גבעת הרדאר: נוף עם זיכרון

בין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל נחה תוגה על הארץ. נדמה שהאנשים מתכנסים, כל אחד בעצמו, לחשבון נפש. אלפים פוקדים את בתי הקברות ואתרי הזיכרון. כמדי שנה, מעט לפני יום הזיכרון, יצאתי לטיול שבסופו מקום שקט להתייחד עם חללי צה"ל.
המסלול שלנו מתחיל במחלף חמד, שנפרד מכביש מס. 1 העולה לירושלים. כבישון קטן מוליך לכיכר, ממנה מטפסים בכביש (לפי השילוט) לעבר קריית ענבים ומעלה החמישה. המפה מגדירה את הכביש כמקומי, וכך הוא באמת נראה: כביש רזה ותלול המטפס לגובה של יותר מ-800 מטר, החוצה את קריית ענבים ומגיע עד לבית ההארחה של הקיבוץ.
ככל שעולים, נגלה גם הנוף היפה. כשאתם מגיעים לצומת, פונים ימינה, ממשיכים מעלה לעבר מעלה החמישה, ולפניכם נקודת התצפית הראשונה (במפרץ החנייה, מימין לכביש). תראו משם את פסלה הענק של מריה המתנשא מעל כנסיית קרית יערים וחולש על המדרון, את הפס השחור של הכביש המהיר העולה לירושלים ואת צללי הבתים של מבשרת ירושלים. מהתצפית עולה הכביש לעבר היישוב הר אדר, כשם ההר שעליו הוא יושב. במלחמת העולם השניה הציבו כאן הבריטים מתקן רדאר להגנת שמי ירושלים מההתקפה האווירית. ב-5 ביוני 1967 נכבש היעד הירדני המבוצר בקרב מסובך, וגבעת הרדאר עברה לשליטתה של ישראל.
מכן מתמזג הנוף עם הזיכרון. שתי דרכים מובילות לגבעת הרדאר: האחת בכביש מפותל שמטפס עד מגרש החנייה, והשניה (העדיפה לטעמי) במדרגות רחבות העולות בין הבתים הנאים של הר אדר. במרום ההר, בגובה של יותר מ-800 מטר, נבנתה האנדרטה לזכרם של 418 חללי חטיבת פלמ"ח 'הראל', לזכר 14 חללי גדוד 'בית חורון' במלחמת תש"ח, לזכרם של המתיישבים והלוחמים שנפלו באיזור על הגנת היישובים, לזכרם של עשרת חללי חטיבת 'הראל' במלחמת קדש, לזכר ארבעים חללי חטיבת שריון 'הראל' במלחמת ששת הימים ולזכרם של 164 לוחמים מחטיבת 'הראל' במלחמת יום הכיפורים.
האנדרטה מתנשאת לגובה של 16 מטרים ובולטת בנוף. מדרגות לולייניות מטפסות למעלה, שם יש תצפית נהדרת על יישובי מישור החוף והים (ממערב) ועל הגבעות המקיפות את ירושלים (ממזרח). שני עמודי הבטון החשוף משמשים כמסגרת לתמונת הנוף של ירושלים. בחלק העליון של האנדרטה, במרפסת המקורה, יש תצפית נוף של 360 מעלות.