צוק מנרה: סנפלינג גם לעצלנים

אני? עצלן? (כן)

את תנוחת העצלן אימצתי בשתי ידיים ובשתי רגליים בצבא, באחד משלבי הטירונות המאוחרים. בתום בוקר שלם של הכנות לוגיסטיות התייצבה המחלקה שלנו על שפת מצוק ברמת הגולן. עמדנו בשורה עורפית, כמו נידונים למוות, כשמדי פעם אחד מאיתנו נשאב אל הלא נודע ומקצר בראש את זמן ההמתנה. כבר אז היה לי ברור שהעסק הזה לא בשבילי. בלמתי בחירוף נפש כמה פחדנים כמוני שאיימו לנשל אותי מהמקום האחרון בתור.
בסוף זה בא. קשרו אותי, הסבירו, הרגיעו, עודדו, דחפו, בעטו, אבל שום צבא עוד לא ניצח פקודה פרטית שהמוח משגר לגוף: לתנוחת העצלן - עבור! וכך נשענתי על המצוק, ידי ורגלי כרוכות על החבל, גופי המאובן מסרב לזוז מילימטר. "לנו יש את כל הזמן שבעולם", לחש לי באדישות המדריך המיוחד שהביאו מווינגייט. גם לי היה את כל הזמן. אחי לנשק, שכבר השתלשלו אל חוף מבטחים, זרקו מלה טובה, עיניו של סמל בושנינו, האכזר באדם, ירקו ריקושטים, המדריך מווינגייט ניסה לרמוס אותי ברגלו, ואני, גוש בשר התלוי על אנקול קצבים, סירבתי להתמסר. אם לא פקודת תזוזה פתאומית של המ"פ, לא יודע איך זה היה נגמר. שני מדריכים ואחד סמל בושנינו הזיעו הרבה כדי להחזיר אותי אל שפת המצוק.
בפעם השנייה הייתי כבר אב לשלושה ילדים, טייל מושבע עם מוניטין של זולל אתגרים. אחרי שהרשמתי את המשפחה בביצועים וירטואוזיים על טרקטורון, הפלאתי בדהירה על גמל סורר והצלתי את בתי מפגיעתה הרעה של אלפקה לא מחונכת שלא הסתפקה באוכל של תוכים - נעתרתי ברוב טיפשותי לתחינותיו של בני לרכוש חבילת סנפלינג משפחתית.
מבטי הערצה ליוו אותי כשנרתמתי, ראשון, לחבלים בקצה הצוק הנופל אל מכתש רמון. אם המדריך אומר שכל אחד יכול, מי אני שאחבל לו בסטטיסטיקה. בקשב רב האזנתי לתדריך האחרון, הידקתי את אחיזתי בחבל, שחררתי רגל, לקחתי נשימה בריאה, ומה שיהיה יהיה. את המטר הראשון צלחתי בשלום, וגם את השני, עד שאיבדתי שליטה והתחלתי להיטלטל ימינה ושמאלה, מגרד את הסלע החד עד זוב דם. מלמעלה צועקים לך "יופי, יופי", כמו לילד מפגר שהתחיל ללכת בגיל שש. מתחתיך מפתח המצוק בטן, ולך תחפש שם עוגן לרגל. ברירת המחדל המתבקשת - תנוחת העצלן!
"לא זז מפה", שמעתי את עצמי משדר לחלל. שרוט, מרוט וחבוט חולצתי מדופן ההר. באותו יום אזל מלאי היוד במרפאת החירום של מצפה רמון.

אני? ספיידרמן? (לא)

כמה מלים על סנפלינג, לפני שנגיע להתמודדות ההרואית השלישית שלי, אי שם על קיר מצוק בגליל העליון. ניסיתם פעם לברר על "סנפלינג" בחו"ל? רוב הסיכויים שלא יבינו אתכם: רק בישראל אומרים סנפלינג, מונח שהשתבש מסנפלינק (Snaplink) - הטבעת המקשרת את הריתמה לחבל הגלישה. וגם סנפלינק לא ממש אוכל במקומותיהם, שכן המונח הרווח יותר הוא ראפלינג (Rappleing) או אבסלינג (Abseling).
ומרגע של עברית לשעה היסטורית: המלך הורדוס בכבודו ובעצמו ניצל את טכניקת הסנפלינג בעת שהותו בגליל לצורך דיכוי מרד. אנשיו שלשלו חיילים בארונות מרום הארבל לעבר המערות בקיר המצוק, ואלה, באמצעות רומחים מעוקמי זווית, הטילו את הקנאים לתהום. תשאלו את יוספוס פלאביוס.
מטפסי הרים שכללו את הטכניקה במאה שעברה, לצורך ירידה, כשהבחירה בפסגת ההר היתה בין טיפוס כלפי מטה למוצא היעיל יותר, גלישה בעזרת חבל. חקר המערות העניק תנופה נוספת לתחום והיום ניתן להשתלשל למערה מגובה מאות מטרים. מטיילים מנצלים את אמצעי הגלישה כדי להשתחל לנקיקים שרגל אדם לא דרכה בהם קודם לכן, ומחלצי מטיילים עושים שימוש בסנפלינג במקומות שהליקופטר מנוע מלהתקרב אליהם.
לסיום הסקירה נציין את הספיידרמנים עזי הנפש הגולשים מראשי גורדי שחקים כדי להעביר מטלית רטובה על חלונו של מנהל בכיר מהקומה ה-68, שלשלשת יונים מעכירה לו את הנוף.

אני? נהנה? (כנראה)

אתר הסנפלינג בצוק מנרה. 40 מטר מפרידים בין שפת המצוק לקרקע הבטוחה. רגל פה, רגל שם, יד בריאה לופתת את החבל, המדריך המיומן משנן את סוד ההצלחה ("אפס כוח, רק טכניקה"), הרגליים מדוושות על הקיר, הגוף מקבל תנופה, היד משחררת חבל, הגוף מחליק כמה מטרים, שוב הרפיה של החבל, עבודת רגליים חכמה, הנשימה מסתדרת, ועוד כמה מטרים טובים מתאדים לי מעל הראש.
זה קורה. זה אפילו מהנה. חכו חכו, אני עוד אגמור בתור מנקה חלונות בכיר במגדלי עזריאלי.
צוק מנרה: שני, שלישי ורביעי 16:00-11:00, חמישי, שישי ושבת 17:00-9:30. ראשון סגור או בתיאום מראש. טל': 6905830-04.