מועצת העיתונות תפקח על אתרי תוכן

מועצת העיתונות החליטה להטיל את מרותה על אתרי תוכן באינטרנט הישראלי.
נשיאות המועצה והמליאה אישרו ביום ג' בשבוע שעבר את שינוי תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. כיום, הגדרת המושג "עיתון" בתקנון מתייחסת ל"אמצעי תקשורת אלקטרוניים, לרבות הבעלים, המו"ל והעורך האחראי של אמצעי התקשורת". על פי ההחלטה החדשה, תורחב הגדרה זו ותכלול גם "עיתונים מקוונים", מבלי שיובהר מהם המאפיינים של עיתונים אלה.
המשמעות: עיתונים מקוונים יהיו כפופים מעתה לכללי האתיקה העיתונאיים ובתי הדין של המועצה יוכלו להעמיד לדין משמעתי בעלים ועורכים של אתרי תוכן, שנחשדים בהפרת כללי האתיקה המקצועיים.
ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל הנוכחים בישיבת המועצה והמליאה לאחר דיון שנערך בנושא. זאת, בעקבות המלצה של ועדת האינטרנט של המועצה, שהתבקשה להחליט אם אפשר וצריך להגביל את אתרי התוכן באינטרנט, ואם כן, לקבוע אילו אתרים יושמו תחת פיקוח. חברי הוועדה היו ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, עו"ד שאול אלוני, ד"ר יחיאל לימור, שמואל רוזנר, אריה אבנרי, זאב חספר, חיים שיבי וישראל וולמן.
דבר המלצת הוועדה פורסם לראשונה ב-ynet בחודש אוקטובר, 2002. יו"ר הוועדה, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, אמרה אז, כי ההחלטה על כינוס הוועדה התקבלה עקב תלונות של אזרחים, שנפגעו מפרסומים שונים באתרי אינטרנט. "התחושה הייתה כי השחתת האתיקה המקצועית באינטרנט הגיעה לממדים שחייבו את מועצת העיתונות לפעול בעניין", אמרה שפירא-ליבאי. המלצת הוועדה למועצה, להטיל את מרותה על עיתונים מקוונים ברשת הישראלית.

מהי מועצת העיתונות?

מועצת העיתונות בישראל, מעין גוף עליון של חלק מהתקשורת בישראל, אמונה על ניסוח כללי האתיקה של עיתונות ואמורה לפקח על מימושם. המועצה היא גוף עצמאי חסר מעמד חוקי, שהחברות בו אינה חובה. יחד עם זאת, המועצה נהנית מיוקרה רבה ובין חבריה נמנים האיגוד הארצי של העיתונים, העיתונים היומיים, סוכנות עתי"ם, הרשות השניה, הטלוויזיה החינוכית, חברות הכבלים וגלי צה"ל.
המועצה מפעילה בתי דין, שדנים בתלונות נגד עיתונים ועיתונאים, ונוהגת להזהיר ולנזוף בעיתונים שסרחו, ולפרסם את החלטותיה בציבור. בעבר קבעה המועצה, שסמכותה חלה גם על מי שאינו חבר בה, ונגזרת מאמות מידה ציבוריות ומקצועיות-עיתונאיות.
אתרי התוכן באינטרנט אינם חברים במועצה, אך אתרים בבעלות כלי תקשורת המסורתית, שרוב תכניהם לקוחים
מהמהדורה המודפסת ("הארץ", "מעריב", "גלובס"), כפופים ממילא למועצת העיתונות, ואילו אתרים אחרים (למשל, ynet), הכריזו מיוזמתם על ציות לכללי המועצה. מעמדם של אתרי חדשות עצמאיים (למשל, תיק דבקה) ופורטלים שאינם בהכרח ספקי חדשות (למשל נענע או וואלה), לא הוגדר.
המועצה החליטה "לפנות בקריאה לכל העתונים המקוונים – באינטרנט, ברשתות הסלולריות ובמדיות אחרות – לקבל על עצמם את כללי האתיקה". עתונים מקוונים שייענו לקריאת המועצה, יינתן לכך פרסום באתר האינטרנט של המועצה העומד לקום בעת הקרובה.

מה הוחלט?

המועצה החליטה להכפיף עיתונים ברשת לכללי האתיקה המקצועית של העיתונות בלי להגדיר את המושג "עיתון מקוון". הנימוקים לכך, לכאורה, הם לאפשר לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות להפעיל שיקול דעת ולהמתין להתפתחות הפסיקה בעניין. על פי דו"ח הוועדה, עיתונות מקוונת מתייחסת "למעשה עתונאי" באינטרנט (או ברשתות הסלולריות), להבדיל מאתרי תוכן, מצ'טים או מפורומים.
מבחינת הערכים שעליהם מופקדת המועצה, נאמר בדו"ח, אין הבדל בין עתון מודפס או משודר לבין אתרי עתונות באינטרנט. תפקיד המועצה הוא לקבוע אמות מידה מקצועיות לעתונות אמינה, הוגנת ואחראית. גם אם אתר עתונאי זה או אחר ינער חוצנו מכללי האתיקה – "תשרת המועצה את הציבור במתן פומבי להתנהלותו הבלתי אתית ותציב בכך תמרור אזהרה".
על פי ההחלטה, ועדת האינטרנט של מועצת העיתונות תתכנס מעת לעת כדי לדון בסוגיות אתיות שונות בתחום העיתונות המקוונת. עם זאת, ההחלטה אינה מפרטת כללי אתיקה ייחודיים לאינטרנט בהקשר של המאפיינים המייחדים אתרי אינטרנט כמו קישורים, שילוב בין מידע לפרסומות ואינטראקטיביות.
בין הבעיות הייחודיות לאינטרנט שאלות כמו אם ניתן להוסיף קישור לאתר ה"חמאס" בדיווח על פעילות הסתה באתר זה? האם ראוי להוסיף קישור לאתר הרשמי של ספר חדש (בו ניתן לרכוש את הספר) לצד כתבת ביקורת על הספר? האם סביר שדיווח ביקורתי על חברה מסחרית יכלול קישור לאתר (היחצ"ני) של החברה? ואם כן, האם יש לאזן את הקישור הזה בקישור לאתר של שונאי החברה?

"הניסיון לכפות את כללי האתיקה הישנים ייכשל"

ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמסר את חוות דעתו המקצועית בפני הוועדה, התנגד להצעה להטיל את מרות המועצה על אתרי תוכן והמליץ למועצה לדחות את ההצעה. לדעתו, כלי תקשורת מזן חדש מתפתחים באינטרנט, וכל ניסיון לכפות עליהם את כללי האתיקה הישנים ייכשל.
ההחלטה עלולה לפגוע בחופש הביטוי באינטרנט, טען בירנהק. בניגוד לתקשורת המסורתית החד-כיוונית, אתרי התוכן הם אינטראקטיביים, וגם הגולשים יכולים להתבטא בהם. לדעתו, כל מגבלה של מועצת העיתונות על חופש הפעולה של האתרים תביא לכך שבעלי האתרים יפעלו על פי הכלל הצבאי הידוע: 'אם יש ספק, אז אין ספק', ויביאו לפגיעה בחופש שלהם ובחופש הביטוי של הגולשים. במישור התרבותי-חברתי הוא קובע, כי הניסיון של מועצת העיתונות להכפיף את אתרי התוכן לכללי האתיקה הוא ביטוי נוסף לחששם של בעלי השליטה בעולם הטרום-אינטרנטי מפני איבוד שליטה.