משרד האוצר יסבסד גיור לעברית של Open Office

משרד האוצר נוטה לאשר סיוע כספי בסכום של כמיליון שקל לגיור לעברית של חבילת היישומים המשרדיים Open Office, כך אמר היום ל-ynet איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר. זאת, במטרה להעשיר את שוק התוכנה הישראלי בתוכנות בסביבת קוד פתוח "שמבינות" עברית ולאפשר לאזרחים רבים שאמצעיהם הכספיים מוגבלים לרכוש תוכנות במחיר שווה לכל נפש.
כהן מאמין, כי ההחלטה תגובש סופית ותאושר בוועדת ההיגוי הבין משרדית שמרכזת את פרויקט הממשל הזמין "עד ערב ראש השנה". הוא הסביר, כי אין צורך להקצות מימון נפרד לפרויקט הקוד הפתוח וכי הפיתוח ימומן מתקציב פרויקט "להב"ה" (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית).
"נקצה סכום של עד מיליון שקל לגופי מחקר ואוניברסיטאות כדי להביא למצב שבו אזרחי ישראל ייהנו ממעבד תמלילים חופשי", אומר כהן. נוסף על כך, במשרד האוצר נבחנת הצעה ישנה-חדשה: לספק לתושבי ישראל חשבון דואר אלקטרוני חינם, כדי לעודד השימוש באמצעי תקשורת זה, לדברי כהן.
על פי ההצעה, שנחשפה לראשונה כאן בחודש מאי, הממשלה תעביר מימון לקבוצות פיתוח שיוקמו בגופי מחקר ובאוניברסיטאות ויעסקו בגיור לעברית של חבילת היישומים המשרדיים "אופן אופיס". מדובר בגירסת הקוד הפתוח של חבילת היישומים המשרדיים "סטאר אופיס" של חברת סאן מיקרוסיסטמס.
חבילה זו כוללת מעבד תמלילים, תוכנת גיליונות אלקטרוניים, תוכנת מצגות ותוכנת גרפיקה. התוכנות הללו פועלות בדומה מאוד לתוכנות "אופיס" של מיקרוסופט. "אופן אופיס" מציגה היטב מסמכים סטנדרטיים בפורמטים DOC ,HTML ו-XML, ומכאן שניתן יהיה לפתוח מסמכים של אופיס ולהשתמש בהם גם בתוכנות "אופן אופיס".
בעוד שסטאר אופיס מיועדת למשתמשים פרטיים ואירגוניים, חבילת היישומים אופן אופיס מיועדת בעיקר למפתחים עצמאיים ולחברות תוכנה. סאן מעבירה את קוד המקור של כל גירסה חדשה של סטאר אופיס לאתר אופן-אופיס - על מנת שכל מפתח יוכל להוריד את הקוד, להכניס שינויים בחבילת התוכנות ולהפיץ אותה בתשלום או בחינם.

מצב שוק התוכנה בישראל

מיקרוסופט ישראל היא חברת התוכנה הגדולה היחידה שהשקיעה מאמצים וכספים רבים בפיתוח תוכנה בעברית לאורך שנים. עם זאת, ענקית התוכנה שולטת שליטה ללא עוררין בשוק מערכות הפעלה למחשבים אישיים ושוק היישומים המשרדיים (אופיס) בישראל וזוכה לתחרות אפסית.
כתוצאה מכך, המשתמשים אינם נהנים מהחופש לבחור בין תוכנות מתחרות. משפחות שמבקשות לרכוש מערכת הפעלה Windows וחבילת יישומי "אופיס" של מיקרוסופט נדרשות לשלם מאות עד אלפי שקלים לכל משפחה.
מומחים מעריכים, כי הממשלה וצה"ל הם "הלקוחות הכבדים ביותר" של מיקרוסופט בישראל. על פי נתונים שמסר היום (א') כהן בישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא האינטרנט, הממשלה מוציאה חמישה מיליון דולר מדי שנה עבור הצטיידות בתוכנות מיקרוסופט (יישומים משרדיים, מערכות הפעלה ושרתים), בעוד צה"ל מוציא ארבעה מיליון דולר מדי שנה כדי לרכוש תוכנות אלה. כלל הוצאות המיחשוב השנתיות של הממשלה עומדות על כמיליארד וחמש מאות מיליון שקל.

"40 אחוז משרתי תהיל"ה - מבוססי אפאצ'י ולינוקס"

"גם כיום, ממשלת ישראל אינה מתבססת על תוכנות מיקרוסופט בלבד", מדגיש כהן, "40 אחוז משרתי פרויקט תהיל"ה מבוססים על קוד פתוח, כלומר, מפעילים שרת אינטרנט אפאצ'י (המבוסס על קוד פתוח ג.מ.) עם מערכת הפעלה לינוקס".
תהיל"ה (תשתית האינטרנט למשרדי הממשלה) הוא שמו של פרוייקט גג למיזמים טכנולוגיים שונים - ובהם שרת טפסים, מערכת תשלומים וסליקה מקוונת עבור שירותים ממשלתיים. תהיל"ה מפעיל חוות שרתים מאובטחת, שבה מתארחים כ-55 אתרים ממשלתיים.
מחקר עצמאי שהוזמן על ידי האיחוד האירופי קובע כי חברות האיחוד צריכות לעבור להשתמש בתוכנות המבוססות על קוד פתוח במערכות הממשל הזמין שלהן, ולשתף ביניהן תוכנות אלה באמצעות גוף מתאם. זאת, כדי להביא להפחתה ניכרת בתקציבים שמפנות מדינות האיחוד לפיתוח טכנולוגיות המידע.

"קוד פתוח = חופש בחירה"

"כדי להבטיח את הגישה החופשית של אזרחים למידע ציבורי, חשוב להבטיח שהקוד עליו מתבסס המידע לא יהיה שייך לספק יחיד", כתב לאחרונה חבר הקונגרס בפרו, אדגר דיוויד וילנואיבה נונז, במכתב למנהל הכללי של מיקרוסופט בפרו, חואן אלברטו גונזלס, "השימוש בפורמטים פתוחים וסטנדרטיים יבטיח את הגישה החופשית למידע ציבורי באמצעות תוכנות חופשיות".
תומכי הקוד הפתוח בדיון בכנסת טענו, כי בישראל חופש הבחירה אינו קיים למעשה, מאחר שמספר החלופות לתוכנות מיקרוסופט בישראל מצומצם ביותר, בשל ההשקעה הרבה הנדרשת בהסבת ממשקי התוכנות לעברית ותמיכה ביצירת מסמכים בעברית.
לטענתם, אילו תנתב הממשלה מקצת מהסכום שהיא מפנה להצטיידות בתוכנות מיקרוסופט לתמיכה בפיתוח תוכנות מבוססות קוד פתוח בעברית, הסכומים שתוציא בעתיד על הצטיידות בתוכנות יפחתו במידה משמעותית ואילו האזרחים ייהנו מתוכנות זולות והפער הדיגיטלי יצטמצם.
"שמישהו יסביר לי, אם מערכת הפעלה עולה 600 שקל, וחבילת יישומים משרדיים עולה 2200 שקל, וביחד 3000 שקל, איך אפשר לצמצם את הפער הדיגיטלי כאשר משפחה קשת יום צריכה לרכוש תוכנות בסכומים כאלה", שאל עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט באינטרנט, "באחריות הממשלה לתמוך ברכישת מערכת קוד פתוח".

"לא תושג תאימות מלאה בין לינוקס לחלונות"

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, שאל את הנוכחים בדיון לגבי בעיות התאימות בין סביבת מערכת ההפעלה הפתוחה "לינוקס" לבין סביבת Windows – האם משתמשי לינוקס יכולים לקרוא מסמכי וורד בעברית ואם משתמשי Windows בעברית יכולים לקרוא מסמכים בעברית שנכתבו בסביבת לינוקס.
"בעיות התאימות הן בעיות נוראיות, בייחוד בעברית, אי אפשר להתגבר עליהן", אמר אבי כהן, מנכ"ל מחב"א (מרכז החשובים הבין-אוניברסיטאי, גוף שמספק שירותי מיחשוב ותקשורת לאוניברסיטאות בישראל), "מיקרוסופט עשויה לפתח גירסה חדשה, שמערכות הפעלה אחרות לא 'ידברו' אתה. לא ניתן להשיג תאימות. זו הבעיה העיקרית".
"סוגיית התאימות לא צריכה להפחיד אף אחד מאיתנו. אני עובד עם אופיס XP, אך לקוחות שלי שמתשמשים בתוכנות אופיס פחות מתקדמות אינם יכולים לקרוא את המסמכים שכתבתי. בעיית התאימות קיימת גם במערכות של מייקרוסופט עצמן", אמר רביה.

עו"ד קוזלובסקי: "החברה הישראלית כלואה בסטנדרט יחיד"

"אנו כלואים היום בסטנדרט או, למעשה, כלואים במציאות חברתית ועסקית שיצרה עבורנו חברת תוכנה גדולה מאד, מיקרוסופט", אמר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, "במצב זה, אנו מוגבלים וחוששים לעבוד למוצר מתחרה. זה בדיוק החשש שעליו כל מצדדי הקוד הפתוח מתריעים. נקלענו למצב בו לחברה טכנולוגית, שלה יש אינטרס כלכלי משלה, נועלת את החברה שלנו.
"האינטרנט היא מהפכת הקוד הפתוח, זו רשת שמושתתת על כך שהכל היה פתוח…המהפכה הגדולה עליה שבישרה...עלולה להיחסם אם נינעל בסטנדרט סגור...יש לנו מחויבות חברתית לחתור למצב שבו תימשך ההתפתחות הטכנולוגית, ומצב כזה יכול לקרות רק בסביבה שמושתתת על קוד פתוח.
"סביבה כזו תאפשר לנו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה גם אם היא לא תתאים למודל עסקי של חברה זו או אחרת...סביבה כזו תבטיח שנוכל לאפשר למשתמשים ליהנות ממהפכת השליטה (Control Revolution) במידע שלהם. במצב זה, אני, משתמש הקצה, מחליט באילו שימושים בתוכנה אני מעוניין…".

מאבק בשלושה רבדי תקשורת

עו"ד קוזלובסקי הזכיר את דבריו של פרופ' יוחאי בנקלר, תיאורטיקן של דיני התקשורת, שהציב שלושה סייגים ברבדי תקשורת שונים, שחשוב לחברה להתעקש עליהם. האחד, הוא סייג ברובד התשתיות - שלא תהיה חברת טלפוניה אחת או חברת כבלים אחת, שתקבע בעבורנו מה ניתן ומה לא ניתן לשדר בתשתית הפיזית.
הרובד השני הוא הרובד הלוגי - שלא תהיה חברה תוכנה אחת שתקבע עבורנו את שימושי התוכנה המותרים. הרובד השלישי הוא רובד התכנים - זהו המאבק של זכויות היוצרים, המאבק על השליטה בתכנים שיזרמו בצינורות המידע.
המלחמה הזו היא המלחמה על הרובד הלוגי, אמר עו"ד קוזלובסקי, "אם, כתוצאה מפחד, נבחר בסטנדטרטים מסחריים, נפסיד את מהפכת המידע. לצערי, הסימנים כבר נראים בשטח".
עו"ד קוזלובסקי המליץ לממשלה "להיות חלוץ" בתחום אימוץ סטנדרטים פתוחים. "ייתכן שתהיינה אי תאימויות בהתחלה...מיקרוסופט תפחיד אתכם: אם תבחרו בסטנדרטים פתוחים, תיפלו. זה לא קרה במדינות שכבר עברו למחוייבות ממשלתית לקוד פתוח".
נציגי מיקרוסופט, שהוזמנו לדיון, לא הגיבו לטענות תומכי הקוד הפתוח עקב התארכות הדיון. ח"כ מיכאל איתן הבטיח כי יכנס ישיבה נוספת של הוועדה, בו יוכלו נציגי ענקית התוכנה להגיב באריכות על הטענות השונות נגד "הקוד הסגור" ותוכנות קנייניות.