זכויות עובדים: שאלות ותשובות

אני עובד שנה ו-11 חודשים בחברת אבטחה. מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגבי תשלום על שעות שבת, שעות לילה, שעות נוספות, ימי חופשה ודמי הבראה שאני אמור לקבל ולא קיבלתי? בנוסף, האם המעסיק רשאי לשלול ממני הפסקה במשמרת עבודה של 8 עד 12 שעות?

עבדתי במשך תשע שנים, חמש שעות ביום, בחברת אבטחה. לא קיבלתי דמי חגים, ימי חופשה ודמי הבראה. האם כל הזכויות שמורות לי?

התשובה מתייחסת לשתי השאלות: עובד יכול לתבוע את הזכויות שלא שולמו לו גם לאחר סיום יחסי העבודה, אלא שבגלל בעיית התיישנות הוא עלול להפסיד חלק מהזכויות. על רוב תביעות השכר (למשל, תוספת על שעות נוספות ודמי חגים) חלה התיישנות של שבע שנים. המועד הקובע הוא מועד הגשת התביעה. גם על תשלום דמי הבראה חלה התיישנות לאחר שבע שנים, אלא שהדבר נכון כל עוד מתקיימים יחסי העבודה. לאחר סיום יחסי העבודה ניתן לתבוע דמי הבראה רק עבור השנתיים האחרונות. לכן רצוי לתבוע רכיב זה לפני סיום יחסי העבודה. חוק חופשה שנתית קובע התיישנות של שלוש שנים על תביעות בנושא חופשה. לכן כדאי לנצל את ימי החופשה מדי שנה בשנה. במקרים שבהם המעביד לא איפשר לעובדים לצאת לחופשה, ניתן לנסות ולתבוע עד חמש שנים של פדיון חופשה. המעביד אינו רשאי לשלול מהעובד הפסקה המגיעה לו. הזכות להפסקה נתונה בחוק: למי שעובד שש שעות ויותר מגיעה הפסקה של שלושת-רבעי שעה, מזה חצי שעה הפסקה רצופה. במהלך ההפסקה הרצופה של חצי שעה, העובד רשאי לצאת ממקום העבודה. זמן ההפסקה הוא על חשבון העובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה הכרחית, והמעביד מחייב אותו להישאר במקום. במקרה זה, זמן ההפסקה הוא על חשבון המעביד.

אני עובד בחברת שמירה זה שבעה חודשים. בחוזה העבודה כתוב שאני מקבל רק מחצית מהנסיעות, כלומר, חצי ממחירו של כרטיס חופשי-חודשי. בנוסף, אני עובד שבע שעות ביום ומנכים לי 51 דקות כל יום על הפסקה. האם מותר לעשות זאת?

על-פי צו הרחבה, החל על כל העובדים במשק, המעביד חייב להשתתף בהוצאות הנסיעה של העובד הנזקק לתחבורה כדי להגיע לעבודה. המעביד רשאי לשלם לעובד את מחירו של אמצעי התחבורה הזול ביותר, כולל חופשי-חודשי, אך אין הוא רשאי לשלם רק חצי ממחירו. אם העובד מגיע לעבודה רק חצי חודש, על המעביד לשלם החזר הוצאות על-פי כרטיס אוטובוס יומי. בתי-הדין לעבודה קבעו שוויתור העובד על זכות מגן אינה תופסת. אמנם אין פסיקה המתייחסת להחזר הוצאות נסיעה, אך נראה שהפסיקה הקיימת יכולה לחול גם על זכות זו. לגבי ההפסקה, כיוון שאתה עובד מעל שש שעות ביום, המעביד חייב לתת לך הפסקה של 45 דקות. זמן ההפסקה הוא על חשבונך, והמעביד רשאי לנכות אותו משכרך. בזמן ההפסקה אתה רשאי לצאת ממקום העבודה. אם המעביד מחייב אותך להישאר בזמן ההפסקה במקום העבודה, מכל סיבה שהיא, אין הוא רשאי לנכות משכרך.

אני בן 67 ועובד בחברת שמירה כחמש שנים וחצי. אני וחברי איננו מקבלים את כל הכספים המגיעים לנו עבור חופשה, הבראה וחגים, אלא רק תשלום חלקי (400 או 300 שקל מדי פעם). המעביד טוען שהכול נשמר לנו ונקבל זאת בעת סיום העבודה. מכיוון שאנחנו זקוקים לעבודה, אנחנו לא רוצים לפנות להליכים משפטיים. בנוסף, מכיוון שעברתי את גיל 65, האם אני זכאי לפיצויי פיטורים?

יש זכויות שאם אין מנצלים אותן במועד, עלולים להפסיד את חלקן. אם אינכם רוצים לפנות להליכים משפטיים כדי לקבל את מה שמגיע לכם, אתם יכולים לפנות למעביד בבקשה לקבל חופשה, בנימוקים שונים שישכנעו אותו, למשל שאתם רוצים לבלות עם המשפחה, או לבקש את דמי ההבראה משום שאתם זקוקים לכסף לצורך מסוים. לא רצוי לתת למעביד "לשמור" על הכסף עבורכם. מכיוון שהתחלת לעבוד במקום זה לפני גיל הפנסיה, והיום עברת גיל זה, אתה יכול להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים. לפני ההתפטרות רצוי לתבוע את כל דמי ההבראה המגיעים לך, מכיוון שלאחר סיום יחסי העבודה תהיה זכאי לדמי הבראה של השנתיים האחרונות בלבד. פירוט נוסף לזכויות עובדי שמירה ואבטחה אפשר לקרוא באתר האינטרנט של קו לעובד .

אני עובדת בטלמרקטינג ומקבלת 10 שקלים לשעה ותוספת על כל מנוי שאני עושה. אם אני לא מגיעה לשכר המינימום, המעביד משלים לי לשכר המינימום, וחודש לאחר מכן, אם עברתי את שכר המינימום, הוא מקזז את מה שהשלים. האם זה חוקי? כמו כן מחייבים אותנו לבוא שעה וחצי לפני תחילת המשמרת ולענות לשיחות נכנסות של לקוחות, אך לא משלמים לנו על אותן שעות. האם זה חוקי?

לגבי ההשלמה לשכר המינימום, דרך התשלום שתיארת תקינה. לאחרונה קבע בית-הדין הארצי לעבודה את אופן תשלום השכר לעובדים ששכרם נקבע על-פי מכירות שביצעו (עמלות). אם שכרו של העובד מעמלות בחודש מסוים נמוך משכר המינימום, המעביד חייב להשלים עד לשכר המינימום. אך אם בחודשים שלאחר מכן העובד מבצע מכירות העולות על שכר המינימום, המעביד רשאי לקזז את הסכומים שהשלים לו. התנאי הוא שכל חודש יקבל העובד לפחות את שכר המינימום, ושהקיזוז של המעביד לא יהיה יותר מרבע משכרו של העובד.

לגבי שעות העבודה, המעביד חייב לחשב את שכרך על כל שעות העבודה שלך. גם שעה של מענה לטלפונים היא שעת עבודה, והמעביד חייב לשלם לך עליה, לפחות את שכר המינימום. מכיוון שאת חוששת שיפטר אותך, את יכולה לעשות שני דברים: א. להתלונן (בעילום שם) במחלקת האכיפה של משרד התעסוקה על כך שאינך מקבלת שכר מינימום על אותה שעה וחצי. ב. לרשום במדויק את שעות העבודה שלך, לשמור כל תיעוד בקשר לכך (תלושי משכורת, הוראות לגבי שעות העבודה, כרטיס נוכחות), ולאחר שיסתיימו יחסי העבודה – לתבוע את המעביד.

אני עובד בחברה בתחום ההיי-טק במסגרת תקופת ניסיון ומקבל 4,500 שקל לחודש. נאמר לי שהשכר הוא "גלובלי", ואם אדרש, אשאר שעות נוספות ללא כל תמורה נוספת. השעות הרשמיות הן 9:30 עד 19:30, חמישה ימים בשבוע, אבל בפועל אנחנו עובדים בממוצע 12 שעות וחצי ביום, כך שממוצע השכר הוא פחות מ-16 שקל לשעה. האם זה חוקי? האם מותר למעביד, גם במקרה של שכר גלובלי, לדרוש מהעובד לעבוד כל-כך הרבה שעות? פנייתנו לממונים נענתה במשפט "מי שלא רוצה שלא יעבוד".

על-פי המשתמע ממכתבך, אינך עובד בתפקיד ניהולי או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ותנאי העבודה שלך מאפשרים למעביד לפקח על שעות עבודתך (עבודה במשרד). במצב זה חוק שעות עבודה ומנוחה חל עליך. לכן, על-פי חוק, רואים את כל השכר שלך, שהמעביד אומר שהוא "גלובלי", כשכר רגיל, והמעביד חייב לשלם לך בנפרד על כל השעות הנוספות שעשית. בניגוד לאמור לעיל, המתייחס ל"שכר גלובלי", יש למעביד אפשרות לשלם, בנוסף לשכר הרגיל, תוספת נפרדת של "שעות נוספות גלובליות". התנאי, במקרה זה, הוא שבסך-הכול לא תקבל פחות שכר מזה שהיית מקבל אילו היה נערך רישום מדויק של שעות העבודה שעבדת בפועל.

על-פי המתואר במכתבך, השכר שאתה מקבל הוא פחות משכר המינימום, ולמעשה, גם אם היית עובד רק את ה"שעות הרשמיות", שכרך נמוך מ-20 שקל לשעה רגילה (הרי בכל יום אתה עובד שעה אחת נוספת, שהשכר עליה אמור להיות תוספת של 25%). בנוסף, חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ללא הגבלת שעות. במקום עבודה שבו עובדים חמישה ימים בשבוע מותר להעסיק לא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע, אלא אם יש היתר מיוחד משר העבודה. מעסיק שפועל בניגוד להוראות החוק עובר עבירה וצפוי לעונש. רצוי שתתארגנו ותתלוננו יחדיו במחלקת האכיפה במשרד העבודה. לגבי התשלום: חשוב שתערכו רישום מדויק של שעות העבודה שלכם, כדי שתוכלו להוכיח את תביעתכם בשעה שתחליטו לתבוע.

אני עובד כאיש מכירות ומקבל 100 שקל עבור שש וחצי שעות עבודה. האם עמלת המכירות נחשבת תוספת לשכר המינימום? מהו שכר המינימום עבור 12 שעות עבודה בשבת? איך מחושבים פיצויי הפיטורים לאיש מכירות, לפי שכר בסיסי או לפי ממוצע של 12 החודשים האחרונים?

עמלת מכירות נחשבת תוספת ונכללת בחישוב שכר המינימום. שכר המינימום הוא 17.93 שקל לשעה. עבור שש וחצי שעות עבודה המעביד צריך לשלם לך 116.5 שקל (כולל עמלת המכירות). עבור עבודה בשבת אתה זכאי ל-50% תוספת (26.90 שקל לשעה). אם עובדים שעות נוספות בשבת, יש להוסיף 25% לשעה על השעתיים הנוספות הראשונות (31.40 שקל לשעה) ו-50% על כל שעה נוספת (35.90 שקל לשעה). מכאן ששכר המינימום עבור 12 שעות עבודה בשבת הוא 349.80 שקל. חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שמשכורתו אינה קבועה הוא על-פי ממוצע השכר ב-12 החודשים האחרונים לעבודתו.

אני עובדת בחנות שהיא חלק מרשת חנויות. משלמים לנו 16 שקל לשעה בתוספת עמלות עם התחייבות להשלים לשכר המינימום. ההשלמה לשכר המינימום כוללת את הוצאות הנסיעה שלי. באופן רשמי המשרה שלי היא 75%, אבל בפועל אני עובדת בין 180 ל-200 שעות. האם לא חייבים לשלם לי שכר מינימום בלי קשר לעמלות?

המעביד חייב לשלם שכר מינימום ואפשר ששכר זה יכלול עמלות. בנוסף לשכר המינימום העובד צריך לקבל החזר הוצאות נסיעה. שכר המינימום הוא 17.93 שקל לשעה רגילה. על עבודה בשעה נוספת את זכאית לתוספת של 25% על השעתיים הראשונות (22.41 שקל לשעה) ותוספת של 50% על כל שעה נוספת שלאחריהן (כלומר 26.89 שקל לשעה). בסוף החודש שכרך צריך להיות לפחות סכום השעות שעבדת כפול המחיר שציינתי. כל זאת, בלי קשר לאחוז המשרה שלך.

הועסקתי בחברה מסוימת כנציגת מכירות שטח מבית לבית במשך חודשיים. עבדתי שמונה שעות ביום ואף יותר מזה, למרות ששעות העבודה ה"רשמיות" היו פחות מזה. בחודש הראשון קיבלתי השלמה לשכר המינימום – 3,189 שקל. בסוף החודש השני פוטרתי ולא קיבלתי השלמה בטענה כי "הנהלים בחברה אינם מאפשרים להשלים משכורת יותר מפעם אחת". האם זה חוקי? כיצד עלי לפעול?

אם עבדת יותר ממספר השעות ה"רשמי" על-פי בקשת המעביד, הוא חייב לשלם לך לפחות 3,335.18 שקל על 186 שעות או 17.93 שקל לשעה. אי-תשלום שכר מינימום מהווה עבירה פלילית. את יכולה להגיש תלונה במשרד העבודה והרווחה והמעביד צפוי לעונש של קנס או מאסר. בנוסף, את יכולה להגיש תביעה בבית-הדין לעבודה.

עבדתי שלוש שנים וחצי כנהג מנכ"ל ופוטרתי עקב פרישת המנכ"ל. בחודש האחרון, לאחר קבלת מכתב הפיטורים, היתה לי תקרית עם אחד העובדים והוא נפל ונגרם לו שבר בבוהן. עקב כך הוחלט בכוח-אדם שלא לשלם לי פיצויי פיטורים. מה עלי לעשות?

ניתן לשלול מעובד פיצויי פיטורים רק במקרים שבהם הסכם קיבוצי החל על הצדדים קובע שנסיבות הפיטורים מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או פיטורים בפיצויים חלקיים. אם אין הסכם קיבוצי החל על הצדדים, יש לבדוק את העניין על-פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף. אם אין הסכם קיבוצי לענף, בית-הדין רשאי לקבוע האם הפיטורים הם בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים. בכל מקרה, רואים שהחוק מתייחס לנסיבות הפיטורים. על-פי המתואר במכתבך, נסיבות הפיטורים היו סיום עבודתו של המנכ"ל, ושלילת הפיצויים היתה בגלל סיבות שאינן קשורות לפיטורים. לכן נראה שכדאי לך להגיש תביעה לקבלת פיצויי פיטורים, ואם חלפו מעל 15 יום מסיום יחסי העבודה, אתה יכול להגיש גם תביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. לפני הגשת התביעה רצוי שתכתוב למעביד מכתב, בו תפרט את דרישתך, לרבות הדרישה לפיצויי הלנה.

חוק פיצויי פיטורים קובע שהפיצויים יינתנו על-פי "עיקר גמול עבודתו". עיקר גמול עבודתנו מורכב מדמי משמרת ושעות נוספות. מדוע, אם כך, הפיצויים הם על-פי שכר היסוד, כלומר משמרת בוקר שאינה רלוונטית לגבינו?

המינוח "עיקר גמול עבודתו" מתייחס לשאלה אם העובד נחשב לעובד חודשי או עובד יומי, ולא לאופן חישוב פיצויי הפיטורים. לגבי השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים קובעות תקנות פיצויי פיטורים. בתקנות נקבע שהרכיבים שיש לקחת בחשבון לצורך החישוב הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. תוספת שאינה מוזכרת בתקנות – בית-הדין לעבודה נוהג להעמיד אותה ב"מבחן ההתניה": תשלום שאינו מותנה בתנאי או במצב מסוים הוא חלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב פיצויי פיטורים. לעומת זאת, תשלום המותנה בתנאי או במצב, אינו חלק מהשכר הרגיל לצורך חישוב הפיצויים. לגבי "תוספת משמרות" קבע בית-הדין שאין מדובר בתשלום קבוע, אלא בתוספת על השכר הרגיל, המותנית בעבודה במשמרת שנייה, ולכן תוספת זו לא הובאה בחשבון חישוב פיצויי הפיטורים. לגבי תוספת על עבודה בשעות נוספות, אם התשלום שולם על עבודה של שעות נוספות בפועל, הרי זו תוספת שתלויה בתנאי (עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות), ולכן אינה מובאת בחשבון בחישוב הפיצויים.

האם אני זכאי לפיצויי פיטורים אם אני עובר דירה למרחק של 200 ק"מ ממקום מגורי הנוכחי? איך מחושבים פיצויי הפיטורים, והאם קיים חוק, בהקשר לפיצויי הפיטורים, שהמעביד חייב לכבד?

שינוי מקום המגורים, כשלעצמו, אינו מקנה זכאות לפיצויי פיטורים, אף אם הוא הגורם להתפטרות. זכאות לפיצויי פיטורים קיימת כאשר שינוי מקום המגורים נובע ממספר גורמים המוגדר בתקנות, ובין היתר: נישואים ומעבר למקום המגורים שבו גר בן הזוג; מעבר ליישוב חקלאי ומגורים במשך חצי שנה באותו מקום; שינוי מקום מגורים בגלל החלפת תפקיד של בן הזוג המשרת בקבע, במשטרה או בשב"ס; יציאה של בן הזוג לחו"ל בשליחות המדינה ומספר מוסדות ממשלתיים לתקופה של יותר מחצי שנה כאשר המעביד לא מאשר לעובד חופשה ללא תשלום לתקופת השליחות; גירושים ושינוי מקום המגורים לתקופה העולה על שישה חודשים. ברוב המקרים נדרשים תנאים נוספים. למשל, שהמרחק בין מקום המגורים החדש לישן הוא לפחות 40 ק"מ. קיים חוק פיצויי פיטורים ויש תקנות שהמעביד חייב לקיימם. סכום פיצויי הפיטורים הוא משכורת אחת כפול מספר שנות העבודה. לעובד שמשכורתו משתנה מדי חודש יש לחשב את הפיצויים על-פי ממוצע המשכורות במשך 12 החודשים שקדמו להפסקת העבודה.

פוטרתי לאחר שעבדתי כשלוש שנים באגף לחינוך מבוגרים בעירייה. קיבלתי את משכורתי על-פי שעות עבודה בפועל. האם אני זכאית לדמי הבראה, פיצויי פיטורים והחזר הוצאות נסיעה (העירייה טוענת שהשכר לשעה כולל את מרכיב הנסיעות)?

את זכאית לפיצויי פיטורים מכיוון שפוטרת. כמו כן את זכאית לכל שאר הזכויות שלהן זכאים כל העובדים: דמי הבראה (כיוון שהפסקת לעבוד את זכאית רק עבור השנתיים האחרונות), פדיון חופשה עבור שלוש שנות עבודתך וכן החזר הוצאות נסיעה. אם המעביד טוען שקיבלת החזר הוצאות נסיעה, והדבר אינו רשום בתלוש המשכורת שלך, יהיה עליו להוכיח זאת. אם חתמת על הסכם עבודה או אם הסכם העבודה הקיבוצי חל על עבודתך, ייתכן שמגיעות לך זכויות נוספות ככתוב בהסכם.

עבדתי כסייעת לרופאת שיניים כארבע שנים. לפני כן עבדתי עם אותה רופאה במרפאה אחרת. בתקופה האחרונה חלה ירידה בשעות העבודה שלי. כיוון שלא יכולתי להרשות לעצמי להמשיך לקבל משכורת נמוכה, חיפשתי ומצאתי עבודה אחרת. הודעתי למעבידה שלי. המעבידה טענה שאין מגיעים לי פיצויי פיטורים. האם היא צודקת?

כיוון שחלה ירידה בשעות העבודה שלך, וכתוצאה מכך גם במשכורתך, הדבר יכול להיחשב להרעה משמעותית בתנאי עבודתך. אם הודעת למעבידה שלך שאת מתכוונת לעזוב בגלל ההפחתה בשכר, והיא לא עשתה דבר כדי להחזיר את שכרך למצבו הקודם, את היית רשאית להתפטר ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים. דרשי מהמעבידה בכתב את פיצויי הפיטורים, ואם היא לא תשלם לך, הגישי תביעה לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנה לבית-הדין לעבודה.

משכורתי מורכבת משכר יסוד + תמריץ, שנקבע לפי מספר המטופלים שטופלו על-ידי באותו חודש. תמיד יש מטופלים, אך הסכום משתנה לפי מספרם. משכר היסוד מופרשים על-ידי המעביד 5% לקופת תגמולים ומנוכה סכום זהה מהעובד. גם תשלום ימי חופשתנו נעשה על-פי שכר היסוד בלבד. מה קובע הדין לגבי תשלום פיצויי פיטורים?

לגבי קופת התגמולים, התשובה לשאלתך תלויה בנוסח ההסכם בינך לבין המעביד. לגבי הבסיס לחישוב פיצויי פיטורים, בית-הדין לעבודה קבע שהתשובה תלויה במהות התוספת, ולא בשם שבו היא נקראת. נקבע שתוספת המותנית בתנאי, אינה מהווה חלק משכר היסוד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. מצד שני נקבע, שעמלות מהוות חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. במובן מסוים ניתן לראות את ה"תמריץ" שאת מקבלת כעמלה. לגבי החופשה, בית-הדין קבע שעובד שעיקר גמול עבודתו משולם על-ידי עמלות, העמלות יהוו חלק מהשכר לצורך חישוב דמי החופשה.

פוטרתי לאחר 11.5 שנות עבודה. שכרי היה מורכב ממשכורת בסיסית + תמריצים רבעוניים שהסתכמו בכשלוש עד ארבע משכורות נוספות בשנה. קיבלתי פיצויי פיטורים שחושבו על בסיס משכורת הבסיס בלבד, בטענה שמרכיב התמריצים אינו נחשב. האם אין כאן אי-צדק?

בית-הדין לעבודה קבע את "מבחן ההתניה" כדי לקבוע האם תוספת מסוימת תיכלל בשכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים: השאלה היא האם תשלום שניתן לעובד היה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב – אין מתקבל התשלום. במקרה שלך, אם קיבלת את תוספת התמריץ ללא כל תנאי ובאופן קבוע, היא חלק משכר היסוד לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. אם התוספת שקיבלת היתה מותנית בתנאי, המעביד פעל כדין.

עבדתי כמנהל שכיר במשך יותר משלוש שנים. עקב בעיה עם אחד העובדים הושעיתי מהעבודה. במשך חודש ניסיתי לחזור לעבודה אך המעביד דחה אותי ב"לך ושוב". דרשתי פיצויי פיטורים, אך לא קיבלתי. היום אני בעל עסק עצמאי. האם אני זכאי לפיצויי פיטורים? אם כן, לכמה?

אתה זכאי לפיצויי פיטורים, משום שהעובדה שהמעביד אינו נותן לך עבודה במשך תקופה ארוכה, כמוה כפיטורים. סכום הפיצויים הוא סכום השכר החודשי כפול מספר השנים שעבדת. אתה יכול להגיש תביעה בבית-הדין לעבודה על פיצויי פיטורים וכן על פיצויי הלנה של פיצויי הפיטורים. לפני הגשת התביעה פנה למעביד בדרישה בכתב. 

אני עובד כמחסנאי דרך חברת כוח אדם החל מ-26.6.04. בערב החג אני עובד כפי שעובדים במפעל.

המפעל משלם לעובדיו יום עבודה מלא. האם גם אני זכאי ליום מלא? האם אני זכאי לקבל תשלום עבור ימי החג בספטמבר?

על-פי החוק, יום העבודה בערב חג הוא בן שבע שעות. מעבר לכך, העובד זכאי לתשלום שעות נוספות. ישנם מפעלים רבים שבהם חל הסכם קיבוצי הקובע שבערב החג עובדים חמש שעות ומקבלים שכר מלא. אלא שזכויותיך (מעבר לקבוע בחוק) הן לפי הנוהג או הסכם העבודה החל בינך לבין המעבידה שלך, חברת כוח האדם. אתה זכאי לתשלום עבור ימי החג רק לאחר שלושה חודשי עבודה, כלומר, החל מ-26.9.04.

אני עובדת יום בשבוע ומקבלת שכר לפי שעות. אם יום העבודה הקבוע שלי חל ביום חג, האם מגיע לי שכר עבור יום זה? אם כן, עבור כמה שנים לאחור אפשר לתבוע שכר זה? המעביד טוען שלא מגיע לי שכר, מכיוון שגם הוא אינו מקבל שכר ביום זה. האם הוא צודק?

מעבידך אינו צודק. אם את עובדת לפחות שלושה חודשים, ויום החג חל ביום העבודה שלך, מגיע לך שכר עבור יום זה. המעביד חייב בתשלום מכוח צו הרחבה שהחיל זכות זו על כל העובדים שאינם מקבלים משכורת חודשית. את זכאית לתבוע עבור כל ימי החג, שחלו ביום עבודתך ולא קיבלת תשלום עבורם, החל מיום 1.7.2000 (מועד צו ההרחבה).

במשך ארבע שנים עבדתי 5 שעות ביום. משכורתי היתה כ-4,000 שקל וצברתי 17 ימי חופשה. לאחרונה עברתי לעבוד 7 שעות ביום ומשכורתי היא כ-5,700 שקל. המעביד טוען שימי החופשה של אז אינם שווים לימי החופשה הנוכחיים, והקטין את צבירת ימי החופשה שלי מ-17 ל-12 יום. האם נהג כשורה?

המעביד נהג כשורה, והנימוק שהוא נתן לשינוי שביצע – נכון. אם תצאי היום ל-12 ימי חופשה, המשכורת שתקבלי עבור ימים אלה זהה למשכורת שהיית מקבלת אם היית יוצאת ל-17 ימי חופשה לפני שינוי המשרה.

לזכותי הצטברו יותר מ-100 ימי חופשה שלא נוצלו. האם המעביד רשאי "למחוק" חלק מהם כשאסיים את עבודתי אצלו?

השאלה היא מה מקורם של יתרת ימי החופשה. אם מקורם רק בחוק חופשה שנתית, הרי שעל-פי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק המעביד חייב לשלם רק עבור ימי החופשה שהצטברו בחמש השנים האחרונות לעבודתך. אם ימי החופשה נובעים מחוזה או מהסכם קיבוצי הקובעים חופשה מוגדלת מזו הקבועה בחוק חופשה שנתית, הרי שעל תוספת ימי החופשה לא חלה הוראת ההתיישנות של החוק, אלא ההתיישנות הרגילה של שבע שנים. את מספר ימי החופשה המגיעים על-פי חוק חופשה שנתית ניתן לראות באתר האינטרנט של קו לעובד שכתובתו מופיעה בתחתית מדור זה.

עבדתי בחברה במשך שנה וארבעה חודשים. במכתב הפיטורים נתבקשתי על-ידי המעסיק לנצל את כל ימי החופשה שנותרו לי עד תום חודש ההודעה המוקדמת. האם אינני יכול לעבוד עד תום החודש ואז לפדות את ימי החופשה?

המעסיק רשאי לדרוש שתבוא לחופשה החל מהשבוע השלישי לתקופת ההודעה המוקדמת. אם יתרת ימי החופשה שנותרה לך גבוהה ממספר ימי העבודה בשבועיים האחרונים לתקופת ההודעה המוקדמת, תוכל לפדות את ההפרש. 

אני בהריון ראשון. עבדתי כשנתיים וחצי, לאחר מכן לא עבדתי שבעה חודשים, והחל מ-4.4.04 אני עובדת כמזכירה במשרד עו"ד. אני לא מקבלת תלושי שכר ולא יודעת אם המעביד משלם עבורי לביטוח לאומי. האם אני זכאית לדמי לידה אם לא עבדתי ברצף? האם תיפגע זכותי אם המעביד אינו משלם עבורי לביטוח לאומי?

על-פי החוק, המעביד חייב לתת לעובד תלושי שכר. כיוון שהמעביד הוא עורך-דין, סביר שהוא מכיר את החוק, כך שכדאי שתפני אליו, תבקשי תלושי שכר ותוודאי שהוא שילם ומשלם עבורך דמי ביטוח לאומי. אם לא שילם, בקשי שיבצע זאת רטרואקטיבית. את תהיי זכאית לדמי לידה מלאים (12 שבועות) רק אם שולמו עבורך דמי ביטוח לאומי 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום שבו תצאי לחופשת לידה. 15 החודשים אינם חייבים להיות רצופים. מכיוון שהיתה לך הפסקה של שבעה חודשים בלבד, נראה שתהיי זכאית לדמי לידה מלאים.

אני בהריון. האם מקום העבודה מחויב להחזיר לי במלואן את השעות בהן נעדרתי לצורכי בדיקות, או יש לו אפשרות להחשיבן כימי מחלה?

עובדת בהריון רשאית להיעדר מהעבודה לצורך פיקוח רפואי או לצורך ביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, ללא ניכוי משכר העבודה שלה. מספר השעות שמותר להיעדר: לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא כנהוג במקום העבודה שלה ויותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במשך כל ההריון. לגבי מי שעובדת עד ארבע שעות ביום שבוע עבודה מלא כנהוג במקום העבודה שלה – 20 שעות במשך כל ההריון. אם את עומדת בתנאים אלה, אין המעביד רשאי לנכות משכרך (או מימי מחלתך) היעדרות זו.

אני בהריון בחודש השמיני ועובדת שנתיים במקום עבודה פרטי. המעביד אומר שאסור לו לפטר אותי 45 יום לאחר חופשת הלידה, אך אחרי המתנה זו (בתשלום) הוא יכול לפטר אותי ולשלם לי עבור 45 יום + 30 ימי הודעה מוקדמת. האם הוא צודק? למעשה, אני לא מעוניינת לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה. מתי עלי להודיע למעביד על רצוני להתפטר כדי שאהיה זכאית לפיצויי פיטורים? לפני כחמישה חודשים המעביד קיצץ בשכר כל העובדים וגם בשכרי. איך יחושבו פיצויי הפיטורים שלי במקרה זה?

המעביד צודק לגבי התקופה בה אסור לו לפטר אותך. על-פי החוק אסור לפטר עובדת בחופשת לידה וכן בתקופה של 45 יום לאחר חופשת הלידה. אם המעביד נותן הודעת פיטורים לעובדת במהלך התקופות האלה, ההודעה נכנסת לתוקף רק לאחר תום התקופה (חופשת לידה ועוד 45 יום). בנוסף, המעביד חייב בתקופה של הודעה מוקדמת או בתשלום תמורתה. כך שאם המעביד אינו מאפשר לעובדת לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה, הוא חייב בתשלום שכרה בתקופה בה חייב היה להעסיק אותה (45 יום) וכן בשכר במקום הודעה מוקדמת. עובדת שילדה והתפטרה תוך תשעה חודשים מיום הלידה על מנת לטפל בתינוק, רואים את התפטרותה כפיטורים. היות שאת עובדת יותר משנה, את יכולה להתפטר ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים. את יכולה להודיע על התפטרותך עד תשעה חודשים מהלידה. למעביד אסור היה לפגוע בשכרך בתקופת ההריון, אלא באישור שר העבודה. אם המעביד לא קיבל אישור כזה, הוא חייב לשלם לך את ההפרשים עבור כל התקופה בה קוצץ שכרך, ואת פיצויי הפיטורים שלך לחשב על-פי השכר לפני הקיצוץ. באתר האינטרנט של קו לעובד, שכתובתו רשומה בתחתית מדור זה, תוכלי לקרוא במדור "זכותון לעובדים" על זכויות נשים עובדות, כולל זכויות אשה בהריון, וכן באתר לזכויות העובדת.

אני עובד במקום עבודה יותר משמונה חודשים ואיני מקבל החזר הוצאות נסיעה. המעביד מאיים שיפטר אותי אם אמסור לידיו חוזר מטעם ההסתדרות בנושא הנ"ל. האם אני זכאי להחזר הוצאות נסיעה רטרואקטיבית (מתחילת העבודה) כל עוד אני עובד?

ניתן לתבוע החזר הוצאות נסיעה גם רטרואקטיבית, כל עוד אתה עובד וגם לאחר מכן. בית-הדין לעבודה קבע שפיטורים של עובד, הנעשים כעונש על כך שהגיש תביעה נגד המעביד, פסולים ואסורים מכול וכול. העובד הוכיח שהפיטורים היו על רקע הגשת התביעה, ובית-הדין פסק לעובד פיצוי גבוה על פיטורים שלא כדין, בגלל חומרת הפגיעה בזכות היסודית של העובד.

אני עובד בתחנת דלק ולא משלמים לי נסיעות. בעל התחנה אומר שלא מגיע לי, למרות שאני גר במרחק של יותר משתי תחנות ממקום העבודה. מה קובע החוק?

כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל מהמעביד השתתפות בהוצאות, כשהן מחושבות על-פי עלות נסיעה ברכב ציבורי, כולל כרטיס חודשי-חופשי, עד למקסימום של 20.76 שקל עבור כל יום שהעובד הגיע לעבודה. התנאי הוא שהעובד השתמש בתחבורה (גם במכונית פרטית) כדי להגיע לעבודה. כך שאם אתה מגיע לעבודה בתחבורה, המעביד חייב להחזיר לך הוצאות נסיעה. תביעה כנגד המעביד בנושא זה אתה יכול להגיש עד שבע שנים מהיום בו אתה זכאי להחזר.

הוצאות הנסיעה לעבודתי הן 317 שקל (כרטיסיית חופשי-חודשי). המעביד מחזיר לי רק 208 שקל. לאחר קבלת תלוש השכר הודעתי למעביד בפקס שיש הפרש של 109 שקל, אך לא קיבלתי את ההפרש. כיצד עלי לנהוג?

המעביד חייב להחזיר לעובד את הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה עד למקסימום של 20.76 שקל ליום. המעביד יכול לשלם לעובד גם על-פי עלותו של כרטיס חודשי-חופשי, אך במקרה כזה עליו לשלם את עלות הכרטיס במלואו ולא חלק ממנו. נסה לדבר עם המעביד או לכתוב לו שנית לפני פנייה לבית-הדין לעבודה.

אני מורה אך איני עובדת דרך משרד החינוך. לפני כשבועיים, בדרכי לעבודה, מעדתי ושברתי את הרגל. קיבלתי חופשת מחלה לחודש. מה עלי לעשות כדי לממש את זכותי בביטוח הלאומי? כיצד ייקבע התשלום שאקבל מהביטוח הלאומי?

את צריכה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. את התביעה יש להגיש בטופס מיוחד בסניף של המוסד לביטוח לאומי שבאזור מגורייך. לטופס תצטרכי לצרף תעודה רפואית ראשונה על הפגיעה. התעודה ניתנת בקופת-חולים. מהביטוח הלאומי תקבלי תשלום בגין היעדרות מהעבודה (עד 91 יום), בשיעור של 75% מהשכר שעליו שולמו עבורך דמי ביטוח בכל עבודותייך ברבע השנה שלפני הפגיעה. בעד יום הפגיעה משלם המעביד.

האם עובדת, המתלווה לבן זוגה לקבלת טיפולים כימותרפיים, זכאית לקזז את ימי ההיעדרות שלה מהעבודה מימי המחלה שלה? האם אשפוזו לצורך ניתוח מקנה לה זכות זו?

העובדת זכאית לנצל עד שישה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת בן זוגה, על חשבון תקופת המחלה שלה. התנאי לכך הוא מתן הצהרה של העובדת שהיא נעדרת בשל מחלת בן זוגה ולצורך הטיפול בו, וכן צירוף אישור מהרופא המטפל בבן הזוג, שבן הזוג תלוי בעזרת הזולת. קיים נוסח בתקנות דמי מחלה.

עבדתי חמש שעות ביום במשך עשר שנים. בכל התקופה קיבלתי דמי מחלה רק על 13 ימים. מה היתרה המגיעה לי על כל התקופה?

עבדתי הרבה שנים ברשת שיווק ופוטרתי. על הרשת חל הסכם קיבוצי. נותרו לזכותי ימי מחלה רבים שאינם מנוצלים. האם מגיע לי תשלום עבורם?

התשובה מתייחסת לשתי השאלות: הזכאות לדמי מחלה היא של יום וחצי על כל חודש עבודה (18 יום בשנה). ניתן לצבור עד 90 יום. את היתרה העומדת לרשותך ניתן לחשב רק אם יודעים מתי ניצלת את 13 הימים. באופן כללי, החישוב נעשה כך: יש לחשב את הימים שלזכות העובד (מספר החודשים שעבד עד המחלה כפול יום וחצי), ומהם להפחית את הימים שניצל. לאחר החזרה לעבודה ממשיכים לצבור ולהוסיף ליתרה יום וחצי על כל חודש עבודה מלא (עד לגבול של 90 יום). אפשרות הניצול של ימי המחלה היא בתקופה בה מתקיימים יחסי עבודה, ועל-פי אישור רפואי. אם נותרו לזכותך ימי מחלה בעת סיום יחסי העבודה, תהיה זכאי לתשלום עבורם (פדיון) רק אם יש לך הסכם עם המעביד, או שההסכם הקיבוצי החל על מקום העבודה שלך קובע שיש לך זכות של פדיון ימי מחלה. באתר האינטרנט של משרד העבודה ניתן לעיין בהסכמים קיבוציים על-פי הענפים במשק.

האם משלמים עבור ימי מחלה לעובד בשלושת חודשי העבודה הראשונים שלו?

על פי חוק דמי מחלה (החל על מי שלא חל עליו הסכם קיבוצי הקובע אחרת), הזכאות לדמי מחלה היא יום וחצי לחודש עבודה מלא. צבירת הימים מתחילה מהחודש הראשון לעבודה. מכאן, שאם לא ניצלת ימי מחלה בעבר, לזכותך ארבעה ימים וחצי.

אני עובד בשמירה בשעות הלילה מ-22:00 עד 6:00, ולא משלמים לי לפי שעות לילה, אלא רק 100%. האם זה חוקי?

אין בחוק תוספת על שעות העבודה בלילה. יום עבודה בלילה הוא שבע שעות, ולאחר מכן יש לשלם תוספת של שעות נוספות. מכיוון שאתה עובד שמונה שעות בלילה, על השעה השמינית מגיעה לך תוספת של 25%.

אני עובד במשמרות זה עשר שנים. לאחרונה הוכנסו שינויים לסדרי עבודתנו בטענה ש"עבודת המשמרות לא תאמה את חוקי שעות עבודה ומנוחה". עד כה ניתן היה לעבוד משמרות כפולות (ערב + לילה). כעת נאסר העניין בטענה שעל-פי חוק שעות עבודה ומנוחה אסור לעבוד מעל 12 שעות ביום. השאלה: ומה אם לעובד נוח לעבוד 16 שעות ביום והוא מעוניין בכך? במפעלים אחרים קיימות משמרות כפולות. האם הם עוברים על החוק?

מעבידך פעל נכון. על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה אסור להעסיק עובד מעל 12 שעות ביום, גם אם לעובד זה נוח, כטענתך. מעבידים המעסיקים עובדים 16 שעות ביום עוברים על החוק.

ההנהלה במקום עבודתי (בנק) החליטה להפסיק לשלם עבור שעות נוספות, בטענה שהבנק מצוי בקשיים. עם זאת, מצפים מאיתנו לעבוד שעות נוספות, שכן אי-אפשר לסיים את העבודה בלי שעות נוספות, וגם אומרים לנו זאת. מה אומר החוק על כך? האם אוכל לתבוע בעתיד, ועד מתי יש לי זכות לתבוע? אני מנהלת רישום של השעות הנוספות, האם רישום סגירת המחשב (המכיל שעון) הוא ראיה קבילה לנוכחותי בעבודה?

המעביד יכול לבקש מהעובד שלא לעבוד שעות נוספות, אך הוא אינו יכול להפסיק לשלם תוספת עבור שעות נוספות שהעובד מתבקש לעבוד. כיוון שהחוק הוא חוק מגן, לא ניתן לטעון כלפי העובד שהוא הסכים שלא לקבל תוספת שכר על עבודה בשעות נוספות. את תוכלי לתבוע בעתיד על כל השכר שלא שולם לך, אך המעביד יוכל להעלות טענת התיישנות על תקופה של שבע שנים לפני הגשת התביעה. רישום זמני סגירת המחשב יכול להוות ראיה קבילה, אך לא בהכרח מוחלטת. ניתן יהיה לטעון, למשל, שעובד אחר סגר את המחשב. אם אינך מדפיסה שעון, את יכולה לערוך גם רישום ידני. בנוסף, את תצטרכי להוכיח שהעבודה בשעות הנוספות היתה על-פי דרישת המעביד.

אני שוטרת במשטרת ישראל, ורציתי לדעת אם התוספת לשעות נוספות שעליה כתבתם במדורכם מתייחסת גם לעובדים במשטרה?

חוק שעות עבודה ומנוחה, המחייב את המעביד לשלם תוספת שכר לעבודה בשעות נוספות או בימי המנוחה השבועית, אינו חל על העסקה של שוטרים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר.

במדור זה נכתב שגם עובד במשרה חלקית זכאי לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות. האם אפשר לפרט באילו מקרים?

חישוב השעות הנוספות הוא חישוב יומי. על-פי החוק, קיימת "מכסה יומית" של שעות שיש להעסיק עובד: לעובד שישה ימים בשבוע – המכסה היא שמונה שעות ביום; לעובד חמישה ימים בשבוע – תשע שעות ביום; ביום שישי, ביום שלפני חג (ערב חג) ובעבודת לילה – שבע שעות. עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לתוספת עבור שעות נוספות כל יום שהוא עובד מעל "המכסה היומית".

אני עובדת כקופאית בסופרמרקט במשרה חלקית. יש ימים שאנחנו עובדות שתי משמרות רצופות (עשר שעות ולפעמים גם 12 ביום). המעביד אינו מוכן לשלם לנו עבור שעות נוספות, בטענה שאנחנו עובדות במשרה חלקית. האם הוא צודק? מה אפשר לעשות?

המעביד אינו צודק. מכיוון שהחישוב עבור שעות נוספות הוא חישוב יומי, כל פעם שאתן עובדות מעל המכסה היומית (שפורטה בתשובה הקודמת), אתן זכאיות לתוספת. התוספת היא 25% לשעה על השעתיים הנוספות הראשונות ו-50% על כל שעה נוספת שלאחריהן. אם המעביד אינו נענה לבקשתכן ואתן חוששות לתבוע אותו, אתן צריכות לעשות רישום מדויק של שעות העבודה שלכן (אם אפשר, לצלם את כרטיס העובד בסוף כל חודש), כדי שלאחר סיום יחסי העבודה תוכלו לתבוע את מה שמגיע לכן.

על-פי תקנות שעות עבודה ומנוחה, יום עבודה בשמירה (שלא משלמים עליו שעות נוספות) הוא עשר שעות, בתנאי שבממוצע של ארבעה שבועות לא יעלה שבוע העבודה על 43 שעות. עובד שקיים לגביו הסכם הקובע תנאים טובים יותר, תנאי החוזה גוברים. במקרה שלך, אם כל השבועות אתה עובד 56 שעות, אתה זכאי לתוספת של שעות נוספות. בעבודה בסופי-שבוע מגיעה תוספת של 50% מעל השכר הרגיל. תעריף שעות נוספות בסופי-שבוע הוא: 175% על השעתיים הנוספות הראשונות ו-200% על השעות שלאחריהן. תעריף שבת חל מכניסת השבת ועד יום ראשון בבוקר. עובד שאינו מקבל תוספת עבור השעות הנוספות, ואינו רוצה לתבוע מחשש שיפוטר, יכול לתבוע לאחר סיום יחסי העבודה. בתביעה יהיה עליו להוכיח שנדרש לעבוד שעות נוספות, וכן את מספר השעות הנוספות שעבד. לצורך כך כדאי לצלם את כרטיס העבודה או כל רישום אחר של שעות העבודה. בתי-הדין לעבודה קבעו שמכיוון שחוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק מגן, לא ניתן לטעון שהעובד ויתר על זכותו. באתר האינטרנט של קו לעובד יש פירוט נוסף של זכויות עובדי שמירה.

אני עובד בחברה פרטית כתשע שנים עם משכורת בסיס + עמלות. לאחר שנתיים המעביד החתים אותי על חוזה חדש, הקובע לי תנאי עבודה פחות טובים: הקטנת שיעור העמלה, חישוב הפנסיה ופיצויי הפיטורים על משכורת בסיס בלבד ללא העמלות, הכללת דמי ההבראה בשכר. האם המעביד רשאי לעשות זאת? האם החישובים לצורך פנסיה או פיצויי פיטורים הם משכר הבסיס בלבד? האם המעביד רשאי לא לשלם לי דמי הבראה וימי חופשה? מדי חודש נרשם לי בתלוש סכום מסוים בסעיף "דמי הבראה", אך הסכום מופחת מיד לאחר מכן בסעיף "היעדרות".

המעביד אינו רשאי לשנות את תנאי העבודה לרעת העובד באופן חד-צדדי. במקרה כזה רשאי העובד להודיע למעביד על כוונתו להתפטר בגלל הרעת התנאים, ודינו יהיה כמפוטר (זכאי לפיצויי פיטורים, בתנאי שעבד במקום מעל שנה). במקרה שלך חלפו מספר שנים מאז הרעת התנאים, וזכות זו כבר אינה עומדת לשימושך. על-פי הדין, הרכיבים המובאים בחשבון לצורך תשלום פיצויי פיטורים הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת משפחה ותוספת יוקר. עם זאת, בית-הדין לעבודה קבע שלא משנה השם שניתן לתוספת, אלא מהותה, ולגבי עמלות נקבע שהן מהוות חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. המעביד אינו רשאי לא לתת לך ימי חופשה או לא לשלם לך דמי הבראה. המעביד רשאי לחלק את דמי ההבראה ולתת סכום מסוים מדי חודש, ושהסכום יופיע בתלוש השכר. אלא שיש לבדוק שאכן ניתנו דמי ההבראה במלואם, וכן שאם יופחתו דמי ההבראה מהשכר החודשי, השכר לא ירד משכר המינימום. לפי התיאור שנתת לגבי "תשלום" דמי ההבראה במשכורתך, נראה שהמעביד מנסה להתחמק מהתשלום. על פניו נראה שתוכל להוכיח, ככתוב בתלוש השכר עצמו, שדמי ההבראה לא שולמו באמת. אם אתה מתכוון לתבוע את מעבידך לתשלום דמי ההבראה, רצוי שתעשה זאת כל עוד אתה עובד. במהלך יחסי העבודה אתה יכול לתבוע על כל השנים שלא קיבלת דמי הבראה כדין (המעביד יכול לטעון להתיישנות כל התשלומים שמעל שבע שנים), אך לאחר ניתוק יחסי העבודה תוכל לתבוע רק על השנתיים האחרונות.

אני מורה ברשת המתנ"סים הארצית זה מספר שנים. כל שנה החברה החתימה אותנו, המורים, על חוזה ל-12 חודשים. לאחרונה חלה הרעה בתנאי העבודה שלנו. למשל, בוטלו משכורות חופשת הקיץ, אין הכרה בוותק (משמעות הדבר הפחתה בשכר) והופחתו 30% מהשכר לשעה. האם מגיעים לי פיצויים על הרעת תנאי עבודה? מה עלי לעשות?

השינויים שאת מתארת מהווים הרעה מוחשית בתנאי עבודתך. את יכולה להתפטר ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים. לפני ההתפטרות את חייבת להודיע למעביד על כוונתך ועל הסיבה שבגללה את מבקשת להפסיק את עבודתך, וכן לאפשר לו להחזיר את המצב לקדמותו. העובדה שהחוזים שעליהם חתמת היו כל פעם לשנה אחת, אינה פוגעת בזכותך לפיצויי פיטורים על כל שנות עבודתך. אם אתם חברים בארגון כלשהו, כדאי להיעזר בו לצורך הגנה על תנאי עבודתכם.

עבדתי כשנה וחצי ועקב הרעת תנאים ביקשתי להתפטר. הודעתי על כך בעל-פה למנהל העבודה שלי שבועיים מראש. כעבור שבועיים פנה אלי המנכ"ל בטענה שאני צריך לתת הודעה בכתב וכן לתת חודש מראש, מעבר לשבועיים שכבר נתתי. לא נשארתי חודש נוסף, ועזבתי את העבודה. כתוצאה מכך, הורידו לי שבועיים מהמשכורת האחרונה. האם הקיזוז הנ"ל חוקי?

הדין קובע שהמתפטר בגלל הרעה בתנאי עבודתו חייב להודיע למעביד על כוונתו, כדי שהמעביד יוכל להחזיר את המצב לקדמותו. בנוסף, חוק הודעה מוקדמת קובע שיש להודיע על התפטרות בכתב. כיוון שעבדת יותר משנה, זמן ההודעה המוקדמת לגביך אמור היה להיות חודש ימים. עם זאת, כיוון שכל מקרה נבחן לגופו, לא ניתן לתת תשובה חד-משמעית לשאלתך: ישנם מקרים שבהם בית-הדין לעבודה קבע שנסיבות ההרעה בתנאי העבודה היו כאלה שלא חייבו את העובד במתן התרעה למעביד.

מקום עבודתי עובר למרחק של יותר מ-40 ק"מ ממקום מגורי. האם אני זכאי לפיצויי פיטורים אם אני מפסיק לעבוד?

השאלה היא באיזו מידה מקום העבודה החדש מקשה עליך את ההגעה לעבודה לעומת המצב הקודם. רק במקרה של הרעה מוחשית לעומת המקום הקודם, יש לך זכות להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים (בתנאי שאתה עובד לפחות שנה באותו מקום עבודה). בית-הדין לעבודה הכיר בתביעה של עובדת שהתפטרה כי מקום העבודה שלה, שהיה סמוך למקום מגוריה, הועתק למרחק של 27 ק"מ, והיא נזקקה לשלושה אוטובוסים כדי להגיע.

התחלתי לעבוד בנובמבר 2001. נחתם עמי הסכם שלפיו המעביד ישלם עבורי לביטוח מנהלים מינואר 2002. עד היום הוא אינו מקיים את התחייבותו ודוחה אותי בטענות שונות. אין לי קרן פנסיה או תוכנית ביטוח אחרת. האם זו עילה להתפטרות ולקבלת פיצויי פיטורים? האם אני זכאי לתבוע בבית-הדין את תשלומי הפנסיה?

כאשר המעביד מפר באופן חד-צדדי את חוזה העבודה, ניתן לראות בכך נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו, ועילה להתפטרות שמזכה בפיצויים. אלא שלא ניתן לתת תשובה חד-משמעית אם אכן תזכה בפיצויי פיטורים, מכיוון שכל מקרה נבחן לגופו. הבעיה, במקרה שלך, היא שלכאורה היית צריך להתפטר בסמוך למועד שבו המעביד הפר את החוזה. מצד שני, משתמע ממכתבך שהמעביד הבטיח כי העניין יסודר, וייתכן שהמשכת לעבוד משום שהאמנת כי הוא יבצע את התחייבותו. בכל מקרה, לפני התפטרותך עליך להודיע למעביד בכתב ולציין את הסיבה להתפטרות, כדי שאם יהיה מעוניין, יוכל לתקן את המצב. אתה זכאי לתבוע את המעביד על כל התשלומים שהיו מגיעים לך על-פי החוזה.

אני עובדת שנים במקום עבודה ואין לי קרן פנסיה. כעת אני עוברת להתגורר בחו"ל. האם המעבר מהווה עילה לקבלת פיצויי פיטורים?

החובה לשלם לקרן פנסיה חלה רק על מי שחל עליו הסכם קיבוצי או הסכם אישי הקובע זאת. המעבר לחו"ל מקנה זכאות לפיצויי פיטורים במקרה שבו בן הזוג יוצא לחו"ל בשליחות המדינה לתקופה של יותר משישה חודשים, ואת מצטרפת אליו, והמעביד סירב לאשר לך חופשה ללא תשלום לתקופת השליחות.

פרשתי לפנסיה מוקדמת ואני מקבל פנסיה חודשית ממבטחים. בנוסף אני עובד כשכיר. הן מהפנסיה והן ממשכורתי מנוכים כספים למס הכנסה, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות. בסוף כל שנת כספים אני מגיש דו"ח למס הכנסה לתיאום מס. האם אני יכול לבקש גם מביטוח לאומי לעשות תיאום מס?

אתה יכול להיכנס לסניף הביטוח הלאומי באזור מגוריך (למחלקת מעבידים) ולבקש לעשות תיאום מס. רצוי לדעת, שאם הפנסיה נמוכה, התשלום לביטוח לאומי מופחת, כך שלאחר ביצוע תיאום המס, כשיתברר שיש הכנסה נוספת, סך הסכום שתתבקש לשלם יהיה גבוה יותר. מצד שני, אם הפנסיה גבוהה, ומנוכים ממנה סכומים גבוהים, יש סיכוי שיגיע לך החזר.

אשתי עובדת זה כשש שנים כמחליפה במעון במועצה אזורית. במהלך כל התקופה לא קיבלה כל תשלום עבור הבראה, ביגוד, מחלה וחופשה שנתית, בטענה שהיא עובדת מחליפה ולא קבועה. האם מגיעות לה זכויות סוציאליות והאם ניתן לתבוע גם עבור העבר?

זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, דמי מחלה וחופשה שנתית מגיעות לכל העובדים במשק, ללא קשר לשאלה אם הם עובדים קבועים או מחליפים. לגבי ביגוד, הזכות אינה קבועה בחוק, לכן אשתך זכאית רק אם נקבע כך בהסכם העבודה שלפיו היא מועסקת. אשתך יכולה לתבוע את דמי ההבראה המגיעים לה על כל תקופת עבודתה (כל עוד היא ממשיכה לעבוד). היא יכולה לתבוע דמי מחלה רק אם היתה חולה ובידה אישור רפואי המעיד על כך. לגבי חופשה שנתית, החוק קובע התיישנות של שלוש שנים, אך מכיוון שהמעביד מנע ממנה לצאת לחופשה שלא כדין, כדאי שתנסה לתבוע על כל השנים שבהן היציאה לחופשה נמנעה ממנה.

אני עובד כנהג מונית בתחנת מוניות מסודרת מאז 1993. עד 1996 קיבלתי תלושי שכר מבעל המונית, ומאז ועד היום הוא אינו נותן לי תלושי שכר וגם אינו משלם עבורי לביטוח לאומי ולמס הכנסה וכן תנאים סוציאליים. האם יש לי עילה לתביעת התנאים הסוציאליים מתחילת עבודתי ועד היום? האם ניתן לחייב את בעל המונית להפריש לביטוח לאומי ולמס הכנסה? האם הרשויות יכולות לחייב גם אותי בתשלומים על התקופה שהוא לא דיווח עלי?

התשובות לשאלותיך תלויות בשאלה האם אתה עובד שכיר או עצמאי. בית-הדין מחליט בכל מקרה לגופו על-פי הנסיבות המיוחדות לו ועל-פי מספר רב של משתנים. במקרה שלך יכולה להישאל, בין היתר, השאלה האם קיבלת משכורת על-פי שעות עבודה בפועל (דבר שיכול להעיד על כך שאתה שכיר), או שהיית שותף בהכנסות ובהוצאות (אחד הסימנים להיותך עצמאי). העובדה שקיבלת תלושים בתחילת עבודתך יכולה גם להצביע על מעמדך כשכיר. אם אתה עצמאי, אתה חייב בתשלומים לרשויות המס. אם אתה שכיר, המעביד חייב בתשלום לרשויות המס, אך אחוז מסוים צריך היה להיות מנוכה ממשכורתך, ואתה חייב בתשלומו. כמו כן, כשכיר אתה זכאי לזכויות סוציאליות עבור כל התקופה, אלא שעל-פי חוקי ההתיישנות יוכל המעביד לטעון להתיישנות של חלק מהזכויות. אם מדובר בסכומים גבוהים, רצוי שתפנה לייעוץ אצל עורך-דין המתמחה בדיני עבודה.

אמי עובדת זה כשנה וחצי בגן ילדים פרטי. בתחילת עבודתה נאמר לה שבמקום דמי הבראה היא תקבל תשלום על חופשת הפסח ועל חודש אוגוסט, למרות שבאוגוסט היא עובדת רק תשעה ימים. האם מותר לעשות זאת? האם דמי ההבראה צריכים להיות משולמים בנוסף למה שהובטח?

אם אמך עובדת במשרה מלאה, היא זכאית לחופשה של 14 יום (כולל שישי-שבת) עבור השנה הראשונה. לדברייך, היא מקבלת תשלום על תקופה ארוכה יותר, במקום תשלום דמי הבראה. למעשה, אמך מקבלת תשלום שהמעביד ציין כי הוא ניתן עבור דמי הבראה, בשני מועדים: פסח ואוגוסט. המעביד רשאי לשלם דמי הבראה בשני מועדים. הסכום חייב להיות לא פחות מסכום דמי ההבראה שלו היא זכאית. יש לעשות חישוב האם הסכום שהיא מקבלת עבור הימים שאינה עובדת ואינה זכאית עבורם לתשלום (מעבר לימי החופשה המגיעים לה) גבוה או נמוך מהסכום שלו היא זכאית כדמי הבראה. עבור השנה הראשונה היא זכאית ל-1,530 שקל, שהם חמישה ימי הבראה כפול 306 שקל (סכום דמי ההבראה ליום). אם הסכום שהיא מקבלת נמוך יותר, היא זכאית לדרוש את ההפרש. פרט לכך, היא אינה זכאית לדרוש תשלום נוסף.

אשתי, כבת 55, עובדת ארבע שנים וחצי כמטפלת באשה מבוגרת. היא עובדת חמש שעות ביום ומשתכרת כ-17 שקל בשעה. פרט לשכר לשעה, אין היא מקבלת כל תשלום נוסף. מהן זכויותיה לגבי דמי הבראה, חופשה, ביטוח לאומי, זכויות פנסיה, פיצויים במצב פיטורים. מה אשתי יכולה לעשות אם אינה רוצה לאבד את מקום עבודתה? מהן זכויותיה אם המטופלת הולכת לעולמה?

שכר המינימום לשעה הוא 17.96 שקל, וחובה לשלמו. אי-תשלום שכר מינימום מהווה עבירה וניתן להתלונן על כך במחלקת האכיפה של משרד המסחר והתעסוקה. אשתך זכאית לימי חופשה, לדמי הבראה, לפיצויי פיטורים, אם תפוטר, ולכך שישלמו עבורה ביטוח לאומי (פירוט הזכויות למשרה מלאה מצוי באתר האינטרנט של קו לעובד). לגבי פנסיה, אין בחוק הוראה המחייבת לשלם פנסיה לכל העובדים. אם אשתך חוששת לדרוש את זכויותיה כעת, היא תוכל לעשות זאת לאחר סיום יחסי העבודה, אלא שאז היא תפסיד בגלל כללי התיישנות בחוקים השונים. על-פי חוק חופשה שנתית, תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים. דמי הבראה, לאחר סיום יחסי העבודה, ניתן לקבל רק עבור שנתיים. אם המטופלת הולכת לעולמה, העיזבון יהיה חייב לשלם לאשתך את זכויותיה.

אני טכנאי רנטגן העובד במוסד ציבורי בהתאם לחוזה אישי. בחוזה שלי כתוב שאקבל חופשה שנתית בהתאם לחוק. ידוע לי כי סקטור טכנאי הרנטגן מקבל הרבה יותר ימי חופשה, בשל הסכנות הכרוכות במקצוע. האם בשל היותי חתום על חוזה אישי אני לא יכול ליהנות מההטבות החלות על המקצוע שלי?

אם קיים הסכם קיבוצי החל על יחסי העבודה, ההוראה שבהסכם הקיבוצי גוברת על ההוראה שבהסכם האישי, אלא אם השינוי הוא לטובת העובד. מכאן, שאם קיים הסכם קיבוצי החל עליך והקובע שטכנאי הרנטגן זכאים לימי חופשה יותר מהקבוע בחוק, גם אתה זכאי ליהנות מהוראה זו, למרות האמור בחוזה האישי. באתר האינטרנט של משרד העבודה ניתן לעיין בהסכמים קיבוציים על-פי הענפים במשק.

היכן ניתן לקרוא הסכמים קיבוציים?

אני עובדת כעוזרת בית בכמה בתים. אחת המעבידות משלמת עבורי לביטוח לאומי, ומנכה מהמשכורת שלי סכום מסוים. היא אומרת שעל-פי החוק היא חייבת לשלם לביטוח לאומי, גם אם אני לא מעוניינת, ושמותר לה לנכות 2% משכרי לצורך התשלום. האם היא צודקת? שאר המעבידות אינן משלמות עבורי ביטוח לאומי.

המעבידה צודקת. על-פי החוק כל מעביד המעסיק עוזרת בית חייב לשלם עבורה לביטוח לאומי, והוא רשאי לנכות 2% מהשכר שלה (אם מדובר בעובדת ישראלית בגילאים 18-65). המעבידות שאינן משלמות עבורך לביטוח לאומי עוברות על החוק.

עובדת ניקיון המנקה דירה פעם בשבוע נפגעה בדרך לעבודה. מי צריך לשלם ביטוח לאומי על התאונה, המנקה או המעביד?

עובדת ניקיון בדירה נחשבת לעובדת שכירה, והמעביד צריך לשלם עבורה דמי ביטוח לאומי. אם המעביד שילם כדין, המוסד לביטוח לאומי משלם לעובדת בגין תאונת העבודה, והמעביד אינו צריך לשלם כל סכום נוסף.

אני עצמאי כ-35 שנה ושילמתי לביטוח לאומי כדין. ב-12 החודשים האחרונים אני עובד במפעל ומחתים כרטיס מדי יום. האם בסיום הפרק הנ"ל אהיה זכאי לדמי אבטלה?

על-פי החוק, רק עובד שכיר, שהמעביד שלו חייב בתשלום דמי ביטוח, מבוטח בביטוח אבטלה. לכן כל התקופה שבה היית עובד עצמאי אינה נחשבת לך בנושא האבטלה. אחד התנאים לכך שתהיה זכאי לדמי אבטלה הוא "תקופת אכשרה": התקופה שבה עבדת כשכיר ושילמו בעבורך לביטוח לאומי. תהיה זכאי לדמי אבטלה רק אם עבדת 300 ימים מתוך 540 הימים שלפני תקופת האבטלה שלך. תנאים נוספים הם שטרם מלאו לך 65 שנים, וכמובן, שתהיה מובטל ותתייצב בשירות התעסוקה. לפרטים נוספים אתה יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי באזור מגוריך או למוקד טלפוני: 08-6509999.

עבדתי כמטפלת לילדה וקיבלתי משכורת של 3,300 שקל. המעסיקים טענו שעלי לשלם דמי ביטוח לאומי והורידו משכרי. האם זה נכון, וכמה עלי לשלם?

על המעביד חלה חובה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד שהוא מעסיק. חובה זו חלה גם על מעביד המעסיק מטפלת או עוזרת בית. המעביד רשאי לנכות משכר העובד חלק מהתשלום שהוא מעביר לביטוח הלאומי, כך שהמעביד שלך פעל כחוק. אם גילך נמוך מ-60, הניכוי משכרך הוא 2%, כלומר, 66 שקל. אם גילך מעל גיל 60 ומתחת ל-65, אך אינך מקבלת קצבת זיקנה, הניכוי משכרך הוא 1%, ואם את בגילים אלה ומקבלת קצבת זיקנה, אין לנכות משכרך.

אני עובד שכיר במשכורת חודשית, המקבל החזר הוצאות נסיעה לפי ימי העבודה. המעביד משלם לי עבור המילואים ללא מרכיב הנסיעות. האם התשלום החודשי לביטוח לאומי כולל את מרכיב הנסיעות? האם תשלום הביטוח הלאומי למעביד עבור ימי המילואים כולל נסיעות?

התשלום החודשי לביטוח לאומי חל גם על מרכיב הנסיעות. אתה זכאי למלוא התשלום שהמעביד קיבל עבורך מביטוח לאומי. אם המעביד טוען שהוא קיבל פחות מהסכום שאתה טוען שמגיע לך, דרוש ממנו שיראה לך את פירוט התשלום מביטוח לאומי.

אני מעסיקה עובדת זרה כשנה, בשכר של 600 דולר לחודש. מה אומר החוק בקשר לחופשה ולדמי הבראה המגיעים לה?

על-פי פסק-דין של בית-הדין לעבודה, יש לשלם לעובדת המתגוררת בבית המעביד שכר חודשי הגבוה ב-30% משכר המינימום, כלומר 4,335 שקל. סכום זה כולל את סכום דמי הכיס הניתנים לה. על-פי החוק, את זכאית לנכות מסכום זה חצי מסכום הביטוח הרפואי, ועד 70 שקל עבור מגורים. לפי מה שציינת, התשלום שאת משלמת לעובדת שלך נמוך מהסכום שאת חייבת לשלם. החוק אינו מבחין בין עובד זר לעובד ישראלי, וגם עובדת זרה זכאית לזכויות המגן כמו חופשה, דמי הבראה ודמי מחלה כמו כל עובד אחר. עבור השנה הראשונה זכאית עובדת במשרה מלאה ל-14 ימי חופשה (כולל סוף השבוע) ולחמישה ימי הבראה (סכום יום הבראה הוא 306 שקל).

עבדתי כשנה וחצי דרך חברת כוח-אדם. הודיעו לי שמתכוונים להפחית לי את שעות העבודה מ-7 ל-4, וכן שבעוד כחודשיים לא אעבוד כלל בחברה. חברת כוח-האדם סירבה לשלם לי פיצויים, בטענה שיש להם חודשיים לחפש לי עבודה חלופית. לאחר חודשיים, ולאחר שסירבתי למספר הצעות עבודה שלא התאימו לי, נמסר לי על-ידי חברת כוח-האדם שלא אקבל פיצויים. האם הפיצויים שלי מותנים בקבלת עבודה חלופית?

הפיצויים שלך, אכן, מותנים בקבלת עבודה חלופית דרך חברת כוח-האדם. חברת כוח-האדם הינה המעסיק שלך, ואמורה לספק לך עבודה שתהיה דומה לעבודה בה עבדת. החברה אמורה להציע לך עבודות שיהיו זהות ברמת השכר, השעות, המרחק מהבית למקום העבודה וכדומה. רק אם העבודות שהוצעו לך היו ברמה פחותה (במרכיבים הנ"ל) מהעבודה הקודמת שלך, יכולת לסרב לקבל אותן ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים.

אני עובד זה 8 חודשים במפעל, דרך חברת כוח-אדם. במפעל עובדים חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, בסך הכל 40 שעות שבועיות. אני עובד במשרה מלאה ומקבל את שכרי על פי שעות עבודה בפועל. חברת כוח-האדם אינה משלמת לי עבור תשעה ימי חג בשנה, וטוענת שהתשלום עבור כל יום חג הוא ממוצע אחוז המשרה בשלושת החודשים האחרונים לפני החג. האם החברה צודקת?

החברה אינה צודקת. אתה זכאי לקבל תשלום מלא (הסכום שאתה מקבל ליום עבודה) על כל יום חג שחל בימי העבודה שלך. בחברות אבטחה זכאי העובד לתשלום גם עבור יום חג החל בשבת.

בתי עובדת זו השנה השלישית בחברת כוח אדם בתור מאבטחת. שכרה משתנה מדי חודש, בהתאם למספר שעות העבודה שלה. במשך שבוע היתה חולה ולא עבדה. האם היא זכאית לדמי מחלה? האם היא זכאית לדמי הבראה ולפיצויים, אם תעזוב?

כל עובד זכאי לדמי מחלה, לימי חופשה ולדמי הבראה. חישוב דמי מחלה לעובד המקבל את שכרו לפי שעות עבודה בפועל נעשה על פי חישוב ממוצע השעות ברבע השנה בה עבד את מספר השעות הרב ביותר. החישוב מתבצע באופן הבא: א) מתוך 12 החודשים הקודמים למחלה, בוחרים את שלושת החודשים הרצופים, בהם העובד עבד את מספר השעות הרב ביותר. ב) את מספר השעות, באותם שלושה חודשים, מחלקים במספר ימי העבודה שהיו באותם שלשה חודשים (בחודש יוני האחרון, למשל, היו 22 ימי עבודה, לעובדים 5 ימים בשבוע). מקבלים את ממוצע השעות ליום עבודה. ג) את ממוצע השעות ליום עבודה כופלים בתעריף שהעובד מקבל לשעה. מקבלים את השכר הממוצע ליום, המהווה בסיס לתשלום דמי המחלה. אין משלמים דמי מחלה על ימי המנוחה השבועית וחגים. כמו כן, אין תשלום על היום הראשון למחלה. על היום השני והשלישי למחלה זכאים ל-37.5% מהשכר ומהיום הרביעי ואילך זכאים ל-75% מהשכר. דמי מחלה יש לשלם במועד בו היה אמור להיות משולם שכר העבודה הרגיל. אי תשלום במועד נחשב כהלנת שכר. כדי להיות זכאי לדמי מחלה, יש להביא אישור רפואי. בתך זכאית גם לדמי הבראה על שלוש השנים בהן עבדה, בהתאם להיקף המשרה שלה. על משרה מלאה (186 שעות בחודש) מגיעים 5 ימי הבראה בשנה הראשונה ו-6 ימי הבראה עבור השנה השנייה והשלישית. בתך לא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים אם תעזוב את העבודה מרצונה. עובד שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים רק במקרים חריגים הקבועים בחוק. סכום פיצויי הפיטורים לעובד המקבל שכרו על פי שעות: ממוצע השכר החודשי ב-12 החודשים שקדמו להפסקת יחסי העבודה כפול מספר שנות העבודה.

אני עובדת בחברת כוח אדם זה שש שנים, מתוכן חמש שנים וחצי במקום קבוע. האם אני זכאית לעבוד דרך המקום עצמו ולא דרך חברת כוח האדם?

אינך זכאית להיות עובדת של המעסיק בפועל (המקום עצמו). החוק בנוגע לעובדי קבלן קובע בין היתר, כי צריכה להיות השוואת תנאים של עובד הקבלן לתנאים של העובד אצל המעסיק בפועל, וכי עובד הקבלן ייקלט אצל המעסיק בפועל אם עבד אצלו יותר מתשעה חודשים. השוואת התנאים חלה מרגע הקבלה לעבו דה, כך שאת זכאית לאותם תנאים של העובדים בתפקידך ובמעמדך שהינם עובדי המעסיק בפועל. לגבי החלק השני התקבל תיקון לחוק, ולפיו תשעת החודשים שלאחריהם עובד הקבלן אמור להיקלט אצל המעסיק בפועל יתחילו להימנות רק מתאריך 1.12.04. מכאן שאם תמשיכי לעבוד באותו מקום, רק ב-1.9.2005 תהיי עובדת של המעסיק בפועל.

אני עובדת כשנתיים וחצי בחברת כוח-אדם כמוקדנית. בתחילת התקופה עבדתי יומיים בשבוע, ובשנה האחרונה אני עובדת שלושה ימים בשבוע. האם אני זכאית לקביעות, ואילו תנאים מגיעים לי?

אני עובדת כארבע שנים במקום ציבורי ועדיין אין לי קביעות. האם יכולות להיות לכך השלכות בקשר לפיטורים?

אני עובד במשרד ממשלתי יותר מ-11 שנה, בחוזה אישי המתחדש מדי שנה. האם אני זכאי לקביעות ממקום העבודה? בעת קיום בחירות לוועד במקום העבודה, האם אני זכאי להיבחר ולא רק לבחור?

התשובה מתייחסת לשלוש השאלות הנ"ל: ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע כי לאחר תקופת עבודה מסוימת, אין לפטר את העובד אלא בהסכמת ועד העובדים במקום העבודה או על-פי תנאים אחרים המצוינים בהסכם הקיבוצי. זכות זו, הנקראת "קביעות", אינה קיימת בחוק, והיא חלה רק על עובדים שעל יחסי העבודה שלהם חל הסכם קיבוצי, המעניק זכות זו. על עובד על-פי חוזה אישי אין חל ההסכם הקיבוצי. במקרה של עובד שאין חל עליו הסכם קיבוצי המקנה "קביעות", המעביד רשאי לפטרו, בתנאי שהפיטורים הם בתום לב ואינם בגלל אפליה על רקע דת, גזע או מין. לגבי זכויות העובד, גם עובד שאין חל עליו הסכם קיבוצי המקנה "קביעות" זכאי לכל הזכויות הקיימות בחוקים כמו: חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, נסיעות ופיצויי פיטורים במקרים הקבועים בחוק. כל זאת על-פי היקף המשרה והוותק במקום העבודה. לגבי הזכות להיבחר לוועד, התנאים אמורים להיות רשומים בתקנון, שעל-פיו מתקיימות הבחירות.

אבי ז"ל היה פנסיונר. בארבע השנים האחרונות הוא עבד כמנקה וגנן פעם בשבוע וקיבל משכורת חודשית. המעביד שילם עבורו לביטוח לאומי כחוק. מהן זכויות השארים?

עבדתי אצל קבלן בתיקוני חשמל לתקופת ניסיון. אחרי שלושה חודשים הוא מתעלם ממני וטוען כי לא עברתי את תקופת הניסיון. הוא אינו משלם את שכרי. מה לעשות?

הקבלן חייב לשלם לך את השכר עבור שלושת החודשים שבהם עבדת, גם אם הם הוגדרו כתקופת ניסיון. אם לא סיכמתם על מחיר, הוא חייב לשלם לך לפחות את שכר המינימום. העבר לו דרישה בכתב, ואם לא תקבל את כספך, הגש תביעה לבית-הדין לעבודה על שכר העבודה ועל הלנת שכר.

אני חייל משוחרר. בתחילת נובמבר 2002 עבדתי שני סופי שבוע (ארבע משמרות) כברמן במסעדה בראש-פינה. סוכם שאקבל 150 שקל עבור כל משמרת. עד היום לא קיבלתי אגורה. בנוסף, נאמר לי כי שתי המשמרות הראשונות היוו הכשרה ואיני זכאי לקבל שכר עבורן, למרות שבפועל לא עברתי כל קורס ומיד התחלתי בעבודתי. מה לעשות?

אתה זכאי לקבל שכר על כל ארבע המשמרות. אין כל תוקף לדרישת המעביד להוריד משכרך על ימי לימוד, כביכול. בנוסף, על-פי הנתונים שמסרת, אם עבדת יותר מחמש שעות וחצי במשמרת, נראה שלא קיבלת את שכר המינימום. שכר המינימום בנובמבר 2002 היה 17.56 שקל לשעה. מכיוון שעבדת בסופי שבוע, מגיעה לך תוספת של 50%. מכאן שהשכר הוא 26.34 שקל לשעה. אם עבדת בלילה (לפחות שעתיים אחרי השעה 22:00), מגיעה לך תוספת של 25% על כל שעה החל מהשעה השמינית. מכיוון שחוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק מגן, ההסכמה שלך לקבל סכום נמוך מהאמור בחוק אינה תופסת. אם פנייה למעביד בכתב לא עזרה, כדאי שתגיש תביעה לבית-הדין לעבודה.