כשלבשר יש ריח אנטישמי

מייקל קסטר, מנהל המועצה הלאומית לשחיטה כשרה בבריטניה, מודאג. כמו רבים אחרים הוא קרא את הידיעה שהתפרסמה ב"טיימס" בשבוע שעבר, לפיה יתכן שבקרוב יסירו השלטונות במדינה את ההקלות שניתנו עד כה לקהילה היהודית בכל הנוגע לשחיטה כשרה. כעת הוא חושש שתאסר כליל שחיטה יהודית כשרה, במקביל לאיסור על שחיטת "חלאל" - על פי חוקי האיסלאם. מדובר כמובן בפגיעה חמורה בחופש הדת ובהכבדת הנטל הכלכלי על הקהילה בשל הצורך לייבא בשר כשר. "קשה להתעלם מהריח האנטישמי של הצעד הזה", אומר קסטר. "יש לזכור שב-1932, אחד מהחוקים הראשונים שהתקבלו בגרמניה היה איסור על שחיטה כשרה".
הצעד הוא יוזמה של ועדה ממשלתית שהוקמה לטיפול בסוגיה הנתונה במחלוקת מזה שנים. היא מתבססת על מסקנות של המועצה לרווחת חיות המשק, בה חברים וטרינרים ופעילי זכויות בעלי חיים. המועצה טוענת שבשחיטה שמבוצעת על פי המסורת היהודית והמוסלמית נגרם לבהמות סבל בלתי מוצדק. סלע המחלוקת העיקרי הוא האיסור להמם את הבהמה בזרם חשמלי לפני שחיטתה, כפי שנעשה בשחיטה לא כשרה, דבר שלטענת אנשי המועצה מקל על סבלה.
"ב-1985 התכנסה המועצה לרווחת חיות המשק ומסרה שורה של המלצות", מסביר קסטר. "היא דרשה להעמיד את הבהמה על רגליה בשעת השחיטה, כך שחיתוך עורק הצוואר יתבצע כלפי מעלה ולא כלפי מטה כפי שנעשה בישראל, דבר המקטין את הסבל שלה. המלצה זו התקבלה בפרלמנט ומיושמת בכל המשחטות בבריטניה. זאת אגב הסיבה שבשר מאנגליה המיובא לישראל אינו זוכה בתעודת כשרות.
"המלצה נוספת שלהם היתה להמם את הבהמה לפני השחיטה בשוק חשמלי, כפי שמקובל בשחיטה לא כשרה. המלצה זו לא התקבלה". ההמלצה השלישית לדבריו היתה שבשר שנשחט על פי ההלכה ימכר תוך תיוגו כבשר בהמה שהומתה בטקס הכשרה. הנימוק היה שלאזרחים יש את הזכות לבחור האם לא לקנות את הבשר, ולהביע בכך את התנגדותם להליך. גם המלצה זו לא התקבלה.

"הדם הוא הנפש"

"לפני כשנתיים החליטה הממשלה שעל הוועדה להתכנס שוב ולפני כמה חודשים פנו אלינו חברי המועצה הממליצה. יזמנו סמינר שכלל הרצאות של שוחט, וטרינר ורופא מומחה. אפילו לקחנו אותם למשחטה לראות במו עיניהם. בתום כל ההדגמות חשבנו שנזכה לאמפתטיה, אבל נדמה כי הם החליטו עוד לפני שבאו. כעבור זמן מה הם הודיעו לנו שימליצו, שוב, על מתן הלם חשמלי לפני השחיטה. לכולם ברור מה המשמעות - זה צעד שנוגד לחלוטין את ההלכה היהודית".
הרב מיכה הלוי, רב שכונת נחלת יצחק בתל אביב, מסביר שבתהליך השחיטה הכשרה חותכים בסכין חדה מאוד את צווארה של הבהמה והיא מדממת עד מותה. "כדי שהחיה תסבול כמה שפחות, מקפידים שהסכין תהיה חדה ביותר. לאחר מכן נבדקים חלקיה הפנימיים של הבהמה על מנת לוודא שלא הייתה טריפה טרם השחיטה - בהמה צריכה להיות בריאה על מנת שלא תיפסל לאכילה. הלם חשמלי שפירושו מכה ללב ולריאות, גם אם הם נעשים שניות לפני הריגתה, הופכים חיה לטריפה".
לדברי הרב, האיסור בתורה נובע ראשית מדאגה לבריאות האדם. "ייתכן שבשחיטה ללא מכת חשמל גדל צערה של הבהמה, אולם מלאכת הניקור - הוצאת הבשר והפרדתו מהגידים אותה מבצעים לאחר השחיטה - מעידים על הדאגה לגופת הבהמה". הוא מוסיף גם הסבר פילוסופי: "מטרת ניקוז הדם מגוף הבהמה מבטא כבוד לנפשה. הדם הוא הנפש, ואנו כיהודים אוכלים רק את בשר הבהמה, ולא את נפשה. אסור לאכול חיה שיש בה נשמה".

שחיטה כשרה - מוות בייסורים

ד"ר איילת שמואלי, וטרינרית גן החיות בחיפה, טוענת ששחיטה יהודית כשרה משמעותה מוות בייסורים קשים לבהמה. "חותכים את עורק הצוואר והבהמה מדממת למוות באיטיות, מה שגורם לה עירפול חושים וכאב נוראי. ההצדקה ההלכתית לכך, שהחיה צריכה למות כשהיא בריאה, בפירוש אינה הומנית. בעלי חיים מרגישים כאב בדיוק כמו בני אדם, יש להם אותם תאי עצב ואותה הולכה עצבית המתרגמת כאב למוח. לעומת זאת, בשחיטה לא יהודית החיה לא סובלת כל כך. ברגע שהיא מאבדת הכרה כתוצאה מהזרם החשמלי נחסכת ממנה המודעות למותה הקרב והכאבים הכרוכים בתהליך".

אווירה טעונה

קסטר סבור שייתכן שחלק מאנשי המועצה לרווחת חיות המשק באמת ובתמים מעוניינים למנוע סבל מיותר מחיות, אך לדבריו ההחלטה נגועה במוסר כפול. "בבריטניה כיום ניתנת לגיטימציה למקרים רבים של גרימת סבל מיותר לחיות. למשל ניקוב אוזניהן של עגלים לשם זיהוי או גזיזת הצמר של כבשים, שכבר הוכח שגורם להן מצוקה רבה. הבריטים טוענים שמקרים אלו חיוניים לאדם, אבל איפה עובר הקו בין חיוני ללא חיוני?".
פירסום הידיעה גרר תגובה קשה בקהילה היהודית בבריטניה, גם בשל העיתוי העגום. לפני כשבועיים חולל בית קברות יהודי במזרח לונדון. 386 מצבות הופלו ארצה במה שכונה בעיתונים "אירוע ונדליזם חסר תקדים בהיקפו". למרות שלא היו לכך סימנים מובהקים בשטח, המשטרה מתייחסת לפרשה כאילו בוצעה על רקע אנטישמי, והאירוע היכה את הקהילה השלווה בתדהמה. מייק וויין, מוועד הגנת הקהילה, אירגון העוקב אחר גילויי אנטישמיות במדינה, אמר שברבע הראשון של השנה מנה אירגונו 86 מקרים המוגדרים אנטישמיים בבריטניה - עלייה של 75 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. האירועים באים גם על רקע המתיחות בין יהודים ומוסלמים על רקע פרשת הפיגוע בטיילת בתל אביב, שבוצע על ידי מחבלים ממוצא בריטי.
בחודש הבא צפויות להתפרסם מסקנות המועצה, והוועדה הממשלתית תשוב ותגיש אותן לאישור הפרלמנט. קסטר מביע אופטימיות: "אני לא מאמין שהחוק הזה יעבור. יש מספיק יהודים וידידים של הקהילה בקרב חברי הפרלמנט, שכבר הודיעו כי לא יתמכו בו".