האגדה עוברת למלטה

השבוע נודע כי יצרנית מכוניות הספורט הבריטית AC מתכוונת להעביר את פס הייצור של כל דגמיה, למעט אחד, מאנגליה למלטה. בעולם בו כל יצרן רכב מייצר מכוניות במספר יבשות, נראה כי הסיפור של AC אינו יוצא דופן. אולם כאשר מדובר במי שיצרה את הבסיס לקוברה הראשונה, הופך הסיפור מעניין קצת יותר. כאשר אותו יצרן מוכר רק 35 מכוניות בשנה ונמצא על סף סגירה, הופך הסיפור לטרגי עבור חובבי הנוסטלגיה.

קיצור תולדות הקוברה

למרות שנוסדה עוד בתחילת המאה ה-20, זכתה AC להכנס לתודעה המוטורית רק בתחילת שנות ה-60'. קרול שלבי, מי שהיה באותה תקופה נהג מירוצים אמריקני בדימוס, העלה רעיון פשוט אך יוצא דופן - שילוב המיטב המוטורי מאמריקה ובריטניה.
פירוש הדברים על-פי שלבי היה שילובו של מנוע אמריקני גדול - במקרה זה מתוצרת פורד - ושלדה אירופאית קלילה. שלבי השאיל מ-AC פיתוח חדש של דגם ה-Ace, שהוצג לראשונה עוד בשנות ה-50'. בעזרתו של נהג המירוצים זכתה הדו-מושבית מבריטניה למנוע בנפח 4.7 ליטר שייצר 265 כ"ס, ולשם AC קוברה.
ההצלחה הייתה מיידית. למרות שהמכונית הקטנה לא זכתה לשיפורים מהותיים בכל הנוגע לשלדה ולמתלים לעומת ה-Ace הבסיסית, האמריקנים התאהבו במפלצת. גוף קל, הנעה אחורית, כוח רב ומתפרץ, שבה את ליבם של נהגי שנות ה-60'. העובדה שלא היה גם שום דבר דומה לקוברה באותה תקופה, רק הוסיף בנזין למדורה.
בהמשך הדרך זכתה למנוע חזק עוד יותר בנפח 7.0 ליטרים, גם הוא מתוצרת פורד, ושוב - ללא שינויים מהותיים לשלדה. הגרסאות הרשמיות החזקות ביותר של הקוברה ייצרו בשעתן לא פחות מ-480 כ"ס, שנרתמו לגוף הקל ויצרו מפלצת כבישים אימתנית, בדיוק כמו שהאמריקנים אוהבים. עד כמה חזקות היו הגרסאות הלא רשמיות אפשר רק לנחש.

ובחזרה למציאות

אלא שמאז שנות ה-60' לא זכתה AC להצלחה דומה. המכוניות נותרו דומות למדי למקור, וגם הטכנולוגיה. המחירים לעומתן עלו ביחס ישר לנוסטלגיה, והתוצאה כאמור - רק 35 מכוניות נמכרו בשנה האחרונה. וכך, על סף פשיטת רגל שניה בשש השנים האחרונות, ניצלה AC בעזרתה של חברת אחזקות מלטזית. התוצאה: המלטזים ייתנו את הכסף, AC תעביר את החלק הארי של הייצור למלטה. על-פי התכנית תמשיך AC לייצר רק דגם אחד באנגליה בעוד ששאר הדגמים יעברו למלטה על-מנת לחסוך בהוצאות.
אגב, הדגם שיישאר באנגליה הוא העתק מודרני של הקוברה המקורית. הלקוחות, ניחשתם נכון, יהיו אמריקנים ותיקים ובעלי ממון.