הפוליטיקה ניצחה את הסביבה

מינהל התכנון שבמשרד הפנים אמור היה לעבור, כבמשחק פינג פונג, תחילה למשרד ראש הממשלה, ולאחר מכן למשרד התעסוקה, המסחר והתעשייה; ולאחר מכן שוב למשרד ראש הממשלה... בסופו של דבר הוא יישאר אחר כבוד במשרד הפנים. אכן, התכנון בישראל, אשר חורץ גורלנו לדורות, הפך לעוד כלי משחק פוליטי.

בהיותנו עניים במשאבים בכל מובן ואופן – פרט למשאבי אוכלוסייה; ודווקא באוכלוסייה מפונקת, בזבזנית, בלתי מתחשבת בסביבה, עסקינן - התנקז בישראל הצרה והארוכה, כמדינת ספר מדבר, אוסף "מרהיב" של בעיות פיזיות ואורבניות.

נתחיל בעובדה הקשה של מיעוט יחסי בגשמים (400 מ"מ בממוצע) היורדים במהלך ימים לא רבים ב-½ 4 חודשי החורף. במרבית חודשי השנה... פשוט יבש, וללא השקיה מלאכותית לא יצמח כמעט דבר, פרט לעצים ושיחים מעמיקי שורש. אשר על כן כל מעשה או מחדל, חפירה, פסולת וזיהום – שבמדינות עתירות גשם היו מתכסים תוך חודשיים בעלווה ירוקה, וכאילו "נעלמים" מפני השטח – אצלנו יישארו לדיראון למשך שנים רבות, בהיותם מפגעים בלתי הפיכים.

מטעמים גיאוגרפיים וגיאופוליטיים היוותה ארץ ישראל המערבית בכל תקופות העבר אחד מצמתי הדרכים בעולם העתיק: "דרך הים" הלא היא ה-Via Maris המפורסמת, שהובילה ממצרים דרך ארץ פלשת צפונה למסופוטמיה ולאסיה הקטנה. הצטלבה בה "דרך המשי", או גם "דרך הבשמים" שיצאה מאזור עזה בואכה הר הנגב, ומשם לארץ אדום אל עבר מדבריות אסיה עד להודו.

כאז כן עתה עיקר הפיתוח האורבני בארץ ישראל התרכז במישור החוף הצפוף; בתקופות קדומות היו אלה גויי הים, בעוד העברים ישבו בהרים. את ערי הנמל בממלכת פלשתים החליפו הפיניקים, והורדוס, והרומאים. אחריהם באו הביזנטים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים, העותומנים, וכיום אנו. החלוצים הציונים שרכשו, תחילה באמצעות איק"א ופיק"א - חברות ההתיישבות והנדל"ן של הברון רוטשילד, ומאוחר יותר באמצעות הקק"ל, קרקעות סוג ב' ו-ג', חסרות ניקוז, מוצפות בחורף, או אפילו עם ביצות בקיץ – את האדמות המשובחות לא הסכימו הערבים למכור. החלוצים שהתגאו בעוד קיבוץ ובעוד מושב שנאחזו בקרקע, ודרו בבתי סוכנות זעירי מידות ששימשו קורת גג צנועה, שרו בערב בלהט לקול צלילי האקורדיון "נלבישך שלמת בטון ומלט" – כיום נוהגים כולם זילות בערך הקרקע, במושגי ההתיישבות, ובועטים ברגל גסה בכל ערך, פרט ל... עגל הזהב!

אורח בלתי קרוא שהיה נקלע לישראל של 2003, ללא כוונה, היה סובר כי נפל לבורסת המקרקעין הלוהטת ביותר על פני כדור הארץ. בעבר היתה זו הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ששימשה כמחסום בפני זליגת קרקע מעיבוד חקלאי לעיבוד נדל"ני. מאז הורחבו מאוד סמכויותיה גם לשטחים הפתוחים, אך במקביל היא איבדה מיעילותה, ומהווה כיום פחות או יותר חותמת גומי רשמית המאשרת בדיעבד את מעשי ה"אי תכנון".

דרוש: תכנון המשלב חשיבה כלכלית וחברתית

אין ספק כי מדינת-אצבע ריכוזית וצפופה כישראל – דלה במשאבים, ובמיוחד בקרקע ובמים, עם בעיות גיאו-פוליטיות וביטחוניות קשות, עם כוחות יזמות בעלי תיאבון רב – חייבת בתכנון מרכזי יסודי, קפדן, נבון ומושכל. חייב להיות בה תכנון המשלב חשיבה כלכלית וחברתית נכונה בתפישות אסטרטגיות על מקומה של ישראל במזרח התיכון ושלל סוגיות בעלות חשיבות לאומית עליונה.

תכנון לאומי הוא הליך רב שלבי ומורכב שבהכנתו מעורבים מיטב גופי החשיבה: במדינה מתוכננת ומתוקנת מכינים, תחילה, תוכניות אב ענפיות לענפי המשק השונים: לתפרוסת פיזית, לרווחה, חברה וחינוך; לאוכלוסייה, לביטחון לאומי; למשק המים; לענפי התחבורה למיניהם; לענפי האנרגיה, לתשתיות התקשורת, לתעשייה ולתעסוקה, לתיירות ונופש. מתוכניות האב גוזרים את תוכניות המתאר הארציות שלהן מעמד-על. מתחתם בהיררכיה של התכנון הלאומי באות תוכניות מתאר מחוזיות, ואחרונות במסדר הן תוכניות המתאר לכל ישוב ורשות.

באין תכנון לאומי מרכזי מסודר מתרחשים מדי יום מחדלים שאסור שיתרחשו במדינה מתוכננת: במדינת אצבע פיצפונת כשלנו אין צורך ב-256 רשויות מקומיות, שמרביתן מועצות מקומיות עצמאיות, בישובים קטנים ללא זכות קיום עצמאי, אשר צמחו ונוצרו במרוצת השנים באין תכנון. גם הצמצום האחרון ב-32 רשויות, לאחר מה שדמה כמעט ל"מלחמת עולם" פנימית, לא ישפר את תמונת המצב באופן מהותי; יתר על כן – רק בישראל תמצא למעלה מ-150 ועדות חקירה לשינוי גבולות ישובים, כאשר בכולן, ללא יוצא מן הכלל, מנסים הישובים העירוניים לנגוס נתחי שוליים מהמגזר החקלאי המצוי ברובו בתחומי 52 המועצות האזוריות.

במקום לפעול למיחזור קרקע שכבר נעשה בה בעבר שימוש עירוני כלשהו, על פי רוב במרכז העירוני ההיסטורי הישן, שבדרך כלל הוזנח, או ננטש בשל תמורות אורבניות וכלכליות. באופן זה הולכים הישובים העירוניים בישראל ומתבדרים באופן צנטריפוגלי – במקום להתכנס ולהסתפק בתשומות קרקע מוגבלות.

העיר חדרה כדוגמה

העיר חדרה מספקת את אחת הדוגמאות המצמררות: עם אוכלוסייה המונה רק 75,000 תושבים היא תופסת שטח של 55,400 דונם, ב-800 דונם יותר מאשר השטח העירוני של העיר תל אביב יפו. רק מחדלי תכנון לאומי גורמים לכך ששכנתה מדרום, נתניה – המתהדרת בתואר "בירת השרון", משתרעת כיום מפאתי כפר ויתקין בצפון מערב ועד לשולי הדסים ואבן יהודה, ומכון וינגייט בדרום; עם קווי אספקת שירותים ארוכים, שלא לצורך, יקרים ובלתי נסבלים כלכלית ואורבנית. ובתווך שטחים חקלאיים או כאלה שהיו חקלאיים והיום נטושים, ריקים ומשמימים. המרכז העירוני ההיסטורי מיושן, חלקו מבונה במבנים חד קומתיים, עם אזור בתי מלאכה מזהמים ממש בלב הכרך, כמטחווי אבן מהיכל התרבות העירוני, מהיכל המשפט ומהדואר המרכזי.

רק מדינה בלתי מתוכננת ממשיכה לשעבד את עתיד הדורות הבאים למולך הכביש, במקום להקים מערכת תחבורה נבונה, המבוססת על מערכות הסעה המוניות, אשר כולן נעות במסילות; עם מערכות מזינות ומשלימות של תחבורה ציבורית נאותה, ורכב פרטי כפתרונות קצה בלבד. במדינה מתוכננת לא באים לעולם "פילים לבנים" רבים מספור. בשורות הבאות נזכיר רק את הבולטים שבהם.

תחנת הכוח הפחמית ע"ש רוטנברג בדרום אשקלון צריכה היתה לקום על-פי כל פרמטר תכנוני, במדינה קצרת חוף (180 ק"מ לכל המטרות כולן) בתחומי תחנת הכוח אשכול באשדוד, בתוך נמל קיים. פרוייקט תחנת הכוח הפחמית האחרונה, יחידות VII ו VIII - המתוכנן אף הוא לקום באתר זה כתוצאה ממעורבות קבוצת לחץ - צריך היה להתבטל לטובת טורבינות גז – המופעלות בגז טבעי ממקורות בטוחים. גז טבעי כחומר בעירה נקי יותר סביבתית, זול יותר כלכלית, ותחנה באתר פנים ארצי, היתה מביאה גם לחיסכון בחוף ים.

מסוף הפחם בנמל אשדוד, שנסגר ונמצא כיום בשלבי פירוק, לאחר בניית מזח לפריקה הישירה בנמל אשקלון. פרוייקט נתב"ג 2000 צריך היה לעלות למפלס עליון מעל לטרמינלים הקיימים 1 ו-2, במקום לזלול עוד 8,000 דונם קרקע חקלאית בלב המדינה, לאחר שמסלולי ההמראה והנחיתה, כמו גם מגדל הפיקוח נותרו במקומם. כביש מספר 6, "חוצה (תרתי משמע) ישראל" (וראו – "חוצה ישראל – החוצה!", גליליאו 60). מעגנות בהרצליה, באשדוד ובאשקלון כאשר לשימושים ימיים ניתן היה לפתוח את בריכות מי הקירור בתחנות הכוח, אשר עין בלתי מקצועית כלל לא היתה מבחינה כי אין מדובר בנמלים. פרוייקט מגדלי חוף הכרמל. עצירת תהליכי פינוי מחנות צה"ל מריכוזי אוכלוסייה, במיוחד באגד הערים גוש דן, שמטרתו הפשרת שטחים לבינוי עירוני.

ואין זו אלא רשימה חלקית של הענקיים שבפילים הלבנים של ישראל.

המועצה לתכנון ולבניה - חסרת כישורים

בהיעדר גופים סמכותיים בתחומי התכנון הכלכלי, תכנון התחבורה, האנרגיה, תשתיות לאומיות וכו', נוטלת לעצמה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה סמכויות אלו, אף שספק רב אם לכל חבריה הכשרה מקצועית מתאימה וכישורים דרושים.

לו היתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כפופה לשר לתכנון לאומי, ומהווה יחידה עצמאית במיניסטריון החדש- יחד עם שאר היחידות לחשיבה אסטרטגית, כלכלית, פיזית ואחרת – שתוצאנה לשם כך ממשרדי האוצר, הביטחון, מינהל מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה והתשתית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, רשות הנמלים, רכבת ישראל, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, אגף התכנון במשרד לביטחון פנים וכו'; כי אז היה המיניסטריון לתכנון לאומי אחד התפקידים רבי העוצמה והנחשקים בממשלות ישראל.

רק במשרד לתכנון לאומי היו שולחים את מתכנני מנהל מקרקעי ישראל לחזור ולהכין "שיעורי בית" לו באו עם תוכנית מגלומנית ל-52 מיליון מ"ר בינוי לתעסוקה כאשר המדינה נמצאת בשפל כלכלי עמוק; יש בנמצא עודפי שטחי תעסוקה בהיקפים של מיליוני מ"ר, שרק מעמיקים את המשבר המתמשך בענפי הבניין והנדל"ן לממדי מגיפה של ממש. ניתן היום לשכור שטחי תעשייה בחינם, רק במחיר תשלום הארנונה בלבד. הסיבה לכך נעוצה בראש ובראשונה בהיעדר תכנון, ובמתן דרור לשיגיונות ליבם של יזמי נדל"ן, באין תכנון מרכזי ומסודר. יחד עם נהנתני הרגע הם מעלים את קרקעות הארץ קורבן למולך הכסף.

הגיע הזמן להכין תוכנית מתאר ארצית לאזורי תעסוקה שבבסיסה יהיה שידרוג אזורי התעסוקה הקיימים, סגירת אזורי תעסוקה זנוחים, ובעיקר מניעת פתיחתם של אזורי תעסוקה נוספים שרק יגבירו תהליכי זלילת הקרקע. לדעתי, הענקת אחוזים מהניהול ומעוגת הארנונה לרשויות המקומיות השותפות, כמו באזור התעסוקה העל-אזורי רמלה – גזר – מודיעין, תהפוך חלקים ניכרים מאזורי התעסוקה אדירי הממדים המתוכננים לעיר מודיעין, בשטח של 1.81 מיליון מ"ר, למיותרים. אין שום סיבה להדביק לפרבר השינה המזרחי החדש של גוש דן גם שטחי תעסוקה אדירי ממדים כאשר אלו מוקמים במרחק קצר ממנו - בקריית שדה התעופה נתב"ג.

מאימתי זקוקה מושבה שקטה בפאת השרון, כפר יונה שמה, ל-82,000 מ"ר לתעסוקה ? ומה מצדיק גזל אדמות בכרמי ובפרדסי המושבה בנימינה לבניית 270,000 מ"ר שטחי תעסוקה, כאשר היא עצמה מוקפת באזורי התעסוקה של אור עקיבא, קיסריה, פרדס חנה וחדרה?

ניתן היה להמשיך ולהוסיף דוגמאות, אך הלב דואב על הארץ הנגזלת, שאדמותיה מרמס לגלגלי הציוד המכני הכבד, ולחמדנות סוכני הנדל"ן וה"מאכרים" למיניהם. שמא בכל זאת תגבר התבונה על יצר הבצע ויקום המיניסטריון המיוחל לתכנון לאומי?