משרד האוצר שוקל לתמוך ביישומי הקוד הפתוח

משרד האוצר בוחן תוכנית לתמיכה כספית בקבוצות פיתוח שיוקמו בחברות מסחריות ובאוניברסיטאות ויעסקו בהסבה לעברית של טכנולוגיות כמו מערכת ההפעלה לינוקס וחבילת היישומים המשרדיים OpenOffice, המבוססות על קוד מקור חופשי.
מטרת התמיכה הממשלתית היא לעודד את התחרות בשוק התוכנה בישראל, להעשירו בתוכנות "שמבינות עברית" ולאפשר לאזרחים רבים שאמצעיהם הכספיים מוגבלים לרכוש תוכנות במחיר שווה לכל נפש.
ההצעה נבחנת במשרד האוצר, אך עדיין לא התקבלה החלטה סופית. אם תתקבל התוכנית, הממשלה עשויה להקצות לצורך העניין סכום שנע בין 100,000 שקל למיליון שקלים. דובר משרד האוצר סרב להגיב לפניות ynet בנושא.
על פי התוכנית, תוקם ועדה שמורכבת מאנשי מקצוע בממשלה, במגזר העסקי ובאוניברסיטאות, אשר תחליט על דרך הענקת התמריצים הממשלתיים, תקבע מהן הטכנולוגיות שיזכו להתאמה עברית, ותחליט על לוח זמנים לביצוע הפרויקט.
לאחר מכן, הממשלה תעביר מימון לקבוצות פיתוח שיוקמו בחברות מסחריות ובאוניברסיטאות ויעסקו בגיור לעברית של מוצרי קוד מקור חופשי. בין הטכנולוגיות שהוועדה תבחן לסייע לגיורם המלא לעברית בדחיפות מרבית הן מערכת ההפעלה לינוקס, חבילת היישומים המשרדיים Open Office והדפדפן "מוזילה".

מצב שוק התוכנה

מיקרוסופט ישראל היא חברת התוכנה הגדולה היחידה שהשקיעה מאמצים וכספים רבים בפיתוח תוכנה בעברית לאורך שנים. עם זאת, מיקרוסופט ישראל שולטת שליטה ללא עוררין בשוק מערכות הפעלה למחשבים אישיים ושוק היישומים המשרדיים (אופיס) בישראל וזוכה לתחרות אפסית. הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל נמנע מלקבוע כי מיקרוסופט ישראל היא מונופול אך החברה נהנית למעשה ממונופול דה פקטו בשווקים אלה.
כתוצאה מכך, המשתמשים אינם נהנים מהחופש לבחור בין תוכנות מתחרות. משפחות שמבקשות לרכוש מערכת הפעלה Windows וחבילת יישומי הOffice של מיקרוסופט נדרשות לשלם מאות עד אלפי שקלים לכל משפחה.

מהו קוד פתוח?

מדובר בתפישה לפיה תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור (קוד תוכנה לפני שעבר שלב של מהדר - compiler), בדרך שמעודדת מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם. מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י.
רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור). בשנים האחרונות חברות כמו IBM, סאן ונטסקייפ החלו לתמוך בפרויקטים של קוד פתוח. סאן הקימה את פרויקט OpenOffice, המוגדר על ידה "פרויקט הקוד הפתוח הגדול בהיסטוריה, עם תשע מיליון שורות קוד".
סאן התחייבה להעביר את קוד המקור של כל גירסה חדשה של סטאר אופיס לאתר אופן-אופיס, על מנת שכל מפתח יוכל להוריד את הקוד, להכניס שינויים בחבילת התוכנות ולהפיץ אותה בתשלום או בחינם. לאחרונה הופצה חבילת היישומים אופן-אופיס 1.0, שמיועדת בעיקר למפתחים עצמאיים ולחברות תוכנה.

חלופות לתוכנות מיקרוסופט

מספר החלופות לתוכנות מיקרוסופט בישראל מצומצם ביותר, בשל ההשקעה הרבה הנדרשת בהסבת ממשקי התוכנות לעברית ותמיכה ביצירת מסמכים בעברית.
לאחרונה הודיעה חברת סאן ישראל כי תשיק ברבעון הראשון של השנה הבאה גירסה עברית של חבילת היישומים סטאר אופיס. כמו כן, סאן הודיעה כי חבילת היישומים OpenOffice, המבוססת על קוד המקור של סטאר אופיס, תכלול אף היא תמיכה עברית בשנה הבאה. חברת IBM ישראל החלה לאחרונה להפיץ עדכון לעברית עבור writer, מעבד התמלילים של OpenOffice, המיועד למשתמשי לינוקס.
נוסף על כך, מוזילה 1.0, הגירסה האחרונה של דפדפן האינטרנט הפתוח "מוזילה", המבוסס על קוד מקור של הדפדפן נטסקייפ, כוללת אף היא תמיכה בעברית. לאחרונה הושלם פיתוח התמיכה העברית ל-KDE 3.0, סביבה שולחנית גרפית למערכת ההפעלה לינוקס, אולם תמיכה זו בסיסית ביותר ומערכת ההפעלה לינוקס מיועדת עדיין בעיקר למשתמשים מתקדמים.

קוד פתוח בממשלות ברחבי העולם

ממשלות רבות ברחבי העולם מעדיפות לתמול בפרויקטים של קוד פתוח, כדי לחסוך בעלויות התוכנה ולשמור ברשותן את קוד המקור, מנימוקים של ביטחון המדינה. ממשלת פרו אף יזמה הצעת חוק שיחייב את כל המגזר הציבורי במדינה לרכוש ולהתקין תוכנות קוד פתוח בלבד.
"כדי להבטיח את הגישה החופשית של אזרחים למידע ציבורי, חשוב להבטיח שהקוד עליו מתבסס המידע לא יהיה שייך לספק יחיד", כתב לאחרונה חבר הקונגרס בפרו, אדגר דיוויד וילנואיבה נונז, במכתב למנהל הכללי של מיקרוסופט בפרו, חואן אלברטו גונזלס, "השימוש בפורמטים פתוחים וסטנדרטיים יבטיח את הגישה החופשית למידע ציבורי באמצעות תוכנות חופשיות".