גומרים הולכים

אה… לא יודע מה איתכם, אבל אצלי אף אחת עוד לא התלוננה. אני גבר רגיש. עושה מה שאפשר. משתדל להיות ג'נטלמן. מרים טלפון ביום שלמחרת, ובזה שאחריו. אני בסדר. זה יעקב העליון שלא בסדר. זה אורי זוהר שלא היה בסדר. זה אראל סג"ל שצפר לך אתמול בצומת. זה גדי סוקניק שהגיע לקחת אותך עם אופנוע. זה אסי דיין שהציע לך קונגרס קטן אצלו בבזל. זה לא אני.
אבל אז באה "סקס ישראלי" כדי להגיד לי, שוב, שאני – לגמרי שלא בשליטתי – גבר ישראלי: בהמה גסת-רוח שרוצה לתקוע וללכת. "השפה העברית מציגה את האקט כחד-כיווני, גברי ואלים", מסביר המומחה לשפה. "האשה היא אילמת, וכל מה שנעשה בה הוא לטובתה", אומר המומחה לקולנוע ישראלי. "ב'השומר' פיתחו מודל של גבריות שותקת, קשוחה, שבה לאשה תפקיד פאסיבי'", מבשרת הקריינית. "להיות גיבור זה להיות גס, גברי, לבוז לבחורה", אומר הפלמ"חניק לשעבר. בקיצור, "סקס ישראלי" היא סידרה מאת אורנה בן-דור המבקשת להוכיח מחדש את… אה, אותי. המסר: הגבר הישראלי הוא חלאת המין, ולא שזו אשמתו, אבל זה באשמתו. בדרך למיטה, כולנו הופכים לרובאי 7, יורים ובורחים. בסדר.
לזכות "סקס ישראלי" ייאמר כי נפרש בה קנווס רחב, אקדמי ומשכנע: המוני מומחים עוקבים עם סרגלים אחר האבולוציה התרבותית של זיקפתנו המתפתחת, ופרק הפתיחה נע בין פיקאסו לעגנון, מטרופוליס לביאליק, אתוס "השומר" המאופק מול אתוס המין החופשי של קבוצת ביתניה, והמיניות היהודית כפי שנתפסה בקרב האנטישמים – בקיצור, יש ב"סקס ישראלי" כל כך הרבה תיאוריה, עד שלא נשאר מקום לטסט, להלן לסקס. "סקס ישראלי" היא נורא לא סקסית. היא קצת דידקטית. היא מקיפה. לא שזה רע; "סקס ישראלי" היא ההיפך ממין, ההיפך מתופעות לגמור ולרוץ לספר לדנה מודן בלייט-נייט, שהפכו את המין הישראלי, בשנים האחרונות, לשיחת בנות מאוסה הרוטטת מעונג רק לנוכח הרעיון כי היי, אנחנו ממש מדברים על זה! בטלוויזיה! "סקס ישראלי" מבקשת ללמוד וללמד משהו אמיתי, ומהתחלה. חבל רק כי סיפור המסגרת שלה מוכר וצפוי כל כך מראש; כן, כולנו שוביניסטים מיליטריסטים עם זרעים בקנה ובנות בצריחה. אף אחד לא סיפר להם על הגבר החדש? כי אנחנו כבר לא כאלה. אנחנו בוכים אחר כך.