עירית לינור: "הארץ" - לא ציוני

הסופרת והעיתונאית עירית לינור הודיעה הבוקר במכתב זועף וארוך לעיתון "הארץ" על ביטול המנוי שלה לאחר שנים של נאמנות ליומון, וזאת, לטענתה, לנוכח הקו האנטי-ציוני בו הוא נוקט. לינור קובלת על "עיתונות מטופשת ומרושעת" שמפגין "הארץ".
במכתב, שהגיע לידי "רדיו ללא הפסקה" (לנוסח המלא של המכתב, ר' מימין תחת "מאמרים נוספים") מאשימה לינור את עיתונאי "הארץ", בין היתר, בהנחת עבודה שקרית ומנוכרת למציאות ולמקום בו הם חיים. עותקים מהמכתב שלחה לינור למו"ל העיתון, עמוס שוקן, לעורך הראשי חנוך מרמרי ולעורך המשנה יואל אסתרון. "אני לא האדם הראשון ובטח לא האחרון שמבטל מנוי לעיתון כזה או אחר, ולעתים אנשים שמבטלים מנוי אחרי הרבה זמן, יש להם את הצורך לצרף מכתב שיסביר למה הם קיבלו את ההחלטה", אומרת לינור ל-ynet. "אין לי כל כוונה לעשות מהסיפור הזה עניין גדול, אני לא פניתי לעיתונות בשביל לדבר על זה. זה נכון שכתבתי מכתב זועף ואני שמחה שחדשות טובות עוברות מהר, אבל אין לי רצון לשתף פעולה עם כל מה שקורה אחרי כתיבת המכתב".

לוי: "עירית ראויה לידיעות ולמעריב"

במכתבה יוצאת לינור נגד העיתונאי גדעון לוי ש"אהבותיו ושנאותיו מכתימות כבר מזמן את דיווחיו הנוגעים ללב מהשטחים הפלסטינים הכבושים" וטוענת כי "כל הקריירה שלו נגועה בחלטוריזם, מכיוון שהוא אחד הכתבים היחידים בעולם לעניינים ערביים שלא יודע ערבית, לא מבין ערבית ולא קורא ערבית. מתרגמים לו סימולטנית, וזה מספיק". את העיתונות של לוי הגדירה לינור "חובבנית", ולטענתה הוא ועמירה הס מפרשים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן "צר-מוחין ושטחי, פגום מבחינה עיתונאית ומוסרית כאחד". לינור מוסיפה וכותבת: "שניהם נמנעים מלדווח על מעשי זוועה שהפלסטינים מבצעים זה בזה, ויש פלסטינים שמשום מה לא יוצא להם לפגוש: האנטישמים, השוביניסטים, המושחתים, מוחאי הכפיים לפיגועים". עמירה הס וגדעון לוי ביקשו שלא להגיב על הדברים. לוי אמר רק: "כנראה שאישה כעירית לינור ראויה ל'ידיעות אחרונות' ול'מעריב'".
בהמשך יוצאת לינור נגד המגמה שלטענתה מאפיינת את עיתון "הארץ" בפרט ורשת שוקן בכלל, של תמיכה בתופעת הסרבנות ש"הפכו אותה לתפארת מוסרית, כמובן מאליו". היא מגדירה את "הארץ" כעיתון לאנשים עשירים, המציע מאמרים כלכליים שמרניים, מחיר מנוי יקר משל עיתוני הצהרים ומדורים אליטיסטים. העיתון, לטענתה, מהווה "פלנטה נהדרת, שמאלנית למשעי וקוסמופליטית". היא מסכמת כי אינה מעוניינת להיות מנויה של עיתון "שגורם לי להתבייש בציונות שלי, בפטריוטיות שלי ובאינטיליגנציה שלי, שלוש תכונות אותן אני מוקירה ביותר".

עמוס שוקן: "מי מוביל מדיניות חברתית יותר?"

בתגובה למכתב, השיב עמוס שוקן, מו"ל עיתון "הארץ" במכתב משלו (נוסח מלא - ר' מימין, תחת "מאמרים נוספים"), בו הוא מבטל את טענותיה של לינור לגבי מגמות שמאלניות-רדיקליות בעיתון ("ככל שזה נוגע אליי, אף פעם לא חשבתי על עצמי ככזה"), נטיות אנטי-ציוניות ("בעיני הוא ציוני לעילא וכזה היה תמיד") והצהרות תמיכה פומביות באויב. שוקן מביא במכתבו דוגמאות שמציגות את עיתונו כמאוזן ולא חד-צדדי כפי שטוענת לינור, ותוהה על סמך מה היא קובעת במכתבה שהיא "יודעת היטב שתומכי הסרבנות הם בשר מבשרו של 'הארץ' בפרט וברשת שוקן בכלל". "קראתי מאמר מערכת שהביע עמדה ברורה וחד-משמעית נגד הסרבנות", הוא כותב.
שוקן מתייחס גם לטענת לינור לגבי חד-הצדדיות בכתיבתם של עמירה הס וגדעון לוי. "בגליון שגרם לך להתקשר למחלקת ההפצה היתה ידיעה נרחבת של עמירה הס על מעשה זוועה, רצח ללא משפט ופציעה של פלסטינים על ידי פלסטינים אחרים", הוא כותב. "בכל מקרה, אני לא ראיתי שעמירה הס עושה הנחות לפלסטינים. היא כתבה לא מעט גם על השחיתות שם, וגם על השמחה אצלם בעקבות פיגועים".
שוקן גם עומד מאחורי העיתונאים גדעון לוי, גואל פינטו, מיכל פלטי ואחרים נגדם יצאה לינור במכתבה. "אם שמאל זה 'שטחים תמורת שלום'", כותב שוקן, "אנחנו שמאל. אבל אני שואל את עצמי מי מוביל מדיניות חברתית יותר, 'הארץ' או הליכוד וש"ס. בהיסוס שמא תחשבי שאני מתעתע, אני רוצה להציע לך שאם תאומץ עמדתו השמאלנית של 'הארץ' ומשנתו הכלכלית, מצבן הכלכלי של כל שכבות האוכלוסיה רק ישתפר".
בסופו של המכתב מצרף שוקן לעיונה של לינור את העמוד האדיטוריאלי של עיתון ה"וושינגטון פוסט" האמריקני, בו הוגדר "הארץ" כ"הקול הישראלי האמיץ", ("עיתון הארץ נותן סימן לאיך ולמה ישראל תצא מהמשבר הנוכחי: זוהי דמוקרטיה ובדמוקרטיה חסונה בעלת עיתונות חופשית אמיתית, מדיניותרעה במוקדם או במאוחר תכנע להגיון", נכתב עוד בוושינגטון פוסט) ומוסיף הבטחה אישית להמשיך ולשמור על "הארץ" כ"עיתון ציוני כפי שהיה תמיד, בשנים טובות ורעות, ולשנגד עינינו יעמדו, כפי שעמדו תמיד, טובתה של מדינת ישראל וטובת האנשים שחיים בה, כמיטב הבנתנו ומצפוננו".