העולם של חבר'ה

בשבוע שעבר גיליתי להפתעתי שזכרונותיי נסחרים על ידי חברת ממתקים, וזירת "הפשע", שלא במפתיע, הייתה אתר "חבר'ה". הפרסומת שזינקה לקידמת המסך עם הכניסה לאתר הציגה את "משחק הסינגלס" של עלית - במרכז החלון האדמדם הופיעה תמונה של קופסת ממתקים ליד משפט המחץ "נזכרים, עונים ושולחים". משני צדי הקופסה הופיע שישה כרטיסי ביקור עם שמותיהם של תלמידים לשעבר בבית ספר תיכון בחיפה. אחד השמות הוא שלי ואילו חמשת האחרים של חברים לשעבר לספסל הלימודים.
הפרסומת האינטראקטיבית דחקה בי להזמין למשחק את השמות האחרים. אם כולנו נעלה נכון על שאלות שהופיעו בפרסומת בהן, כמה כיתות היו במחזור שלנו, מתי בדיוק התחילה שעת האפס ומה שמו של מנהל בית הספר דאז, נוכל לזכות בפרס הגדול, הבטיח לנו החלון האדום.
הפרסומת הזו מייצגת נאמנה – לרע ולטוב - את הייחודיות של אתר חבר'ה, אחד ממאגרי המידע הפרטיים הגדולים במדינה – כ-740,000 ישראלים. בניגוד לפרסומות אחרות, שנסגרות באבחת קליק קצרה, לא היה סיכוי לכך שאתעלם מהפרסומת שתוארה כאן – הפרסומת הזו, להבדיל מאחרות, נגעה בי, בחיי האישיים.

האתגר של חבר'ה

אנשי חבר'ה (ואתרים שקדמו להם במערב כמו Classmates.com), הבינו שרבים מהגולשים היו שמחים להיעזר ברשת התקשורת הגדולה בעולם כדי לשוב ולהתחבר עם עברם. הנוסחה הזו הביאה לאתר מאות אלפי חברים רשומים – יותר מכל אתר מסחר אלקטרוני, הרבה יותר מכל אתר קהילות אחר. אלפי פגישות מחזור נערכו בחסות האתר, ריבים ישנים חודשו, אהבות עבר וידידויות נרקמו מחדש - חבר'ה שידרג את האינטרנט הישראלי למעין מכונת זמן משוכללת, שאיפשרה לישראלים לחיות בכמה זמנים במקביל.
כאשר עלה חבר'ה לרשת, בחודש נובמבר, 2001, מעטים הבינו את הפוטנציאל. ההתחלה הייתה תמימה - אנשי האתר הציגו עצמם כ"סטודנטים, תלמידים ומהנדסי מחשב 'בוגרי סטארטאפים' ששמו לעצמם מטרה להציע את מה שהאינטרנט יודע לעשות טוב כל כך – לקשר".
בעקבות ההצלחה התברר, כי חברה מסחרית לכל דבר עומדת מאחורי המיזם החלוצי: מחשבה טכנולוגיות, בית תוכנה המעסיק 70 עובדים, ומתמחה בפיתוח מערכות מידע ואינטרנט. הוגה חבר'ה, שלומי אונגר, והיזם, שלמה ולדמן (לשעבר מנכ"ל אינדיגו), ראו את חבר'ה הופך בהדרגה מאתר בסדר-גודל שכונתי למעצמה מקומית.

הפוטנציאל של מאגר המידע

ההצלחה הציגה בעיה חדשה עבור אנשי חבר'ה: כיצד להחזיר לעצמם את ההשקעה באתר, שמעניק את שירותיו חינם אין-כסף? הפתרון שנמצא התגלה כמושלם עבור הגולש הישראלי הטיפוסי, שמוכן לספוג כל פירסומת, כל עוד הסכום שייגבה ממנו שווה לאפס.
האתר מומן באמצעות שפע של פרסומות - באנרים, מועדון קניות, לוח דירות מצולם ומדור דרושים. במקביל, החלו המנויים לקבל הצעות מסחריות לדואר האלקטרוני. מאחר שגולשי חבר'ה מוסרים מידע מפורט ביותר על עצמם (כגון גיל, מצב משפחתי, רמת השכלה ותחום עיסוק) יכול האתר להציע למפרסמים יתרונות שיש למעט מאוד גופים בישראל: יכולת להתאים פירסומת ממוקדת לכל גולש וגולש, על בסיס נתוניו האישיים.

תפישת האינטרנט המזוהה

חבר'ה הביא לעולם האינטרנט הישראלי תפישה מסקרנת, המכונה על ידי אונגר "אינטרנט מזוהה": הגולשים נרשמים בשמם האמיתי ורושמים את הפרטים המלאים שלהם, במטרה לחדש קשרים מן העבר. "עד שהופענו", מסבירים ולדמן ואונגר, "הרעיון לפיו גולשים יופיעו באינטרנט בשמם האמיתי ועם תמונה נשמע בלתי מתקבל על הדעת. חווית האינטרנט התאפיינה באמצעות קשרים אנונימיים בלבד".
בניגוד לצ'טים או פורומים אחרים, גולש שינסה להירשם בחבר'ה תחת שם פיקטיבי יימחק מיד. שם בדוי כמו אילן כהן יהיה קשה יותר לזיהוי, אך אם יפנו הגולשים להנהלת חבר'ה בתלונה כי אדם בשם זה לא היה איתם בבית-הספר, בבסיס או במקום העבודה - הוא יימחק מהרשימה המשותפת.
ולדמן מביא דוגמה למדיניות הנוקשה שמפעיל האתר ביחס למהימנות הפרטים המזהים את חבריו: "במקרה אחד גולש הציג עצמו כאלמן, אבל חבריו פנו אלינו וטענו כי הוא נשוי. בעקבות הבירור הוא נאלץ לשנות את פרטיו. שלושה מעובדי החברה מטפלים באלף פניות ותלונות שמגיעות מגולשים מדי יום. הגולשים מרבים להתלונן על הודעות פוגעניות, השמצות ותמונות פרובוקטיביות שמתפרסמות באתר".
אונגר מבהיר: "אנחנו לא צנזור, אך ברגע שהאתר הופך לכלי לסגירת חשבונות אנחנו מתערבים". האתר מסייע למשטרה לחקור את המקרה הזה ותלונות נוספות שהגישו גולשים בעקבות פרסומים פוגעניים. כדי להמחיש לגולשים שהאינטרנט הוא מזוהה ומחשש כי האתר ייתפס כאחראי להשמצות שפורסמו בו, עברו לאחרונה בחבר'ה לפרסום כתובות ה-IP של החברים בהודעות שמתפרסמות במדורי הרכילות והפורומים באתר.

מערכת שמצנזרת אוטומטית מלים גסות

מנהלי חבר'ה אולי אינם צנזורים אך הם בהחלט משקיעים מאמצים בכדי להפוך את האתר שלהם לסביבה "נקייה", ואולי נקייה מדי. כך למשל, המערכת מסננת אוטומטית מלים גסות, כך שלא יופיעו בהודעות של גולשים באתר.
כאשר אנחנו מדברים אונגר מציג לי את ממשק הניהול של חבר'ה, שמאפשר למפעילי האתר לצפות בכל התמונות שהתעדכנו באתר. הוא מוחק תצלום של גולש בתחתוניו. "אין לנו עניין בחברים כאלה", הוא מפטיר ומוחק את חשבונו של הגולש באתר, "זה לא עניין של צניעות או צדקנות. אנחנו מנסים לכונן מערכת נורמטיבית. אינטרנט זה לא מערב פרוע".
אונגר מוחק תמונה נוספת – הפעם של כוכבת הסדרה "המורדים" בביקיני. "המורדים" ממש מציפים את האתר ו"אין להם ערך מוסף", לדבריו. מסתבר שחבר'ה הפך לאתר פופולרי גם בקרב צעירים. אם בעבר ממוצע הגיל של הגולשים באתר עמד על 35, הרי שכיום הוא 30, מציין ולדמן.

הודעה פרסומית אחת בכל 10 ימים

ההצלחה של חבר'ה מציגה אתגר מרכזי עבור אזרחי ישראל – מאגר של מאות אלפי ישראלים בבעלות פרטית, שיכול "לכרות את המידע" שלהם כרצונו. אם ישחזר אתר המשפחה את הצלחת "חבר'ה", עשוי זה למפות חלק גדול מהגנאולוגיה של ישראל.
חבר'ה כבר היום מאפשר לכל גולש לדעת (באמצעות חיפוש פשוט באתר) היכן אנו עובדים, היכן למדנו, מי הם החברים שלנו, היכן שירתנו בצבא (למעט יחידות בחיל המודיעין), אם אנחנו רווקים או נשואים. הוא מאפשר למנהלי "חבר'ה" ולמפרסמים שלהם לדעת את כל המידע הזה ועוד – עם מי אנחנו יוצאים, מהי המשפחה שלנו ועוד.
מנהלי האתר מצהירים, כי הם פועלים במסגרת החוק, וכי האתר מהווה מאגר מידע, הרשום במשרד המשפטים. הם מבטיחים, שבשום מקרה לא יספקו למפרסמים מידע ספציפי על המשתמשים, כמו כתובת דואר אלקטרוני, כתובת מגורים או מספר טלפון, ללא קבלת הסכמה מראש של המשתמש. עם זאת, אנשי חבר'ה עושים שימוש נרחב בפרטי החברים באתר לצורך פילוח פרסומי של המידע האישי שלהם והפניית מסרים פרסומיים אליהם בדואר האלקטרוני.
ואכן, כל המשתמשים שנרשמים לאתר מתבקשים לתת את הסכמתם לכך שיישלחו אליהם מסרים פרסומיים בדואר האלקטרוני. אלא שהבקשה הזו מסתתרת עמוק בתוך מסמך תנאי השימוש, ורבים הגולשים מאשרים את המסמך כלאחר-יד מבלי לקרוא אותו לעומק.
בחבר'ה דוחים את טענות הגולשים על כמויות דואר הזבל שנשלחות אליהם. ולדמן מציין, כי הם מקפידים על כך, שכל גולש יקבל רק הודעת דואר אחת בכל עשרה ימים. אונגר מוסיף וטוען, כי רוב משתמשי האתר מבינים שזהו המחיר המינימלי הנדרש מהם לשלם עבור שירותי האתר. לדבריו, כ-13,000 גולשים ביקשו להסיר עצמם מרשימת הדיוור של הדואר הפרסומי - ורק חמישה משתמשים ביקשו למחוק עצמם כליל מהאתר במחאה על הפירסום המאסיבי.

בקרוב: אתר משפחות

מנהלי חבר'ה מבקשים עתה להרחיב את תחומי הפעילות. לאחרונה הושק אתר ההיכרויות חבר'ה דייט, שיכלול נישות עבור גולשים דתיים (ברמות שונות של אדיקות) ועבור בני גיל הזהב. ולדמן ואונגר אינם מסתירים את שאיפתם להפוך את חבר'ה דייט לאתר ההיכרויות המוביל, למרות הרוויה בתחום.
האתר עומד להציע את שירותיו גם למשפחות. בחודש הבא יושק מיזם חדש: משפחות יוכלו להקים באמצעותו אתרים פרטיים, ולבנות בהם עצי-יוחסין המגוללים את תולדות המשפחה כמה דורות אחורה. כל משפחה תוכל להציג באתר שלה רשימת קשר, ולהפיץ חדשות על אירועים משפחתיים. הדודה לא הצליחה להגיע למסיבת יום ההולדת של הילד? אלבום תמונות מקוון יאפשר לה לראות אותו מכבה את נרות העוגה. וזה לא הכל: הדודה תוכל גם להחליף מתכונים לעוגות עם סבתא, ולהשאיר הודעות בפורום המשפחתי.
מנהל האתר יהיה ראש המשפחה, וכל הקרובים יוכלו לגשת לאתר באמצעות שם משתמש וסיסמה. אתר עם נפח זיכרון של חמישה מגה-בייט יוצע חינם, אך משפחות שיבקשו נפח גדול יותר ישלמו דמי מנוי. "אנחנו רוצים להותיר חותם לדורות", מסביר הוגה אתר חבר'ה, שלומי אונגר. "תיעוד היוחסין היה חסר ביותר לפני העידן הדיגיטלי. אנחנו מאמינים, כי האתר יאפשר לנו לתעד משפחות שנכחדו ולצבור מידע עשיר לעוד אלף שנים קדימה".

מאגר מידע חסר תקדים בהיקפו

עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון, אגרט ושות' המתמחה בדיני מחשבים ואינטרנט, מצביע על הבעייתיות הטמונה באתר: "נראה כי המידע שמוסרים גולשי חבר'ה לאתר הוא מידע רגיש על-פי הגדרתו בחוק. חוק הגנת הפרטיות קובע, כי שימוש בשם אדם, בתמונתו או בקולו, לשם השגת רווח מהווה פגיעה בפרטיות. אם אמנם מתבצע שימוש בנתוני הגולשים כדי לייצר פרסומות ספציפיות 'בכיכובם' ואלה נשלחות לגולשים אחרים, נוצרת סיטואציה שעלולה להתפרש כפגיעה בפרטיות".
עו"ד אילון מוצא בעייתיות גם בהצהרת מפעילי האתר, הפוטרת אותם מכל אחריות לכל פגיעה בפרטיות המשתמשים: "מה יקרה אם האקר יחדור למערכת ויגנוב את מאגר המידע או חלקים ממנו? התנצלות לא תספיק. מן הראוי שמנהלי האתר יתנו את הדעת לגבי אופי ואופן השמירה של מאגר המידע, ולו רק לטובתם של המשתמשים באתר".
בתנאי השימוש בחבר'ה נכתב: מפעילי האתר מבצעים מאמצים סבירים בנסיבות העניין כדי להגן על פרטי המשתמש ועל פרטיותו. יחד עם זאת, בשל אופיה של הרשת, אין אפשרות להבטיח הגנה מלאה על פרטים אלו. לפיכך, המשתמש פוטר את מפעילי האתר מכל אחריות לכל פגיעה או נזק ישיר או עקיף, כספי או אחר, שיגרם למשתמש כתוצאה מדליפת פרטים אלו.
עם כל הכבוד, האם בעלי האתר באמת רשאים להיות פטורים מאחריותם לאבטחת הפרטים, כפי שמתחייב מהחוק? האם אין משרד המשפטים מחויב לפעול נגד פעילות בהיקף כזה, המאפשרת לגורם טכנולוגי לאסוף מידע מדוייק על אזרחים, כאשר מרביתם אינם מודעים להיקף האיסוף ולא נזהרים מפניו? פנינו לרשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים, הממונה על אכיפת החוק להגנת הפרטיות. הרשמת תערוך בדיקה בעניין, נמסר. לכשתסתיים הבדיקה נשמח להודיע לכם על תוצאותיה.