חשיבה המצאתית
לקרוא ללומדה לילדים "חשיבה המצאתית" זה רעיון שיווקי משובח כמעט כמו ביטוח מנהלים. זה מה שהלומדה אמורה לעשות: לגרום לזאטוטים שלכם לפתח חשיבה אחרת, בכיוונים הלא מקובלים ולא מובנים מאליהם
מיקו העבריין
העלילה חביבה ואווילית. עבריין בשם הגנרי למדי מיקו, פורץ לביתו של פרופסור מפוזר סטנדרטי - שיער לבן פרוע ומבטא ייקי - במנוסתו מזרועות החוק. הוא מזנק אל תוך מכונת הזמן שהמציא הפרופסור ונעלם. השוטר המשופם, שמגיע בעקבותיו, יוצא גם הוא למסע בזמן - ותפקידכם לסייע לו ללכוד את מיקו.
כל תקופה בזמן מורכבת למעשה ממסך אחד (יש עשרה כאלה) ובו חידת היגיון כלשהי. הפתרון שלה אמור למנוע או לחשוף מעשה פשע של מיקו, ולהבריח אותו לתקופה הבאה. רק אחרי שתפתרו את ארבע התעלומות הראשונות תהיה לכם גישה לשלוש הבאות, וכן הלאה.
סותם תנורים המיקו הזה
פתרון הבעיה הוא בנוסח הקווסטים של פעם: על המסך מספר מוגבל של חפצים שאתם יכולים להזיז ולהשתמש בהם. הפרופסור מחלק עצות, ואם תתקשו תוכלו להמשיך וללחוץ על דמותו עד שתספק רמזים עבים להפליא.
אחת המשימות הראשונות נראית כך: עליכם לנפח כדור פורח באמצעות חמישה תנורים המחוברים למפוח, בולי עץ, נפט ואש. אלא שמיקו סתם את התנורים, חוץ מתנור אחד. איך תגלו איזה תנור פועל?
אחרי תהיות ונסיונות אתם אמורים לנסות ולשפוך את הנפט דרך פיית המפוח, כדי לראות לאיזה תנור הוא יגיע (זה שאינו סתום, מן הסתם). המשחק מהנה למדי, ויש סיפוק רב בפתירת החידות. האנימציה דו מימדית ופשוטה אבל נעימה לעין, והסיפור וההומור קלילים למדי - אם כי מעט מיושנים אולי.
ההמצאה
הבעיה המרכזית היא עם נושא ההמצאה: המשחק מגביל את פתרון המצבים השונים לדרך אחת נכונה ולא מאפשר לילדים לנסות רעיונות שמתכנני המשחק לא חשבו עליהם.
שיטה שימציא הילד לא תעבוד אך ורק משום שאינה מתאימה למסלול הפתרון הלינארי של המשחק, ולא בגלל שאינה מוצלחת או מקורית. עוד מילת ביקורת קטנה: יפה שהמשחק מפנה לאינטרנט, אבל הילדים ימצאו את עצמם באתר באנגלית, וחבל.
לפנייה לכתב/ת 
