ביוב זורם בנחל קנה

ממש לפני שמחת תורה, כאשר התפלל עם ישראל את תפילת הגשם, נחל קנה כבר התמלא במים. למרבה הצער לא מדובר במי גשמים אלא באלפי מ"ק של מי ביוב שזרמו אליו, וממנו אל נחל הירקון.
המים ששטפו את הואדי הותירו אחריהם, לאורך האפיק, שלוליות רבות של מים עומדים שמעמידות את הרשויות באזור מול שתי חלופות: הרעה, והרעה עוד יותר. האפשרות האחת היא לשפוך למים חומרי הדברה על מנת למנוע התפתחות יתושים, ובכך לזהם את הירקון עוד יותר, האפשרות השנייה היא לא לעשות זאת.
נסעתי לבדוק את מקור הזיהום. ליד הטרקטור שעבד על הגדה ממול ראיתי אנפה חומה כולה, למרות שנבראה לבנה. היא מתרוממת לעוף כל כולה מלוכלכת מבוץ, כמו קורמורן מלוכלך בנפט, רק שהיא תצא מזה בחיים.
זה לא בוץ אתם יודעים. "מאיפה זה בא?" אני צועק לשניים שעומדים ליד הטרקטור ומצביע על המים, אם אפשר לקרוא לזה ככה. "מקלקיליה" עונה היהודי מבין השניים. הדיבור באזור הוא תמיד על קלקיליה, כאילו יהודים לא משתינים, כאילו אין ביוב לכפר סבא, בטח שלא לרעננה.
לכל אורך הואדי שלוליות ביוב. עד לפני שבוע הוא היה יבש לגמרי ועכשיו הוא כולו שלוליות. בחלקים של הנחל עומדים מים מבאישים, מחכים ליתושים, בחלקים אחרים הוא יבש ובשאר המקרים בוץ מגעיל וירקרק, מרוצף כולו עקבות ציפורים, קוים קוים.
גם בלי הביוב די מגעיל פה. זבל בכל מקום, פסולת בניין, חלקי מכוניות, גלי אשפה, וערימות ברזל. עזובה. וזה לא שהשטח הוא טבעי. בנוסף לקוצים תמיד יימצא גם מעשה ידי האדם: מבנה נטוש, ניילונים קרועים של חממות, בקבוקי פלסטיק, מחצבה, פסולת בניה. היא הייתה יכולה להיות יפה הארץ הזו אם לא הייתה כל כך מכוערת. אפילו שטחי החקלאות לאורכם אני רוכב מוזנחים, רק הבתים החדשים, "ההרחבה" בפי אנשי המושבים נראים מטופחים ונקיים מעבר לחומות שלא נצבעו מבחוץ.

"הביוב ימשיך לזרום לנחל"

ברשות נחל הירקון מסבירים כי מקור המים היא גלישת קולחים ממאגר ניר אליהו. "הגלישה נובעת מהיעדר נפח איגום לכל כמויות הקולחים שנשאבים למאגר מהמתקן לטיפול בשפכים", מסרה דוברת הרשות בתגובה לשאלת ynet. הדוברת הוסיפה כי "רשות נחל הירקון עושה מאמצים למנוע הגעת הקולחים לירקון על ידי הקמת סדרת סכרים באפיק נחל קנה. בשבוע שעבר נפרצו הסכרים וכמות לא ידועה, בהערכה 15,000 מ"ק, זרמה לירקון".
עוד מסרה דוברת הרשות כי "בשל השהיית הקולחים במעלה הסכרים והצטרפותם לקולחי מתקן טיהור שפכים כפר-סבא/הוד השרון, לא הבחנו בנזק לירקון".
לשמע הטענה כי לא נגרם נזק לירקון פורצת הדס שכנאי, חברת מועצת העיר תל-אביב מטעם 'הירוקים', בצחוק. "זה פשוט לא נכון, לא סתם החליט מי שהחליט מה איכות המים שמותר להזרים לנחלים". תקנות בריאות העם, קובעות בפירוט את טיב המים שמותר להרחיק לנחלים. על פי החוק, מים המוזרמים לנחלים צריכים להיות נקיים עוד יותר ממים המיועדים להשקיה.
לדברי שכנאי, הבעיה היא שאין אכיפה של החוק. "כל עוד הקנסות המוטלים על מי ששופך את המים המזוהמים לירקון, לא יהיו גבוהים מעלות הטיפול שיש לבצע על מנת למנוע את הזרמת השפכים, הביוב ימשיך לזרום לנחל", אומרת שכנאי. המשטרה הירוקה, הגוף האחראי אכיפת העניין כמעט ולא עושה דבר, לדברי שכנאי, וגם רשות הנחל לא עושה די.
דובר מועצה אזורית דרום השרון מכחיש את קיום הבעיה. "אין כיום זרימת שפכים בנחל קנה", הוא אומר. "בעבר הוזרמו שפכים לנחל קנה שמקורם בשפכי העיר קלקיליה וזאת בשל חבלות במיתקן לטיהור שפכים 'דרום שרון מזרחי' ופגיעות בקו הולכת השפכים הסמוך לעיר. בנוסף הוזרמו שפכים בשל עבודות תוואי בכביש חוצה ישראל וגלישות של עודפי קולחין ממאגר סמוך". השאלה "כמה דוחות ניתנו, אם בכלל, על ידי המועצה למזהמים?" שהופנתה לדובר, נותרה ללא מענה.

שיקום הנחלים קשה פי כמה משימורם

מעבר לעניין הנקודתי של שינוי תשתית הניקוז בשרון, נחלים רבים בארץ מזוהמים. "הביוב זורם כי אין אכיפה, וגם כי ייבשו את הנחלים". אומרת מנהלת ארגון חיים וסביבה, עו"ד אור קרסין.
מפעלים רבים, בהם גם מפעלים קטנים ומוסכים, שופכים את השפכים שלהם לנחלים ללא כל טיפול. זיהום הנחלים אינו חוקי, אך הקושי הוא לגלות מי שופך את הביוב לנחלים. לא תמיד, מבהירה קרסין, יש ערוץ ממפעל ספציפי לתוך הנחל. במורד הזרם מאבדים את העדויות ואת היכולת לאתר את האחראים. "הרשויות אומרות שהן מנסות לאכוף את החוק אך בפועל הן בקושי עושות דבר. אמנם מדי פעם מוצאים אחראים, אך האפקטיביות לא מספיקה".
בעיה נוספת היא שאיבת מי הנחלים. המים שזרמו אלפי שנים בערוצי הנחלים נשאבים עתה וגם נחלי איתן יובשו. "חייבים להכיר בזכות הטבע למים", טוענת קרסין, "ולהזרים מים נקיים בנחלים". קרסין מברכת את נציב המים, שמעון טל, על שחזר בו מהחלטתו בעבר, והצהיר לפני מספר שבועות בפסגת כדור הארץ שנערכה ביוהנסבורג, על הכוונה להקצות מים לטבע.
את האחריות על נחלי ישראל המזוהמים מטילה קרסין על שלושה גורמים: על התעשיות שממשיכות לזהם אתם, על הרשויות שגזלו את המים, ועל הציבור האדיש. "זה בעיקר עניין של סדר עדיפויות" אומרת.
קרסין מזכירה כי שיקום נחלים קשה פי כמה משימורם. "זה לא רק עניין של אסתטיקה. מדובר במפגעים שהפכו לסכנת חיים ממש". הדוגמה הבולטת היא נחל הקישון אך הוא אינו הדוגמה היחידה. לדבריה, הפכו הנחלים מפגעים שורצי יתושים מסוכנים ומזיקים אחרים. "רק בקיץ שעבר נפגעו עשרות אנשים מקדחת הנילוס המערבי שמקורה במים עומדים. אי טיפול בבעיה יחריף אותה ויעמיד בסופו של דבר את בריאות הציבור בסכנה. גם מי שנושא הטבע פחות קרוב ללבו, צריך לקחת שיקולים אלה בחשבון".