משרד האוצר: עיקר הנזק מניתוק הקשרים – של מרוקו

ממשלת מרוקו הודיעה כי היא מצטרפת לעומאן ותונסיה, וסוגרת את משרד הקישור שלה בישראל. גם נציגות ישראל במרוקו גם תיסגר.
צעד זה נעשה בעקבות ועידת מדינות ערב בקהיר, בה גונתה ישראל בחריפות.
מרוקו נחשבה בשנים האחרונות לאחת המדינות הערביות הידידותיות ביותר לישראל. היא הפכה בשנים האחרונות ליעד מפתה לאנשי עסקים ישראלים.
התאחדות התעשיינים דיווחה כי במחצית הראשונה של השנה קפץ היבוא ממרוקו ב- 62% לרמה של 830 אלף דולר בשנה. הסחר הכולל עם ארצות ערב גדל ב- 35%, לרמה של 88 מיליון דולר.
דן קטריבס, הממונה על האגף הבינלאומי במשרד האוצר, מסר ל- ynet כי מעולם לא כוננו יחסים דיפלומטים מלאים עם מרוקו וכי החרם על ישראל נשאר תמיד בתוקף.
לדבריו, היצוא הישראלי למרוקו הסתכם לכל היותר במיליוני דולרים בודדים, תוך שהמוצרים מישראל אינם נכנסים למרוקו באופן רשמי וגלוי.
הסטטיסטיקות לגבי היקף המוצרים ומספרם מבוססות על הערכות בשל העובדה כי הסחר התבצע בצורה עקיפה.
לדבריו, עיקר הפוטנציאל היה ונשאר בתחום שיתופי הפעולה ולא בסחר ישיר של מוצרים. מדובר בעיקר בחקלאות, במוצרי הדברה, ובמוצרים רפואיים.
קשר כלכלי נוסף נוצר בקשרי התיירות, בעיקר תיירות חד צדדית מישראל למרוקו. התיירים קיבלו ויזה כבר בישראל, מהנציגות של מרוקו, שעל סגירתה הוחלט כעת. לאחר מכן הגיעו הישראלים בטיסות, עם חניית ביניים בצרפת או בספרד, לעיתים בשיתוף אל על.
בשנים האחרונות איפשרה הממשלה יבוא ממרוקו, למרות שאין לה הסכם כלכלי עם ישראל. היבוא הגיע למימדים זניחים של מיליוני דולרים בודדים או פחות מכך.
החברות בבעלות ישראלית הפועלות כיום במרוקו אינן רשומות כחברות ישראליות, ויתכן כי ימשיכו לפעול שם כחברות זרות.
קרטיבס מסכם, כי הנזק מניתוק הקשרים יהיה גדול יותר בצד המרוקאי. לדבריו הייתה זאת מרוקו שנהנתה מהעברת טכנולוגיות וידע ישראליים אליה, ומפוטנציאל לתיירות מישראל.