כך נראינו מבחוץ

ככתבת ישראלית שעובדת ברשת זרה (הרשת האמריקנית אי.בי.סי) הוזעקתי עם פרוץ המהומות מבלגראד ישר לכאן. אחרי שהולעט העולם בתדירות של כשבעים פעמים ביום בתמונת הילד הערבי שקיבל כדור, ישראל נראתה רע מאוד. אף אחד לא ידע שיורים גם על גילה ופסגות, אף אחד לא שמע שהמשטרה הפלסטינית משתמשת בנשק. העולם שם לב רק לאלה שנמצאים בקו הירי ומתגוננים באבנים. ואז הם אומרים: ”אלוהים שבשמיים, מה הישראלים עושים." אני לא מאמינה בעיתונות אובייקטיבית, כי אין כזה דבר. אנחנו לא מכונות, אנחנו אנשים. ולכן, הגעתי לארץ עם איזשהו להט למנוע שידורים כמו נייטליין מהשבוע שעבר, שנערך בנוכחות קהל שכלל 30 ישראלים וכ-110 פלסטינים.
הגעתי לפסגה בשארם. גם שם, היתה לתקשורת הישראלית בעייה. בניגוד לכתבים מישראל, לנו היו פלאפונים. אותנו לא העיפו ממרכז הוועידות כמו את צוות ערוץ 2 שנאלץ לבקש את עזרת השגריר. אבל היחס לתקשורת הישראלית היה הישג נוסף ביחסי הציבור של הפלסטינים בעולם. הרי הצופה האמריקני לא מתבקש לנתח דקויות. יוגוסלביה, ישראל, הכל נראה בעיניו אותו הדבר. איפה התמונה של המסכן כדי שנדע מי כאן המסכן?
נצחון יחסי הציבור הפלסטינים התבטא גם בכך שלעומת התדירות שבה שודרה תמונת הילד שנהרג בנצרים, שודרו תמונות הלינץ' ברמאללה בד בבד עם כיסוי ההפגזות הישראליות על רמאללה. וכאילו שיחקו ישר לידי הצופים האמריקנים, דרשו הפלסטינים וועדת חקירה בינלאומית. עצם הדרישה לוועדה, כדוגמת אלה שהופעלו עד כה במקרים של פשעי מלחמה חמורים כמו אלה של מילוסוביץ', מדברת בעד עצמה.
עובדה היא, שהתקשורת הבינלאומית מדווחת בדיוק על התמונה שנראית הכי טוב. באותה מידה, אחת המטרות האמיתיות של פסגת שארם היתה פוטו-אופ. כדי שיספיקו המנהיגים להצטלם יד ביד לפני הוועידה הערבית של ה-21 באוקטובר. תמונה אחת שתספיק למנוע מן העולם הערבי המאוחד הצהרת ג'יהאד ועליהום ב-21 באוקטובר.
בשבוע שלפני הלינץ' נסעתי לחברון כדי לעשות כתבה על משפחת מתנחלים בבית רומנו ועל ילד פלסטיני שנפגע מכדור גומי. בשמונה בערב יצאנו ברכב ממוגן לכביש חוצה שומרון. באמצע הדרך עצרה אותנו משטרה, וכששה עשר חיילים משמאל לכפר חלחול. חפץ חשוד. חיכינו לחבלן, ירד חושך, פתאום שמענו צעקה, להיכנס לרכב זה אמבוש. באותו הרגע החלו לרסס אותנו באם 16. החיילים הישראלים השתמשו ברכב הממוגן שלנו כדי לירות חזרה, ואני נתתי הוראה לצלם את הכל מתוך האוטו. בבוקר הפכתי את זה לכתבה. כשהכתב האנגלי הרים טלפון לניו-יורק אמר לו המפיק הראשי: "אני לא מבין, מי יורה עליכם? איך זה יכול להיות שאתם עם חיילים ישראלים ויורים עליכם?" הוא לא האמין שגם הפלסטינים יורים. אמרתי לו שיגיד שהסרבים יורים עלינו.

יעל לביא היא מפיקת חדשות החוץ של התכנית "בוקר טוב אמריקה" ברשת אי.בי.סי.