אל תהרסו את החינוכית

רק בישראל – הדור הזה. לימור (לבנת) מלאימה-מפריטה את הטלוויזיה החינוכית. המנכ"ל של הגוף החדש יהיה מנכ"ל משרד החינוך (איש טלוויזיה ידוע, כידוע), ולצידו מועצה מייעצת שבה יש רוב לנציגי הממשלה (מפיקים ועורכים בעלי ניסיון, בעיקר האיש מן האוצר). כל התוכניות יוזמנו מגופים חיצוניים.
המונח "שידורים חינוכיים", על פי תפיסתה של ועדת האוזר נגזר אך ורק מתוכנית הלימודים במערכת החינוך. זוהי הגדרה הנובעת מהשקפת עולם צרה, שכל מה שאינו מתמטיקה, תנ"ך וביולוגיה אינו "חינוכי". אבל חינוך הוא הרבה יותר מזה – עניינו גם בערכים, בדמוקרטיה, באזרחות טובה, בתרבות, באומנות, במדע. בכל מה שטלוויזיה מסחרית אינה חייבת לספק.
חינוך – וגם טלוויזיה חינוכית – הוא עסק יקר מטבעו. לכן תקציב החינוך הוא הגדול ביותר במדינה אחרי תקציב הביטחון. אז לסגור את כל מערכת החינוך? לפטר את הגננות והמורים (מפני שהשכר, כמו בחינוכית, הוא הרכיב העיקרי בהוצאות)? להעביר את התכנים לידיים פרטיות – חברות להפקת תוכניות לימודים וחברות כוח אדם לאספקת מורים יעילים וזולים להפליא?
מי שרוצה להבין מה יקרה לטלוויזיה החינוכית בדמותה ה"חדשה", שיתבונן בטלוויזיה בכבלים המיועדת, על פי האוזר-לבנת, להיות האכסניה העיקרית לשידורים העתידיים. הידיים פרטיות והפיקוח על השידורים נתון לכאורה בידי הממשלה, אבל אחרי יותר מעשור הכבלים הם, בעיקר, אינטרנט מהיר, טלפוניה (כאשר יינתן הזיכיון הנכסף להתחרות בבזק), מפעל לתשתיות. בערוצים הרבים הזכיינים גובים סכומים בלתי סבירים תמורת שידורים שערכם הולך ופוחת. סרטים ותוכניות נרכשים בשוק החופשי לפי משקל. תוכניות מקור, שהפקתן תמיד יקרה, נעלמות מן הלוח או אינן מגיעות אליו. עד כמה אחראים לכך שרת התקשורת לשעבר לימור לבנת ויו"ר מועצת הכבלים לשעבר צבי האוזר?
גוף שידור ציבורי חייב להוציא הרבה כסף על איכות. כמו תיאטרון רפרטוארי נתמך, כמו תזמורת פילהרמונית. תנו לממשלה לנהל את אלה, רוקנו את המבנים מעובדיהם, העבירו את ההפקות לגופים פרטיים שרווח בראש מעייניהם – ותיאטרון ומוזיקה טובה לא יהיו כאן גם מחוץ לטלוויזיה.
ממשלת ישראל אינה יודעת שערוץ הטלוויזיה הנחשב והמוערך ביותר בארה"ב הוא PBS (ערוץ 13) – ערוץ ציבורי ממומן בכספי מדינה ועירייה (ניו יורק), קרנות לתמיכה בתרבות של גופים מסחריים ותרומות של הציבור. זו טלוויזיה חינוכית ראויה: סרטים דוקומנטריים, סדרות איכותיות, שידורי מוסיקה חיים מאולמי קונצרטים, תוכניות ילדים חינוכיות באמת, מדע, ספרות, אמנות ו... גם שידורי חדשות. הכי אינטליגנטיים, הכי אמינים, הכי מאוזנים.
יכול להיות שהטלוויזיה החינוכית הקיימת בישראל מנוהלת רע ומשדרת רע. אז נא לשנות: הנהלה, עורכים, מנחים, טכנאים, לוחות שידורים. אין צורך במהפכה שתהרוס את המבנה. די ב"רפורמה" שתשפץ אותו.

הכותב הנחה בעבר את תוכנית 'תיק תקשורת' בטלוויזיה החינוכית ועתה הוא מייעץ לתוכנית זו