עברית שפה מצחיקה

ראו כתבות נוספות בטור מימין

אחים שלי, נסו לרגע להיכנס לראש שלי. עצמו את העיניים ונסו לדמיין את עצמכם הולכים בקווסאן, בבנגקוק (הרחוב הראשי בגטו התרמילאים). זוללים 'בננה לוטי' או מנסים לקמבן תעודת סטודנט מזויפת עד שנת 2006, ב-50 באט. נניח שפתאום אתם מרימים את ראשכם המורכן מעלה ומולכם עומדת, בשר ודם, המורה שולה, המורה שלכם ללשון מהתיכון. כן, מגניבה זאתי, עזבה הכל באמצע החיים ובאה לתאילנד לשטוף ת'עיניים, ת'ראש וגם קצת ת'לשון.
עכשיו יום שישי ועוד מעט יעבור הרב של חב"ד על הטוקטוק שלו, ולצלילי השיר האלמותי "משיח...", יכריז במגפון על מועד כניסת השבת ויזמין את כל בני ישראל להצטרף לקבלת שבת. הטוקטוק שלו יתרחק במורד הקווסאן ואתה ושולה תמתינו עוד כמה שניות עד אשר הווליום של השיר ידעך ויתמזג עם ההמולה הכללית של הרחוב.
אתה תגיד לה "אחותי", כי בבנגקוק כולם שווים ואין לך בעיה להפגין חיבה כלפי המורה שלך ללשון, לשעבר "אז מה עם איזה קבלת שבת קטנה?" ושולה תחשוב רגע ותאמר "בוודאי, מדוע לא? נתראה בשש" ותעלם בין הסמטאות הקטנות שחוצות את הקווסאן לרוחב.
בערב, בבית חב"ד אחרי התפילה וכו' ייסובו לשולחן לפחות 200 איש ואתה תעשה לשולה כבוד ותושיב אותה ליד כל החבר'ה שלך ותגיד להם "וואלה, אתם רואים את זאתי, היא היתה המורה שלי ללשון, בתיכון". והשיחה תתגלגל כדרכן של שיחות שבת על שולחן חב"ד בבנגקוק, והמורה שולה תשב דומם, תפער זוג עיניים מסוקרנות, ותקשיב.

"אין מצב שאני ישלם"

- כמה עולה אחי? 300 באט? בחיים, אין מצב שאני ישלם ככה ללילה. כמה זה בשקלים? 30 שקל בערך. אז נלך לג'ו? בחיים אין מצב שאני ישן אצל ג'ו, אין שם בכלל ישראלים.

"יה רקובה, בובה"

- אחותי יללה, תצאי מזה, מתי הולכים לראות ת'שוק הצף? זה רחוק מפה? מה אכפת לך, יה רקובה, 'בובה' (שם של סוכנות נסיעות ותיקה) לוקחת אותך ישר מהגסט האוס ומחזירה פצצות לגבות, אני מחכה כאן, לא זזה.

"בחיית אח שלי"

- וואלה, אתה שומע אח שלי, אתמול פגשתי את השרית הזאת, שהיתה בבסיס של שבי. איזה שבי? נו, בחיית אח שלי. השקמיסט מ'הקשר הישראלי' (בית קפה, סוכנות נסיעות, מרכז טלפוניה ועוד, לישראלים בבנגקוק) וואלה, ואיך היה? מה? נו, עם זאתי מהבסיס של שבי? יצאנו וזה. נו ואיך היה? סרט, אני אומר לך ג'ימס בונד. יפה לך אחי.

"אתה סטלן? שרוט?"

- אבל תגיד אח שלי, באמא שלך, אתה סטלן? מה פתאום סטלן, אתה שרוט? אז אתה מסודר, מה? מה פתאום מסודר, לא מסודר. טוב, אז רק שתדע, יש פה בגסט-האוס אנשים שעוזרים להסתדר.

"איזה מגעילה, איך לא אמרת?"

- אחותי, אחד התחיל איתי אתמול אצל 'שושנה' (מסעדה ישראלית). וואלה, למה לא אמרת לי? את שומעת, הוא כל הזמן הסתכל עלי. איזה מגעילה, איך לא אמרת לי? הוא כבר שבועיים פה, בקווסאן. אם זה היה להפך, אני הייתי אומרת לך. מכיר פה את כולם. נו, אז איך היה? שלום שלום.

"פצצות לגבות, מרגמות לפטמות"

- אז לאן הולכים אחרי זה? ל'בית הירוק' (גסט האוס ישראלי), מקרינים שם את המשחק. פצצות לגבות, רסיסים לריסים, מרגמות לפטמות. נו שולה, אז את באה לראות את המשחק? אולי.

ז'רגון הולך וז'רגון בא

כולנו יודעים כי את הסלנג הישראלי לא המציאו במזרח, גם לא בדרום אמריקה. אולם כאן בארץ, הז'רגון הזה של הצעירים עומד לצד ז'רגונים מפוארים לא פחות, כגון ז'רגון של צפונים, של שנקינאים או של ארסים. ז'רגון צבאי, אולי אפילו ז'רגון של הייטק, או של ציבור הצופים בטלנובלות, קורעות לב, בספרדית. מה שבטוח זה שיש זליגה מז'רגון לז'רגון, כולם מתערבבים זה בזה, משפיעים ומושפעים. אנו נחשפים לכולם, במינון זה או אחר, כך שאם הילדים שלנו לא מכניסים את זה הביתה הרי שהתקשורת ממהרת להשלים את החסר. הז'רגונים הללו מתפתחים אחד לצד השני אך לא במנותק, זה מזה. כך סלנג של חבר'ה צעירים נעלם בתוך ערב רב של סלנגים אחרים.
בחוץ לארץ, המצב שונה. היות והרוב הרועש של התרמילאים הישראלים כולל חבר'ה צעירים, משוחררים טריים, הרי שהסלנג שלהם שאולי צמח כבר בבית הספר התיכון והמשיך להתפתח בצבא תופס, במסגרת הטיול, תאוצה. הסלנג התרמילאי הופך לניב העיקרי בו מתקשרים הצעירים בינם לבין עצמם. מאחר וזו בדרך כלל העברית הבלעדית לה נחשפים במשך טיול, הרי שאם אתם 'לא אחד מהחבר'ה' ונמנים על בית מדרשה של המורה שולה, השפה הזאת עלולה לצרום באוזניכם העדינות.
יש שתי דרכים להתמודד עם התופעה: הראשונה, להתחבר עם מטיילים אחרים ולנצל את ההזדמנות להשבחת האנגלית. הדרך השניה אומרת שאם אתם לא יכולים להילחם בהם אז הצטרפו אליהם. כך, תלמדו לדעת כי עברית איננה רק שפה יפה או קשה או עתיקה אלא גם ובעיקר שפה מצחיקה. פרשטייט אחים שלי?