מה היה הקשר בין שרון, סיריל קרן - ואריה גנגר?
אריה גנגר, מיליונר ומקורב לראש הממשלה, נחשב למי שהעביר תרומות אסורות לשרון. סיריל קרן, חבר ותיק של שרון, הלווה מיליון וחצי דולר לבניו של ראש הממשלה – כדי שיוכל להחזיק את הקנס על התרומות האסורות. כעת מתברר: גנגר היה בעבר חבר בדירקטוריון חברת האופנה של קרן. סיריל קרן: "גנגר חבר טוב". חשיפת "ידיעות אחרונות"
למיליונר הבריטי סיריל קרן, שהעביר למשפחת שרון מיליון וחצי דולר לצורך החזרת כספי התרומות האסורות שקיבל ראש הממשלה – היה קשר עסקי עם איש עסקים ישראלי. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי איש העסקים הזה הוא לא אחר מאשר אריה גנגר, מקורבו של שרון ושליחו לממשל האמריקני.
כשראש הממשלה, אריאל שרון, סיפר בסוף השבוע שעבר על יחסיו עם סיריל קרן, הוא הדגיש כי "אין לו כאן עסקים, לא היו לו ובגיל 73 אני חושב שגם לא יהיו לו". לקרן אולי לא היו עסקים בארץ, אך ישראלי – אריה גנגר, איש סודו של שרון – בהחלט השתלב בעסקיו בחו"ל. ממסמכים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" עולה כי ב-1992 הפך גנגר לדירקטוריון ב"רלדן", חברת האופנה הבריטית שבבעלות קרן. שמו של גנגר גם מופיע במסמך רשמי כחבר בהנהלת "רלדן".
עם זאת, בשבוע שעבר טען קרן בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי את גנגר הוא מכיר בסך הכל "דרך שרון" – ולא חשף את העובדה שגנגר היה עמו בקשר עסקי. גנגר, דרך אגב, נחשב לאחד מאנשי העסקים המרכזיים שהעבירו תרומות "אסורות" לקמפיין של שרון ב-1999. אותן תרומות, שכדי לממן את החזרתן, השתמשו בניו של שרון בהלוואה מסיריל קרן.
בתקופה שבה הצטרף גנגר ל"רלדן", סבלה החברה מהפסדים גדולים בשל המשבר בענף הטקסטיל בבריטניה. זמן קצר אחרי הצטרפותו, נכנסה החברה להליכי פירוק שנמשכו עד לחיסולה ב-1997. גנגר עזב את החברה כאשר נכנסה להליכים אלו. סיריל קרן עצמו סגר את החברות שבבעלותו בזו אחר זו, ובאמצע שנות התשעים היגר לדרום-אפריקה. "קרן ניסה למכור את 'רלדן' אבל העסקה השתבשה. לדעתי הוא לא יצא מזה מיליונר. ראיתי את הפרסומים על הכסף הגדול של סיריל קרן והופתעתי. אני לא מבין מאיפה יש לו פתאום כל כך הרבה כסף", סיפר דיוויד סטיבנסון, שהיה יו"ר בחברת "קאסל-מיל" שבה היה שותף קרן.
תחקיר "ידיעות אחרונות" חשף לפני כשנתיים כי מרבית הכספים שהועברו לקמפיין שרון לראשות הליכוד – למעלה משישה מיליון שקל – הועברו באמצעות חברת "אננקס" שהוקמה ב-1999 על ידי אנשי שרון. התחקיר גילה כי מיליון דולר שהועברו ל"אננקס" הוזרמו מ"הקרן לידידות ומחקר ישראל-ארה"ב" הרשומה במשרד עורכי דין בניו-יורק. הפרקליט שטיפל בקרן הוא ארנולד פורסטר, הרשום גם כבעל מניות ב"אננקס". בשיחה עמו הודה פורסטר כי הקרן שהעבירה את הכספים ל"אננקס" וממנה לקמפיין שרון – הוקמה לבקשתו של גנגר. לדבריו, גנגר אף עסק בגיוס הכספים לקרן.
חלק אחר מהסכום שהועבר לקמפיין הגיע באמצעות "המכון לביטחון ושלום". במניות של החברה הזו מחזיקות שתי חברות הרשומות במדינת דלאוור שבארה"ב – וגנגר הוא בעליה של אחת מהן. יצוין כי הונו האישי של גנגר נאמד בכמאה מיליון דולר, ושווי עסקיו בארה"ב ובישראל נאמד בכחצי מיליארד דולר.
עם פרסום התחקיר, החל מבקר המדינה בבדיקת הפרשה. בספטמבר 2001 קבע המבקר כי כ-4.9 מיליון שקל שהועברו לקמפיין שרון – הם "תרומות אסורות". בעקבות דו"ח מבקר המדינה הודיע שרון למבקר כי יפעל להחזרת הכספים לתורמים. בשלב הראשון, החזיר שרון כחצי מיליון שקל מכספו הפרטי. את יתרת הכספים החזיר באמצעות הלוואה שלקח מבנק לאומי.
בינואר 2002 העביר סיריל קרן, עמיתו לדירקטוריון של גנגר, כמיליון וחצי דולר לחשבון המשותף של עמרי וגלעד שרון, בניו של ראש הממשלה. סכום זה, לטענת שרון, שימש כבטוחה לצורך לקיחת הלוואה ששימש להחזרת הכסף שהעביר שרון לחברת "אננקס".
עתה, משהתברר כי גנגר קיים בעבק קשרים עסקיים עם קרן, הפרשה מסתבכת עוד יותר. הסיבה: קרן העניק את ההלוואה, שהייתה אמורה לסייע למשפחת שרון להחזיר את הכסף שגייס עמיתו לעסקים גנגר – לכאורה בניגוד לחוק.
סיריל קרן, בפעם האחרונה ששוחחנו, מסרת שאתה רק מכיר את אריה גנגר דרך שרון. עכשיו מתברר שהוא הצטרף לדירקטוריון החברה שלך בתחילת שנות ה-90'.
"כן, אריה הוא חבר מאוד טוב שלי. מה צריך יותר מזה".
אבל איך זה שהוא גם הפך לדירקטור בחברה שלך ערב קריסתה?
"העסקים שלי הם העסקים שלי, לא שלכם. התרומה שלי לישראל, אני לא מתבייש בה אלא גאה בה ואני מקווה שכולנו נתאחד ונתמוך באותה מטרה".
העוזרת האישית של גנגר מסרה בשמו כי הוא אינו עונה לשאלות עיתונאים. עו"ד יורם ראב"ד, פרקליטה של משפחת שרון, מסר בתגובה: "אין לי כל ידיעה על מהות עסקיו של סיריל קרן".