תביעה: מותו של גדעון לב ארי נגרם מרשלנות רפואית

אלמנתו וילדיו של העיתונאי ומנהל קול ישראל לשעבר, גדעון לב ארי, תבעו היום (ג') בבית המשפט המחוזי בתל אביב מעל 5 מיליון שקל פיצויים על רשלנות רפואית שגרמה למותו. לטענתם, הרשלנות החלה בעקירה מיותרת של שן בינה, והמשיכה עד למציאתו של יקירם מת במיטתו בבית החולים איכילוב ב-16 בספטמבר אשתקד, בהיותו בן 66, לאחר שמצבו הידרדר והוא לא טופל כראוי. התביעה מופנית נגד רופאי השיניים שטיפלו בבן ארי, נגד בית החולים איכילוב, ונגד משרד הבריאות. טרם הוגשו כתבי הגנה.
באמצעות עורכת הדין עילית רפאל, טוענת משפחתו של גדעון לב ארי, כי ד"ר אריה סרנט מתל אביב וד"ר יצחק גרשון התרשלו בטיפולם במנוח, בכך שד"ר סרנט הפנה אותו לביצוע עקירת שן בינה ללא הצדקה, ואילו ד"ר גרשון ביצע את העקירה, שהיא הליך כירורגי, ולמחרת נסע לחופשה בחו"ל, בניגוד לסטנדרט האחריות המחייב.
כמו כן נטען כי יומיים לאחר העקירה החל מצבו של לב ארי להידרדר, והוא החל לסבול מכאבים בלסת העליונה, שהתפתחו לנפיחות, ולקח על דעת עצמו אנטיביוטיקה. כשהכאבים החמירו, הגיע לב ארי בשבת לביתו של ד"ר סרנט, כדי שזה יבדוק אותו. ד"ר סרנט נתן לו אנטיביוטיקה נוספת, אשר בדיעבד עבדה על אותו רובד חיידקים כמו זו שלקח לב ארי על דעת עצמו, וכן כדורים נגד כאבים.
בתביעה נאמר כי כאשר החום המשיך לעלות, ביקר לב ארי עוד פעמיים במרפאתו של ד"ר סרנט. מצבו המשיך להידרדר עד כדי תשישות, כאבים עצומים, קשיים בפתיחת הפה ובבליעה, והצבעים על לחיו של לב ארי הפכו לאדום וסגול. ד"ר סרנט ביצע צילום רנטגן, ואמר ללב ארי שאינו רואה דבר, והזיהום יחלוף עם האנטיביוטיקה.

"בבית החולים צילמו את ה'אטרקציה'"

כעבור יומיים נוספים הלכה הנפיחות והתפשטה לכל אזור הפנים והצוואר, מלווה באודם. לב ארי, בעצת ד"ר סרנט, המשיך לקחת את האנטיביוטיקה, ללא כל הטבה במצבו.
לאחר יומיים התייצב לב ארי שוב במרפאתו של ד"ר סרנט, שנבהל ממראהו והוביל אותו בעצמו לחדר מיון בבית החולים איכילוב בתל אביב. שם, מייד עם הגיעו, ולפני שניתן לו כל טיפול, ביקשו רופאי בית החולים לצלם את לב ארי תמונות "סטיל". בתביעה נטען כי עשו זאת מכיוון שהוא היווה עבורם "אטרקציה" רפואית, אשר כנראה טרם נראתה כמותה.
לב ארי אושפז מייד והובהל לחדר ניתוח, שם בוצעה כריתה נרחבת של רקמות עם נמק בצוואר ובלחי, ובתום הניתוח הועבר לטיפול נמרץ נשימתי. שם שהה לב ארי כחודש ושבוע, מתוכם כשבועיים תחת הרדמה מלאה ומחובר למכונת הנשמה.
בתביעה נטען כי במהלך שהות זו במחלקת טיפול נמרץ, התפתחו ללב ארי פצעי לחץ בקרקפת ובגוף, שהגיעו לדרגה הגבוהה ביותר ולממדים עצומים של 6 ס"מ עומק וכ-6 ס"מ קוטר. עצם התהוותם של פצעים אלה, לטענת התובעים, מהווה רשלנות בטיפול. התביעה טוענת כי מצבם הזיהומי של הפצעים רק ממחיש את ההזנחה ואת חוסר ההתייחסות הראוי למנוח, והחישו את מותו המיותר בשל אובדן דם, שלא טופל גם הוא.
לאחר מכן, נאמר בתביעה, לב ארי סבל מזיהום ריאתי מלווה בנוזלים בריאות, אשר החריף עד כדי כך שלא ניתן היה לנתקו ממכונת הנשמה. למרות זאת הועבר למחלקת אף אוזן גרון, כאשר הסיבה להעברתו אינה ברורה עד היום. מצבו הבריאותי המשיך להידרדר, והוא סבל מבעיות נשימה קשות מאוד, מאירועי בלבול, מפצעי לחץ ומאובדן דם.

"לא נבדק כמקובל"

בתביעה נטען כי בקבלתו למחלקת אף אוזן גרון, לב ארי נבדק על ידי רופא כמקובל, ולא התבצעה בו כל בדיקה גופנית. בדיקה כזו לא בוצעה גם במשך עשרה ימים מלאים בהם שהה במחלקה, למרות סימנים פיסיולוגיים קשים. גם חוסר הדם החמור שאובחן אצלו לא טופל כלל, אלא במנת דם אחת שלא הספיקה, ואשר ניתנה מאוחר מדי.
ב-15 בספטמבר, יום לפני מותו של לב ארי, הבחינה אלמנתו בהידרדרות חדה ופתאומית במצבו, עם ירידה חדה בחום הגוף ובדופק, וקראה לעזרת רופא. לא היה כל רופא במחלקה באותה שעה, והרופא הוזעק מביתו. ב-16 בספטמבר בשעה 5:30 בבוקר נמצא לב ארי ללא דופק ונקבע מותו, מבלי שנעשה ניסיון להנשימו או לבצע פעולות החייאה.
מנתיחת גופתו לאחר המוות עולה, כי לב ארי עבר אירוע לב כ-12 עד 24 שעות לפני מותו, כתוצאה מאוטם בשריר הלב.
בתביעה נטען כי דו"ח סיכום המחלה נכתב כחודשיים וחצי לאחר המוות, ורק לאחר קבלת דו"ח הנתיחה. עוד נטען כי כותב סיכום המחלה הינו רופא אשר לא טיפל כלל בלב ארי בעשרת הימים הקריטיים שקדמו למותו.

משרד הבריאות: לא נמצאה רשלנות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי נציב קבילות הציבור אשר בדק את הפרשה לא מצא רשלנות בתפקודם של רופאי השיניים ומסר כי מקור החיידקים לא היה בטיפול השיניים.
מבית החולים איכילוב נמסר כי "תימסר תגובה רק לאחר שיילמד כתב התביעה".