הסיבה האמיתית לפחד מרופאי השיניים

הפחד של אילנה אילוק בת ה-37 מרופאי שיניים הפך, לדבריה, לאובססיה. החרדה השתלטה עליה עד כדי כך שהיא כבר לא ידעה ממה היא פוחדת יותר, מהזריקה או מרעש המקדחה בפיה.
"לפני שנים", היא, משחזרת "עברתי טיפולי שיניים לא מוצלחים, וכתוצאה מכך סבלתי מדלקות חוזרות בפה, שרק ניתוח היה יכול להתגבר עליהן". מרוב טיפולים שעברה ושהסתיימו לדבריה במפח נפש, פיתחה אילוק התנגדות עזה לנושא והתחילה להזניח את הטיפול בשיניה. "אבל ידעתי שאני לא באמת יכולה לברוח מזה", היא אומרת, "ולכן חיפשתי אופציה של טיפול בהרדמה כללית". כמי שעברה בחייה ניתוחים רבים, היא לא פחדה מהרדמה, וכל מה שרצתה היה להיות כבר אחרי טיפולי השיניים.
"וכך הגעתי למרפאת אריאל", מספרת אילוק. "לפני ביצוע ההרדמה המרדים שאל אותי כמה שאלות, ואחר כך הורדמתי במעין חדר ניתוח למשך עשר שעות, שבמהלכן עשו לי כל טיפול אפשרי. כשהתעוררתי הרופא דרש שאשאר לילה תחת השגחה, ומהמרפאה העבירו אותי לחדר שבו התאוששתי. טיפול שיניים בהרדמה כללית מייקר באופן משמעותי את מחירו, אבל לא הייתה לי ברירה. סמכתי על המרדים ועל הרופא שטיפל בי, והיום אני מאושרת שעשיתי את זה".
יוסי ע' בן ה-35, איש צבא קבע, לא פוחד מכלום (כמעט). "כשחיילים שקשקו לפני הכניסה ללבנון, אני הייתי זה שעודד אותם", הוא מספר. "בשום תרגיל צבאי מסוכן, באף מלחמה לא פחדתי. אני לא יודע מה זה פחד". אבל כשרק מזכירים לו את צמד המילים "רופא שיניים", הוא מלבין. "מרוב פחד הזנחתי את הטיפול בשיני", הוא אומר, "וכשכבר הגעתי לרופא והעזתי להתיישב על כיסא הטיפולים, לא הסכמתי בשום אופן לפתוח את הפה. קיבלתי פחד משתק. אני זוכר שרופאה אחת הפצירה בי 'רק תפתח את הפה, אני לא אעשה לך כלום, רק אבדוק', ותוך שנייה הרגשתי שאני מאבד שליטה על עצבי ואמרתי לה 'אני אנשוך אותך'. האבסורד הוא שככה מדבר אבא שמרגיע את בתו בת ה-11, 'מה את פוחדת מרופא שיניים? ממה יש לפחד?'".
כשכאבי השיניים לא נתנו לו מנוח, הוא הגיע לטיפול בהרדמה כללית. "עשר וחצי שעות ישנתי, והרופאים עבדו ממש על כל שן", הוא אומר. את הטיפולים הקלים שנותרו לביצוע הוא עבר תחת סדציה (טשטוש עמוק באמצעות תרופות). "אין מצב שאשב כמו אדם בוגר אצל רופא שיניים, אפתח את הפה והוא יטפל בי. כל אחד פוחד ממשהו, ורופא שיניים זו הפוביה המוצהרת שלי", הוא אומר.

גיבור על הפציינטים שלו

ד"ר מרק רייסמן, רופא שיניים בעצמו, מת מפחד מעצם הרעיון שיהפוך למטופל. "זה ברור", הוא מצדיק את החרדה, "כי מי כמוני יודע מה מחכה לי. אני יודע מה הרופא יעשה לי בכל רגע נתון, וזה מעורר בי פלצות ואימה". ד"ר רייסמן עוסק ברפואת שיניים קרוב ל-40 שנה, שבמהלכן עבר 11 ניתוחי גב מורכבים ומסוכנים. "תמיד נכנסתי לחדר הניתוח בשירה ומעולם לא פחדתי", הוא אומר, "אבל מרופא שיניים אני פוחד. כשכבר הגעתי לטיפול הפחד שלי הדביק גם את הרופא, כך שבמקום לטפל לי בפה שתינו קפה". האבסורד שבכך מוחשי, לדבריו, כשחולה שלו פוחד. "אז אני גיבור גדול", הוא מתאר, "מרגיע ואומר לו 'מה יש לפחד, זה רק זריקה, זה ייקח שנייה ותרגיש נהדר'".
כשבעיות השיניים שלו החמירו הוא החליט לעבור טיפול תחת סדציה. "ושתביני נכון", הוא מתאר בהומור, "המילה 'טיפול' כוללת רק סתימה אחת פשוטה, שאפשר לעבור אותה גם בלי זריקת הרדמה מקומית, אבל לא הייתי מסוגל לעבור את זה בלי ההרדמה".
דליה סטי, בת 47, פחדה כל חייה מרופאי שיניים. "כבר קרה שלא יכולתי לסבול את הכאב והתחננתי לרופא שיטפל בי", היא אומרת. "הוא הזריק לי זריקה אחת, ועוד אחת ליתר ביטחון, ונתן לחומר להיספג בפה כשאני בחדר ההמתנה. איך שהתעשתתי ברחתי, פשוט לא יכולתי לעמוד בזה".
גם סטי בחרה באופציה של טיפול שיניים בהרדמה כללית. "שלוש שעות וזבנג וגמרנו, קמתי עם פה חדש", היא אומרת. "לא פחדתי מההרדמה, פחדתי רק מעצם הטיפול בלי הרדמה. לדעתי קל יותר לעבור לידה מאשר טיפול שיניים".

הטיפולים – מחוץ לסל הבריאות

טרנד חדש, לא נטול סיכונים, משתלט לאחרונה על המרפאות והמכונים לטיפולי שיניים. הגימיק, כפי שמעיד עליו ג'ינגל שמתנגן ברדיו, הוא טיפולי שיניים בהרדמה כללית בשיטת הזבנג וגמרנו. ברוב המקרים המרדימים הם רופאים נטולי הכשרה בהרדמה. למרות שהם מסכנים את חיינו, איש אינו מזהיר מפני התופעה. האופנה הזאת, שהתפשטה כפטריות אחרי הגשם, כוללת מרפאות שיניים קטנות וגדולות ברחבי הארץ, חלק מהן קשורות לרשתות.
"מדובר בבעיה רצינית ביותר", מתריע ד"ר ליאוניד אידלמן, מנהל מחלקת הרדמה במרכז הרפואי רבין ויו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל, "שכן אין לנו יכולת לדעת באילו תנאים מתבצעת ההרדמה במרפאות, איזה ציוד עזר עומד לרשות הרופא, ומי בעצם מבצע את ההרדמה: האם הוא מרדים שעבר הכשרה? האם הוא עונה על דרישות החוק והוא מרדים מוסמך? אני חרד מהתפשטות התופעה, כיוון שאני ער לסכנות שבביצוע הרדמה בתנאים לא מספקים.
"מדאיגה אותי גם העובדה שהמרדים נפגש עם המטופל ביום ביצוע ההרדמה ומקבל ממנו פרטים מעטים בלבד לגבי מצב בריאותו, בשעה שביצוע הרדמה דורש ידע מעמיק של המרדים לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה, רגישותו לחומרים וכו'. רק אחרי שנמסרים למרדים כל הנתונים הוא יכול לתכנן את ההרדמה בזהירות, לכל חולה על פי נתוניו. בנוסף, תנאי ההרדמה צריכים להיות אופטימליים, כאלה שנהוגים בבתי חולים".
מה גרם לפריחת התופעה? הפחד הנוראי מטיפול שיניים, או ריבוי המרפאות וחוסר הפיקוח עליהן? בדו"ח חריף שפרסם לפני שבוע מבקר המדינה הוא תוקף את משרד הבריאות על כך שאינו מבקר את המתרחש במרפאות ובמכונים. "המשרד", לפי לשון הדו"ח, "אינו ממלא את חובתו בפיקוח על מרפאות ומכונים. חלק מהמכונים מפרסמים כאילו קיבלו אישור ממשרד הבריאות, אף שלא ניתן להם אישור כזה. בחלק מהמרפאות עובדים רופאים שאינם בעלי מומחיות מוכרת בארץ". משרד הבריאות, לדעת המבקר, אינו מפקח על הפרסומים האלה, למרות שיש בהם משום הטעיית הציבור.
על פן נוסף מתריע ד"ר יורם לוטן, שאמר למבקר המדינה ש"במכונים יש שמחזיקים את החולה שעות רבות, דבר שאינו מתאים לפעילות הנעשית במרפאה, או שמשחררים אותו מוקדם מדי מבחינה קלינית, דבר שעלול לגרום לסיבוכים".
בכתבה שפורסמה ב"הארץ" מוזכרת הסתייגותו של המבקר מרפיון ידיו של משרד הבריאות: "נמצא כי לא נעשו בדיקות תקינות וטיפול תקופתי במכונות הרדמה וציוד חדר הניתוח. במרפאות מסוימות בוצעו סוגי הרדמה אסורים. בשבע מרפאות לא החתימו חולים על טופס הסכמה לניתוח, ובוצעו פעולות מסכנות חיים במרפאות שאינן מורשות לכך". עוד מצא המבקר שפג תוקפן של חלק מתרופות ההחייאה שנמצאו במכון הפרטי "קר".
כל זה קורה, לדברי ד"ר יצחק חן, יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים, מכיוון שטיפולי שיניים אינם כלולים בסל הבריאות. "רבים גם נוהגים 'לאסוף' טיפולים רבים, במקום להתמודד אתם אחד אחד", הוא אומר. "זמינות ההרדמה הכללית המסוכנת הניתנת במרפאות פרטיות גורמת לנו לשתף פעולה עם האיסור הזה". לכן הוא מציע למטופלים לשקול היטב סיכון מול תועלת, מכיוון שרעש המכונה והפחד מזריקות הם לא סיבה מספיק טובה לעבור הרדמה כללית, לעיתים בתנאי שדה.

למה אנחנו פוחדים?

מנתונים שהצטברו אצל רופאי השיניים עולה שכמיליון וחצי ישראלים פוחדים מטיפולי שיניים. "חלק מהם מפתחים פוביה אפילו מעצם תיאור הסיטואציה", מסביר ד"ר פנחס דנון, פסיכיאטר, מנהל מרכז קהילתי לבריאות הנפש רחובות, מומחה להפרעות חרדה. "אם אתאר בפני אדם שחרד מטיפולי שיניים מצב שבו הוא יושב על הכיסא והרופא גוהר מעליו עם המקדחה המזמזמת ביד, רק מהתיאור הוא ייכנס לחרדה, שמקורה בעצם מאיבוד שליטה. יש איזה חוסר אונים בישיבה בפה פעור מול אדם שמנטרל את יכולת הדיבור שלנו וחודר למקום אינטימי בגופנו. "הפחד אינו רק מהכאב או מהרעש, הוא מורכב יותר ונוגע ברבדים עמוקים של הנפש, גם כשמסבירים למטופל שזו רק זריקה הוא לא נרגע, כי חרדה אינה ניתנת לשליטה על ידי ההיגיון לכן אני ממליץ למי שפוחד מרופא שיניים להשתמש במגוון האפשרויות הקיימות בתחום ההרגעה, כמו תרופות ושימוש בדמיון מודרך או בהיפנוזה, ולהימנע ככל האפשר מהרדמה כללית".
פרופ' אליעזר קאופמן, מנהל המרפאה לסדציה והרדמה כללית בפקולטה לרפואת שיניים במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מודאג מהאופנה החדשה. "אחוז גבוה מאוכלוסיית ישראל, כמו מאוכלוסיית העולם כולו, חרד מטיפולי שיניים, ובאופן פרדוקסלי אינו חרד מביצוע הרדמה בלתי מבוקר ואחראי", הוא אומר. "אני יכול להבין את הפרדוקס הזה, מכיוון שטיפול שיניים חודר למקור הנשימה, האכילה והדיבור שלנו. הפה הוא האזור המעוצבב ביותר בגוף, ולכן הרגישות בו רבה.
"עם זאת, הרדמה כללית שנעשית שלא בבית חולים ובלי אמצעי ניטור והחייאה ראויים עלולה לסכן חיים. היום עומד לרשות רפואת השיניים ספקטרום של אמצעי הרגעה, כגון גישה מרגיעה של הרופא והסברת כל פרט בפעולה שהוא מבצע בזמן אמת. בזמן שיחה אנחנו מרגישים שותפים, דבר שמבטל את יחסי השולט-נשלט שיש בטיפול, וההסבר גם מרגיע וגורם להפעלת ההיגיון. כשזה לא עוזר אפשר להשתמש באלחוש מקומי מסיבי, בהיפנוט החולה ובשיטות הרגעה פרמקולוגיות. אני לא ממליץ לעבור להרדמה כללית לפני שמוצו כל האפשרויות האלה".
בפרסומים בעיתונים ובהמלצות רופאי שיניים לעבור טיפולים רבים ביום אחד ובהרדמה כללית, לא מוזכרת השתתפות החובה של מרדים בהליך. "הרדמה כללית נעשית בישראל על ידי רופאים מומחים להרדמה. היא נעשית רק כשההתוויות מצדיקות זאת", נמסר ממשרד הבריאות. עוד נמסר ש"המשרד שוקד על טיוטת תקנות בביצוע סדציה והרדמה כללית ברפואת שיניים, המפרטת את התנאים הפיזיים והציוד הדרושים במרפאה, וכן את דרישות ההכשרה של רופאי השיניים".
המלצת משרד הבריאות לציבור: "אם אין צורך מיוחד ומוצדק – כמו חרדה דנטלית קיצונית שאינה ניתנת לשליטה בדרכים אחרות, אלרגיה לחומר אלחוש מקומי, גיל צעיר או סיבה רפואית – אל תעברו טיפול שיניים בהרדמה כללית, ואם כן, ודאו שהמרדים הוא מומחה בעל תעודה ושלמרפאה ישנם כל התנאים, המיומנויות והאישורים הדרושים".

דברים שחשוב לדעת לפני הרדמה

אם אחרי כל האזהרות אתם בכל זאת בוחרים בהרדמה כללית, עליכם לדעת כמה פרטים ולשים לב אליהם (המידע נמסר מדובר משרד הבריאות)
1. במרפאה שבה מבוצעת ההרדמה צריכות להימצא מערכת אספקת חמצן עם אפשרויות להנשמה רצופה ומערכת התרעה קולית בעת ירידת הלחץ במערכת החמצן.
2. המטופל חייב להיות מחובר לעירוי תוך ורידי כל משך ההרדמה ועד שובו להכרה מלאה.
3. רישום קצב הלב, לחץ הדם, קצב הנשימה וריווי חמצן בדם יבוצע כל חמש דקות.
4. במרפאה צריכים להימצא מכשיר ניטור ותרופות סותרות הרדמה.
5. לא תבוצע הרדמה כללית לצורך טיפול שיניים, אלא בבית חולים רשום או במרפאת שיניים שקיבלה אישור מיוחד להרדמה כללית.
6. למרפאה יהיה הסכם בר תוקף או מנוי בשירות אמבולנס לטיפול נמרץ, שקיבל את אישור משרד התחבורה, דבר המבטיח עזרה ראשונה, שירותי החייאה ופינוי מיידי לבית חולים.
7. הרדמה כללית מתבצעת רק על ידי בעל תואר מומחה להרדמה לפי תקנות הרופאים, סעיף 43 לפקודת הרופאים. לדברי המרדים של רשת מרפאות אריאל, מחיר שעת הרדמה כללית הוא כ-1,000 שקל.