בג"ץ קיבל עתירת הקשת המזרחית בעניין הקרקעות החקלאיות

שבעה שופטי בג"ץ קבעו הבוקר (ה') פה אחד כי יש לבטל את החלטות מינהל מקרקעי ישראל בעניין הפיצוי לקיבוצים ולמושבים על מכירת הקרקעות החקלאיות שייעודן שונה. בית המשפט קיבל את עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית וקבע כי ההחלטות אינן כדין וכי כבר במועד קבלתן, 1995, לא היו אלה החלטות סבירות. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה לפיה אין להמשיך ולפעול על פי ההחלטות האמורות, וכי יש לקבל החלטות חדשות המאזנות כהלכה את האינטרסים השונים בקרב אוכלוסיית המדינה.
מדובר בהחלטות המינהל 717, 727, 737, שקבעו את שיעורי הפיצוי שישולמו לחוכרים חקלאיים אשר ייעוד הקרקע שלהם שונה מחקלאות לבנייה.
את העתירה הגישה לפני כשנתיים הקשת הדמוקרטית המזרחית. הקשת טענה, כי החלטות המינהל יאפשרו לבעלי הקרקעות החקלאיות, המהווים 3% מאזרחי המדינה, לזכות בהטבות גדולות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, תוך פגיעה במרבית אזרחי המדינה. לטענת הקשת, הטבות אלה פוגעות באוכלוסיות החלשות ומנציחות את אפליית תושבי עיירות הפיתוח והשכונות.
בינתיים הקימה הממשלה את ועדת מילגרום לבחינת הסוגיה. הוועדה הגיעה למסקנה כי יש לשנות את החלטות המינהל היות ואין הן מאזנות כראוי בין האינטרסים השונים באוכלוסיית המדינה, והמליצה להפחית משמעותית את ההטבות להן יזכו חוכרי הקרקע על פי ההחלטות.

"שמירה המקרקעין לתועלת הציבור כולו"

הרכב השופטים מנה את נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, והשופטים אליהו מצא, וטובה שטרסברג-כהן, דליה דורנר, דורית בייניש ואיילה פרוקצ'יה. פסק הדין נכתב בידי השופט אור.
השופט אור ציין, כי המינהל משמש כנאמן לציבור ביחס לקרקעות, כנכס יקר ערך וככזה, עליו לנהל אותם תוך שמירה על אינטרס הציבור, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו ולהימנע ממצב של טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין. "אין חולק על תרומתם החשובה של החקלאים למדינת ישראל, אך יש לבחון כיצד אוזן שיקול זה ושאר השיקולים העומדים על הפרק במסגרת ההחלטות והאם האיזון עולה בקנה אחד עם איזון נאות של צדק חלוקתי", קבע השופט אור.
השופט אור קבע עוד, כי למועצת מקרקעי ישראל נתונה הסמכות לקבל את ההחלטות החדשות במקום אלה שבוטלו, וכי אין הכרח כי הכנסת תגבש את ההסדרים הראשונים לעניינים בחקיקה.
עם זאת, החליט בג"ץ כי הכנסת תידרש לנושא ותסדיר את העקרונות של מועצת מקרקעי ישראל ותפעל לפיהם. בית המשפט הדגיש, כי שאין הוא קורא לאמץ את המלצות דו"ח מילגרום לגופן, אלא שהדו"ח מבהיר שיש לבחון מחדש את המדיניות הקרקעית. עד לגיבוש ההוראות המעבר החדשות יעמדו בעינן הוראות המעבר שנקבעו בצו הביניים שהוציא בג"ץ לפני כשנה.

הקשת: הישג חברתי גדול

איש הקשת הדמוקרטית המזרחית, ד"ר יצחק ספורטה, אמר ל-ynet, כי החלטת בג"ץ היא הישג גדול לחברה הישראלית. "פסק הדין יכול לשמש נקודת מפנה חשובה בכל הקשור במחשבה לגבי חלוקת משאבי המדינה ובנושאי שויוניות וצדק חברתי. אני מקווה שאכן במועצת המינהל יתקבלו החלטות חדשות ברוח בג"ץ, ושהאינטרסנטים השונים לא יתנו את הטון", אמר ספורטה. מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל אמר בתגובה: "אני חושש מתוהו ובוהו".
ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח (משרד רואי החשבון של הקיבוצים והמושבים), אומר בתגובה: המדינה תהיה הנפגעת העיקרית מהחלטת בג"ץ משום שהקפאת הפשרת הקרקעות תגרום להפסד של 50 מיליון שקל לקופת המדינה בכל חודש שבו לא יתבצעו עסקות בקרקע חקלאית. אולם, לדבריו, הנזק לא יסתכם בכך. הוצאת כל הקרקעות החקלאיות מחוץ לפוטנציאל הבנייה תגרום לעלייה בלתי נשלטת במחירי הקרקעות הנמצאות בידיים פרטיות ובעליהם יוכלו לספסר בהן על חשבון רוכשי הדירות.

אוגוסט 2001: צו ביניים

באוגוסט 2001 הוציא, כאמור, בג"ץ צו-ביניים האוסר על מינהל מקרקעי ישראל להפשיר קרקעות חקלאיות לבנייה תוך הענקת פיצוי גבוה לחקלאים. הרכב שבעה שופטי בג"ץ בראשות הנשיא אהרון ברק, קיבל את דרישתה של תנועת הקשת המזרחית הדמוקרטית להקפיא את כל החלטות המינהל עד למתן פסיקה סופית בנושא.
באוקטובר 2001 הגישה האגודה השיתופית גרנות, המאגדת יישובים רבים מההתיישבות החקלאית בארץ, בקשה לבג"ץ לבטל את צו הביניים המונע עסקות בקרקעות חקלאיות. על פי הבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שרגא בירן ומאיר פורגס, החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים התבססה על אינפורמציה לא נכונה. לטענת היישובים, הקשת המזרחית הטעתה את בג"ץ בטענה כי מתבצעות עסקות רבות בקרקעות חקלאיות.
בנובמבר 2001 ביקשה המדינה מבג"ץ לבטל את צו הביניים המורה למינהל מקרקעי ישראל להקפיא הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה, תוך מתן פיצוי לחקלאים.
באותו חודש החליט בג"ץ בעקבות כך לצמצם את צו הביניים הגורף שהוציא להקפאת כל ההפשרות של קרקעות חקלאיות, וקבע כי הצו יחול רק על אזורי הביקוש במרכז ולא על אזורי עדיפות לאומית. כמו כן ביקשו השופטים מהעותרים והמשיבים לשקול העברת הדיון בעתיד הקרקעות החקלאיות להכרעת הכנסת.

פשרה להכרעת הממשלה

השבוע פורסם, כי מתגבשת פשרה בין שרי החקלאות והמשפטים בעניין הפיצוי על הפשרת הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ . על פי הפשרה יופחת הפיצוי לקיבוצים ומושבים באזור המרכז על עסקות קרקע לבנייה מ-27% ל- 20%, לעומת זאת יוגדל הפיצוי לעסקות קרקע של יישובים באזורי עדיפות לאומית א' ל-60% ויישובים בעדיפות לאומית ב' ל-40%. ההצעה אמורה להיות מוגשת לממשלה ביום ראשון הקרוב.