נפטרה אמו של רון ארד

אמו של הנווט הנעדר רון ארד, בתיה ארד, נפטרה אתמול (א') ממחלה קשה בגיל 68.
"איבדנו אישה דגולה ואצילת נפש, שנהגה כבוד במערכת, בצבא ובחיל האוויר, גם כשאיכזבו אותה", אמר עו"ד אליעד שרגא, המייצג את משפחת ארד, "היא היתה חלק מהאתוס של האם היהודיה שנלחמת על החזרת בנה מהשבי".
ארד היתה מעורבת במשך שנים רבות בניסיון להביא מידע חדש בתעלומת העלמו של בנה. "הטיפול בעניין של רון הוא סימפטום לבגידה בערכים ואנחנו שילמנו את המחיר", אמרה ארד בראיון ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים.
בשנים הראשונות לאחר נפילתו בשבי השאירה ארד, מורה במקצועה, את מלאכת הייצוג לאישה תמי ולאח חן. רק כעבור זמן רב היא החליטה שאינה יכולה לשתוק יותר. "שתקתי שנים, הייתי ממושמעת, והיום אני מכה על חטא", היא אמרה אז, "היום אני כועסת על עצמי - מדוע שתקתי מדוע לא קמתי מהרגע הראשון וזעקתי את זעקתי?".
בנה של בתיה ארד, חן, אמר הבוקר (ב') לגלי צה"ל, שאמו ביקשה לתרום את גופתה למדע ולכן לא תתקיים הלווייה.

4,979 ימים בשבי

רון ארד נעדר 15 שנים וחצי, מאז 16 באוקטובר 1986, עת הופל מטוס הפנטום שלו בלבנון במהלך תקיפת מוצבי מחבלים דרומית מזרחית לצידון. צוותי חילוץ של חיל האוויר הצליחו לחלץ את הטייס כעבור שעה, אך לא הצליחו לאתר את ארד, הנווט. בתוך זמן קצר התברר כי רון ארד נפל בשבי ארגון אמל. שנה לאחר מכן הגיע אות חיים ראשון ואחרון מארד: תצלומים ומכתבים לבני משפחתו. מאז ועד היום, למרות כל המאמצים של ממשלות ישראל ומערכת הביטחון, עדיין אין מידע מדוייק לגבי גורלו.
עד היום, בשל הרגישות הציבורית ובשל חוסר הוודאות בעניין המידע המודיעיני דחה צה"ל את ההכרזה על מותו. באחרונה הוקמה ועדה חדשה לבדיקת הנושא.

בהכנת הידיעה השתתפו גם שרית רוזנבלום ומיכל גולדברג