר לנגיד להשמיע את עמדתו בממשלה".
בשלב זה לא ברור עדיין אם הממשלה תתחיל לדון מחר בהצעה ובכל מקרה ברור שההצבעה על הצעת האוצר תתקיים רק במועד מאוחר יותר.

עוד חצי שנה לפחות

גם אם הצעת האוצר תאושר בממשלה, יכול בנק ישראל, לפחות לפי שעה, להישאר רגוע. ההצעה לתקן את חוק בנק ישראל טעונה אישור בחקיקה ראשית, שמשמעותה אישור הממשלה, ולאחר מכן גם אישור ועדת הכספים ומליאת הכנסת. בשבוע הבא יוצאת, כידוע, הכנסת לפגרה. המשמעות: במקרה הטוב, יארך הדיון בהצעה לפחות חצי שנה.