תדאג לפרנסה של משפחתי, כתב החייל למפקדו – והתאבד
על צג הטלפון של אל"מ דוד, סגן מפקד בסיס בדרום, הופיעה הודעה דרמטית קטועה מנהגו האישי, אלי אליה. "אני לא יכול להמשיך לח...". הקצין, שהיה מודע למצוקה הקשה בבית החייל – נתקף בחרדה. הוא שיגר אליו מסר בהול: "פתרתי את כל בעיותיך, אל תדאג, מחר אגיע לבסיס – ונדבר". כמה דקות לאחר מכן התברר: החייל ירה בעצמו
21:30, שלשום: על צג הטלפון הסלולארי של סגן מפקד בסיס בדרום, אלוף-משנה דוד, הופיעה הודעה: "דוד, זה אלי. אני מבקש ממך, תדאג לפרנסה של המשפחה שלי. אני לא יכול יותר להמשיך לח...". הקצין נתקף בחרדה. דקות אחדות לאחר מכן התברר הנורא מכל: החייל התאבד בירייה בחדרו בבסיס.
כאשר קיבל אלוף-משנה דוד את ההודעה הדרמטית מנהגו האישי, אלי אליה (19), הייתה לו סיבה טובה לדאוג: אלי, שהתגייס לצה"ל לפני כשנה ושמונה חודשים, היה שרוי תקופה ארוכה במצב נפשי לא קל לנוכח המצוקה הכלכלית הקשה שבה הייתה נתונה משפחתו.
אלוף-משנה דוד היה מודע היטב לבעיה: באחרונה הוא אישר לאלי תוספת שכר כחייל בשירות חובה. הוא גם אפשר לו לצאת מדי שבוע בבסיס לשבוע חופשה (שבוע שבוע), כדי שימצא עבודה ויוכל לסייע בפרנסת הבית. הקצין הבכיר גם ביקש מהרס"רים בבסיס לצייד את אלי במצרכים, כשרק ניתן, ואמר להם: כשאני לא לידו תשגיחו עליו, תעודדו אותו.
אבל זה כנראה לא הספיק: אלי, שהניח אחריו הורים ושלושה אחים בני 6,11 ו-14 – היה הבכור במשפחה. אביו בנימין (46), מובטל, "שיחק אותה" עובד כדי לשמור על כבודו האבוד. כבן העדה הקוצ'ינית הגאה נהג האב להתלבש מדי בוקר בבגדי עבודה, נפרד מיקיריו, ויצא ל"עבודה" שאותה לא הצליח להשיג. אמו אסתר (43) עבדה במפעל לייצור דלתות והשתכרה בצמצום.
אלי חש יותר ויותר כי העול ונטל פרנסת משפחתו נופל על כתפיו הצרות, והמשא הזה היה כבד מדי, מעיק מדי. הוא היה זה שכנראה הכריע אותו לבסוף.
שלשום בלילה, כאשר קיבל אלוף-משנה דוד את ההודעה מאלי הוא נתקף בדאגה. "אלי יקר, פתרתי את כל בעיות הפרנסה של המשפחה שלך. אל תדאג. מחר אבוא לבסיס ונדבר", כתב לו בבהילות הודעה בחזרה.
במקביל התקשר הקצין לרס"ר התורן, ביקש ממנו לסור במהירות לחדרו של החייל, לשוחח עמו ולהרגיע אותו, עד שהוא עצמו יגיע בבוקר ויברר את פשר ההודעה.
הרס"ר לא התעכב. הוא מיהר לחדרו של אלי, אבל הדלת הייתה נעולה ובמקום שררה חשכה. הוא נקש בדלת אך איש לא ענה. כשהטה את אוזנו נדמה היה לו שהוא שומע חירחורים. הרס"ר הזעיק עזרה, ושני אנשי מילואים הביאו סולם ונכנסו לחדר דרך החלון. כשהדליקו את האור הוכו בהלם: הם גילו את החייל שוכב על הרצפה בשלולית דם, ולצדו נשקו האישי, שבאמצעותו, לפי החשד, התאבד.
לא הרחק מאלי היה מוטל הטלפון הסלולארי שלו. על הצג הייתה עדיין רשומה תשובתו המעודדת של מפקדו האוהב, אלוף-משנה דוד – שאותה לא הספיק אלי לראות.
עם קבלת ההודעה המרה הגיעו רבים לבית הורי החייל בשכונת רמת-אליהו בראשון לציון. קרובי משפחה המומים סיפרו שאלי היה בחור מופנם, שלא סיפר על קשייו לאיש ולא שידר קריאות מצוקה כלשהן. "אלי נהג לעבוד בחופשותיו מהצבא ועזר בפרנסת הבית. הוא היה בחור חזק. אנחנו לא מבינים איך זה קרה שהוא התאבד", אמרו קרוביו. אמו סיפרה כי אלי, שפוטר באחרונה מעבודתו כשוטף מכוניות, התקשר אליה לפני כמה ימים, סיפר לה בטון מעודד כי מצא עבודה חדשה, ואמר לה כי יתחיל לעבוד כבר ביום שישי הקרוב. מדובר צה"ל נמסר אמש כי המשטרה הצבאית חוקרת את נסיבות מותו של החייל.