דיאטת אטקינס: אוכלים חלבונים ושומנים בלי חשבון
בלי פחמימות, עם חלבונים ושומנים. זו תמצית הדיאטה המהפכנית של ד"ר אטקינס. המומחים קטלו אותה, מיליונים התמכרו לה, בהם רבים מכוכבי הוליווד. לאחרונה הוכח שהיא עובדת בגדול. אבל מה המחיר הבריאותי? צוות המומחים של "מנטה" עושה סדר בבלגן
צחוק הגורל. דווקא כאשר המחקר המדעי החל להצדיק את התיאוריה של ד"ר רוברט אטקינס, כהן הדיאטות האגדי שבניגוד שערורייתי לכל המלצות התזונה הטיף לאכילת חלבונים ושומנים ואסר על אכילת פחמימות, הוא הלך לעולמו כשהוא מותיר אחריו את אחת המחלוקות הגדולות ביותר בתחום התזונה והדיאטה ותעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים.
עדיין לא בטוחים אם דיאטת אטקינס בטוחה? יש לכם שאלות נוספות בענייני דיאטה? הכנסו לפורום וקבלו תשובות און-לייןמותו בגיל 72 אירע בעקבות חבטה שספג בראשו, לאחר שבסערת שלג נדירה באמצע אפריל האחרון הוא החליק על מדרכה קפואה כשיצא ממכון ההרזיה שלו במרכז מנהטן.
הדיאטה הקרויה על שמו מפלגת זה שנים את ארצות הברית. מצד אחד עומדים המוני אנשים, ביניהם מפורסמים הוליוודיים כמו ג'ניפר אניסטון, קתרין זיטה ג'ונס וג'רי הליוול, המוכנים להישבע שהתפריט שלו העשיר בבשר אדום, בגבינות שמנות, בביצים, במיונז ובחמאה, והדל מאוד בירקות, בדגנים ובסיבים תזונתיים, גרם להם לרזות. מצד אחר עומד הממסד הרפואי שראה בו נוכל שמכר לאנשים דיאטה העלולה להזיק לבריאותם.
מי היה ד"ר אטקינס וכיצד נעשתה הדיאטה שלו מפורסמת כל כך? האם השיטה באמת כה יעילה, ואם כן, כיצד היא פועלת ולמי היא מתאימה? האם היא מסוכנת, ומה אומרים המחקרים האחרונים? חמישה מומחים, ד"ר ניר ברק, מומחה לרפואה פנימית מבית החולים בילינסון; ד"ר משה זלוצובר, מומחה לאנדוקרינולוגיה וגינקולוגיה מבית החולים רמב"ם; פרופ' אילנה בלום, מומחית לאנדוקרינולוגיה ממרפאת 'היקפים'; מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במחוז דן פתח תקוה של שירותי בריאות כללית; ומלי תבור, תזונאית קלינית, ינסו להשיב על שאלות אלו.
איך נולדה הדיאטה?
ד"ר אטקינס, הילד הרע של עולם הדיאטות, היה מומחה לקרדיולוגיה יהודי שהתגורר בניו יורק עם רעייתו ורוניקה, ואף הקדיש לה את ספרו הראשון. לזוג לא היו ילדים. לימים, בראיונות שנערכו עמו, התוודה שרעיון הדיאטה הנושאת את שמו החל להתגלגל במוחו כפתרון לבעיית המשקל שהוא עצמו סבל ממנה.
אף שהשיטה קרויה על שמו, מתברר שד"ר אטקינס לא היה אביה מולידה. "מי שהמציא את הדיאטה היו חוקרים ממחלקת המחקר לתזונה של אוניברסיטת בוסטון", מספר ד"ר ברק. "בשנת 1950, כשד"ר אטקינס היה רופא צעיר בבית החולים של אוניברסיטת הרווארד, הוא ערך יחד עם עמיתיו שורה של מחקרים שבדקו את השפעת השינוי בהרכבי אבות המזון על הדיאטה. בין היתר, הם חקרו את הדיאטה העשירה בחלבונים ושומנים וענייה בפחמימות, והציגו את ממצאיהם בדבר יעילותה בבית החולים של אוניברסיטת הרווארד. כעבור זמן מה החליטו החוקרים מאוניברסיטת בוסטון לנטוש את הדיאטה הזאת משום שחשבו שהיא מסוכנת מדי, אבל ד"ר אטקינס התרשם מן הממצאים וניסה אותה על עצמו. כשראה שהיא אכן עובדת, החל לנסות אותה גם על מטופליו, וכשנוכח לדעת שהם משילים משקל בזכותה, הוא כתב את ספרו".
הספר שנקרא בפשטות "הדיאטה המהפכנית של ד"ר אטקינס" יצא לאור בשנת 1972. בספרו הוא הטיף לדיאטה המבוססת על איסור כמעט מוחלט של אכילת פחמימות ואכילה כמעט בלתי מוגבלת של חלבונים ושומנים. אולי בגלל הרעיון המהפכני, ואולי בגלל הלגיטימציה שניתנה לאכילת שומנים, זכה הספר להצלחה מסחררת. יותר מעשרה מיליון עותקים ממנו נמכרו ברחבי העולם. ד"ר אטקינס עצמו הפך לגורו החדש של השמנים באמריקה. הוא הקים את "אטקינס סנטר", מרכז לרפואה משלימה, שאותו ניהל עד יום מותו. בתוכניות האירוח למיניהן הוא היה מרואיין מבוקש, ולימים אף קיבל תוכנית רדיו משלו, ששודרה ברחבי ארצות הברית.
אולם לצד ההצלחה העסקית תקף אותו הממסד הרפואי ללא הרף. ולא בכדי. הדיאטה שלו עמדה בסתירה להמלצות התזונה של ארגון הבריאות העולמי שהטיף לדיאטה דלת שומן, דלת קלוריות ועשירה בירקות, בפירות, בדגנים מלאים ובמוצרי חלב דלי שומן. בראש התוקפים עמדו אגודת הלב האמריקאית וארגון הבריאות האמריקאי, שהאשימו אותו בסיכון בריאות הציבור האמריקאי וטענו כי שיטתו פוגעת בבריאות ועלולה לגרום נזקים בכליות ובלב ולהעלות את רמת הכולסטרול. אטקינס, שאף זומן לתת עדות בקונגרס בעקבות ההאשמות הללו, הגן על הדיאטה שלו בטענה שבניגוד להאשמות, היא דווקא מביאה להפחתת רמות הכולסטרול, ואפילו האשים את תוקפיו בכך שפירמידת המזון האמריקאית, שבבסיסה נמצאות הפחמימות - הפסטה, תפוחי האדמה, הלחם והמתוקים - הוכתבה לממסד הרפואי על ידי אילוצים פוליטיים מצד החקלאים ותעשיות הסוכר בארצות הברית.
למרות הביקורת זכתה הגרסה החדשה של ספרו שפורסמה ב-92', לפופולריות גדולה אף יותר מן הגרסה המקורית, והיא הופיעה במשך חמש שנים ברציפות ברשימת רבי המכר של העיתון "ניו יורק טיימס". הפעם אולי בגלל העובדה הפשוטה שהיו לשיטה קבלות.
איך זה עובד?
בבסיס הדיאטה עמדה, כאמור, ההתנגדות העזה להכנסת פחמימות לתפריט מכמה סיבות: "אטקינס האמין שהאינסולין, אותו הורמון שהגוף שלנו מפריש בעקבות אכילת פחמימות כמו פסטה, אורז, פירות וממתקים, הוא שורש הרע", מסביר האנדוקרינולוג ד"ר משה זלוצובר. "האינסולין מכונה 'הורמון ההשמנה'. הפחמימות, שהן למעשה סוכרים, הן חומר הדלק של הגוף שלנו. כשאנו אוכלים פחמימות, רמת הסוכר בדם עולה, ואז האינסולין, שמיוצר בלבלב, הופך חלק מן הגלוקוזה לגליקוגן. הגליקוגן הוא למעשה עמילן הנאגר בשרירים ובכבד וזמין לשימוש כאנרגיה. אם כמות הגלוקוזה גדולה מזו שהגוף זקוק לה לתפקוד, האינסולין הופך את הכמות המיותרת לרקמת שומן. על פי התיאוריה של אטקינס, הימנעות מפחמימות תפחית את ייצור האינסולין, ובעקבות זאת תקטין את הצטברות השומן".
לדברי ד"ר ניר ברק, דיאטת אטקינס היא דיאטה קטוגנית. קטוזיס הוא למעשה קיצור של המונח קטוזיס-ליפוליזיס, שפירושו "תהליך המסת השומן". "הקטוזיס הוא מצב המופיע בשלבים מתקדמים של רעב או הגבלת פחמימות ניכרת", הוא מסביר. "בהיעדר פחמימות הגוף נאלץ לחפש מקור חלופי לאנרגיה, ואז הוא פונה לשומן ומתחיל לפרק אותו. בעקבות זאת נגרמת הפחתה מוגברת במשקל. כמו כן, קיים הבדל בין חלבונים לפחמימות מבחינת האנרגיה הנדרשת כדי לעבד אותם. בעוד שכדי לעבד פחמימות הגוף מוציא 10% מן הקלוריות שהמזון הזה מכיל, הרי שכדי לעבד חלבונים הוא מוציא 25% מן הקלוריות במזון. במילים אחרות, אם נאכל 100 גרם פסטה, 'נבזבז' 10 גרמים על עיבוד המזון, לעומת זאת, אם נאכל 100 גרם בשר, 'נבזבז' 25 גרם על תהליך ספיגתו בגוף. בשורה התחתונה: החלבון תורם פחות קלוריות מאשר הפחמימה".
פרופ' אילנה בלום מעלה סיבה נוספת: "כאשר הגוף מפרק את השומן, נוצרים חומרים הנקראים 'גופים קטונים', שהם למעשה חומר הדלק האלטרנטיבי לפחמימות. החומרים האלה גורמים לבחילה ומדכאים את התיאבון, כך שהתוצאה היא שאוכלים פחות".
האם הדיאטה יעילה יותר מאחרות?
השאלה אם דיאטת אטקינס באמת יעילה יותר מדיאטות אחרות היא שאלת מיליון הדולר, והדעות בין המומחים חלוקות. מקצתם מאמינים שהיא אכן עובדת טוב יותר ואפילו ממליצים עליה למטופליהם. לעומתם, אחרים מפקפקים ביעילותה. "אין ספק שמדובר בדיאטה יעילה מאוד", אומרת פרופ' בלום. "לא הייתי ממליצה עליה לאנשים חולים, אבל לאנשים בריאים שרוצים להפחית במשקל היא בהחלט טובה. לדעתי, הביקורות הקטלניות עליה לא מוצדקות". ד"ר ברק וד"ר זלוצובר מאמינים אף הם שמדובר בדיאטה יעילה, ואף משתמשים בה כדי לסייע לחלק ממטופליהם להפחית במשקל.
מתנגדי השיטה טוענים שאיבוד המשקל נגרם בשל עובדה פשוטה אחת: הדיאטה פשוט משעממת ולא מגוונת, והתוצאה היא שאוכלים פחות. אחרי הכול, כמה אפשר לאכול בשר, ביצים ושמנת, ויותר מזה - מה הטעם לאכול חמאה בלי באגט ושמנת מוקצפת בלי סוכר? "גם בדיאטת אטקינס הסיבה להרזיה היא בסופו של דבר הפחתה בכמות הקלוריות", טוענת מריאנה אורבך. "קלוריה היא קלוריה, ולא משנה אם היא מגיעה מחלבון, משומן או מפחמימה. אם ניקח אדם שרגיל לזלול פיתות עמוסות בצ'יפס, בסטייקים ובחומוס, ונוריד לו מהתפריט את הצ'יפס, הפיתות והחומוס, בהכרח נצמצם לו גם את מספר הקלוריות".
ד"ר ברק מסתייג מהדברים. לדבריו, בשאלה הזאת עסק מחקר שנערך לפני כשלוש שנים ובדק את יעילות הדיאטה הקטוגנית. "במחקר חולקו 12 איש לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת קיבלה דיאטה קטוגנית, וקבוצה שנייה המשיכה לצרוך כלכלה רגילה. בשתי הקבוצות לא הופחתה כמות הקלוריות שהאנשים אכלו לפני המחקר. התוצאות הראו שהקבוצה שביצעה את הדיאטה הקטוגנית הפחיתה במשקל אף שלא הפחיתה ממספר הקלוריות.
אפשר להסיק מכך שלא ההפחתה בכמות המזון הנאכל היא שהביאה לתוצאות, אלא השינוי בתזונה. עם זאת, בסופו של דבר, בדיאטת אטקינס, כמו בכל דיאטה אחרת, יש גם הפחתה בכמויות המזון. ברגע שאנשים מתחילים לספור משהו, בין שמדובר בקלוריות, ובין שמדובר בשומנים או בפחמימות, הם יחשבו פעמיים אם הם באמת צריכים לאכול, כך שממילא הם יאכלו פחות".
למי הדיאטה מתאימה?
אלא שגם ד"ר זלוצובר וד"ר ברק, התומכים בשיטה, מאוחדים בדעה שהדיאטה חייבת להיעשות תחת פיקוח רפואי ושהיא אינה מתאימה לכל אחד. ד"ר זלוצובר: "אצל חלק מהאנשים הדיאטה עובדת נפלא. אצל אחרים, לעומת זאת, היא לא תעבוד. הסיבה לכך היא שאנשים אלה זקוקים לרמה גבוהה של הורמון הסרוטונין במוח, המושגת בעזרת אכילת פחמימות. כאשר רמת הסרוטונין במוחם נמוכה, הם ירגישו רעב גם אם יאכלו הרבה מאוד חלבונים ושומנים, ותחושת הרעב לא תפוג עד שלא יקבלו פחמימות. הם יאכלו כמויות עצומות של חלבונים ושומנים בניסיון לשבוע, דבר שיגרום לכך שהם לא יפחיתו במשקלם ואולי אפילו יעלו".
ד"ר ברק משתמש בשיטה כדי לטפל במקרים מיוחדים שבהם נדרשת הרזיה מהירה בגלל בעיות רפואיות שונות, כמו אנשים בעלי עודף משקל הסובלים מתסמונת דום נשימה לילי או כאלה הצריכים לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך. "לא פעם האורתופדים מסרבים לנתח את החולה לפני שיפחית ממשקלו 25 קילוגרם, משום שברגע שהוא ידרוך על רגליו לאחר הניתוח, יקלקל המשקל העודף את התוצאות. למי שסובל מדום נשימה לילי יש סבירות גבוהה שימות תוך כדי שינה, ובשבילו הרזיה מהירה היא קריטית".
האם הדיאטה מזיקה לבריאות?
כל המומחים תמימי דעים בעניין התשובה: כן, יש מקום לדאגה. הסכנות מתחילות מהפרעות בקצב הלב, עוברות דרך נזקים לכליות ולעצמות, בצקת וחסרים תזונתיים, ועלולות להסתיים בדיכאון. ד"ר ברק: "הדיאטה הקטוגנית עלולה להיות מסוכנת אם עושים אותה ללא פיקוח רפואי, גם אם מדובר בטווח קצר. הנוכחות של הגופים הקטונים בגוף גורמת, בייחוד בשלבים הראשונים של הדיאטה, להשתנה מוגברת. יש חולים שמשתינים עד ארבעה ליטרים ביום. יחד עם השתן, יש גם איבוד של מלחים חיוניים מן הגוף כמו מגנזיום או אשלגן. כך למשל, איבוד מגנזיום עלול במצבים קיצוניים לגרום להפרעות קצב, ולכן יש צורך לבצע מעקב אחר כמות החומרים הללו וגם לבדוק את תרשימי הא.ק.ג. אם מוצאים חסר משלימים אותו בתוספים".
ד"ר זלוצובר: "עודף החלבונים בדיאטה עלול לגרום נזקים אם משתמשים בה לפרקי זמן ארוכים. כך למשל, עלול להיגרם נזק לכליות בגלל העמסה של כמויות חלבונים עליהן, ולכן חייבים לשתות הרבה מאוד. מה שמחמיר את הבעיה היא העובדה שלא מעט אנשים סובלים מבעיה קלה וסמויה בכליות, שהדיאטה עלולה להחמיר אותה. עודף החלבונים גם עלול לפגוע במבנה העצם ולגרום לאוסטיאופורוזיס. זאת, משום שכאשר הגוף נאבק לפרק את העודף, הוא מייצר לשם כך תוצרי לוואי שהופכים את הדם לחומצי יותר. כדי לנטרל את החומציות, הוא מתחיל להוציא סידן. אצל נשים, שמועדות יותר לאוסטיאופורוזיס, זו עלולה להיות בעיה חמורה במיוחד".
קשה לומר שהמומחים מתלהבים במיוחד מהוצאתם של הסיבים התזונתיים והירקות והפירות המכילים ויטמינים ומינרלים שונים מהתפריט. ממחקרים רבים עולה שדווקא מרכיבים אלו מגינים עלינו מפני סרטן, בעיות לב ומחלות נוספות. אטקינס אמנם המליץ ליטול במקומם תוספי תזונה, אך לשונות רעות טענו שאת רוב הונו הוא עשה דווקא ממכירת התוספים התזונתיים ששיווק להשלמת הדיאטה שלו.
בעיה נוספת שמעלה ד"ר ברק, היא הגמילה מן הדיאטה. "שלב הגמילה עלול להיות מסוכן אם הוא נעשה שלא תחת פיקוח. זאת, משום שאם אדם שאכל 20 גרם פחמימות ביום במשך שלושה חודשים, כמות שנמצאת בשלושה מלפפונים או בפחות מפרוסת לחם, יחליט יום אחד להיכנס לקונדיטוריה ולזלול עוגות ועוגיות ללא הגבלה, הוא יסבול מבצקות ומצבירת נוזלים, שכן בניגוד להשתנה המוגברת שנגרמת בתחילת הדיאטה, עם הפסקתה ואכילת פחמימות נוצר תהליך של אצירת נוזלים. אצל אדם במצב בריאותי לא שפיר צבירת הנוזלים עלולה להיות מסוכנת". לדברי פרופ' בלום, הדיאטה גם חושפת את מי שמבצע אותה לדיכאון. "הסיבה לכך היא הירידה ברמת הסרוטונין. אצל חלק מהאנשים רמת הסרוטונין במוח נמוכה מראש, ואז ההשפעה של ירידת ההורמון עלולה להיות חמורה עד כדי כך שהם ילקו בדיכאון".
- אם הדיאטה בעייתית כל כך, למה לעשות אותה?
ד"ר זלוצובר: "מכיוון שמדובר בדיאטה יעילה מאוד, אי אפשר לשלול את הטיפול בה. עם זאת, חייבים לבחור היטב את המטופלים ולבצע אותה לתקופות קצרות בלבד תחת פיקוח ומעקב רפואי צמוד".
ד"ר ברק: "הסינון שאנו עורכים במרפאה הוא קפדני מאוד. מבין עשרה אנשים שפונים אלינו אנו מסננים תשעה, רובם כאלה שבעברם לא היו ניסיונות רציניים ואמיתיים לעשות דיאטות, ואחרים משום שאין הצדקה רפואית להפעיל עליהם את הכלי הזה. מובן שהדיאטה אינה מתאימה לאנשים עם הפרעות אכילה, ובכל מקרה, אני תמיד קובע נקודת יעד לסיום הדיאטה ולא ממליץ למטופלים לאמץ אותה כאורח חיים כמו שעשה אטקינס".
האם הדיאטה יעילה לאורך זמן?
עד לאחרונה לא נערכו מחקרים בנוגע ליעילות דיאטת אטקינס, למעט מחקר אחד שנערך במימונו באוניברסיטת צפון קרוליינה ופורסם לפני כשנה וחצי. המחקר אימת את יעילותה. בחודש מאי האחרון, שבועות ספורים לאחר מותו, פורסמו שני מחקרים שמהם עולה כי אכן מדובר בדיאטה יעילה יותר מן הדיאטות הקונבנציונליות, לפחות לטווח קצר. שני המחקרים מראים שאנשים שעשו את דיאטת אטקינס הפחיתו ממשקלם יותר מחבריהם שעשו דיאטה קונבנציונלית דלת קלוריות ודלת שומן. באחד מהם השוו שתי קבוצות ובהן 132 גברים ונשים שמשקלם היה יותר מ127- קילוגרם. הממצאים העלו, שכעבור שישה חודשים הפחיתו חברי הקבוצה שעשתה דיאטה דלת פחמימות ממשקלם פי שניים מאלה שעשו דיאטות רגילות, ומה שמעניין עוד יותר, גם רמות הכולסטרול שנרשמו בדמם היו נמוכות יותר למרות התפריט עתיר השומן. ד"ר ברק: "הירידה ברמת הכולסטרול נובעת מההפחתה במשקל. אפילו הפחתה של 5% ממשקל הגוף מספיקה כדי לשנות את פרופיל השומנים בדם ולהוריד את רמת הכולסטרול, גם אם התפריט עתיר שומן".
לכאורה, התוצאות הללו, שפורסמו ברעש רב בעיתונות, היוו תשובה ניצחת למכפישי אטקינס, אולם קריאה מפורטת יותר של המחקר מגלה שהטענות על יעילות הדיאטה היו מוקדמות מדי. מתברר, שכעבור שנה מתחילת המחקר יישרו שתי הקבוצות קו, ולא נמצא כל הבדל ביניהם בשיעור ההפחתה במשקל או ברמות הכולסטרול. בנקודת התורפה הזאת נאחזים המתנגדים. "התוצאות הללו מדגימות שהדיאטה קשה מדי, ושבגלל המונוטוניות והחד-גוניות של התפריט אי אפשר כמעט להחזיק בה מעמד", טוענת אורבך. "עובדה נוספת שהוצנעה, היא שקרוב למחצית מחברי הקבוצה שעשתה את הדיאטה דלת הפחמימות נשרו במהלך תקופת המחקר".
לטענת מלי תבור, לטווח הרחוק הדיאטה עלולה לגרום דווקא להשמנה. "הגוף תלוי לחלוטין בסוכר כמקור דלק", היא מסבירה. "כשהוא קולט שחסר לו סוכר, הוא מנסה לצמצם את צריכת הקלוריות שלו כדי להתייעל ויכול להגיע אפילו לצמצום של 30% מן הקלוריות. בעקבות זאת הגוף, שהיה רגיל לשרוף 1,800 קלוריות, מסתפק ב-1,200קלוריות. בשלב מסוים הגוף, שהתרגל לצריכה המצומצמת, לא ממשיך לרזות, ואם עושה הדיאטה יאכל יותר, הוא יעלה במשקל. הסכנות בדיאטה אינן מצדיקות טיפול באמצעותה. חוץ מזה, לפחמימות יש חשיבות רבה מכדי לשקול את הוצאתן מן התפריט".
אפילוג או חומר למחשבה
בריאה או מסוכנת, יעילה או לא, לפחות דבר אחד חשוב נגרם בעקבות הרעש הרב שהתחולל סביב דיאטה זאת: נשבר הקונצנזוס באשר לקבלתה העיוורת של פירמידת המזון האמריקאית שפורסמה ב-1992. עוד לפני פרסום המחקרים האחרונים על הדיאטה נשמעו בעיתונות האמריקאית יותר ויותר קולות המבקרים את העובדה שמאז פרסומה של פירמידת המזון, שהכתיבה לאכול פחות שומן, האמריקאים דווקא השמינו יותר. כעת מתקיים דיון ציבורי ער בשאלות אם לשנות את המלצות התזונה, וכמה חלבונים, שומנים ופחמימות צריך באמת לצרוך. ד"ר ברק: "אטקינס העלה לדיון את שאלת הפחמימות, ועל כך, לדעתי, מגיע לו קרדיט. אצל לא מעט מומחים שעוסקים בתחום, ואני ביניהם, הרעש שהוא עורר עם התיאוריה שלו הכניס מספיק אי שקט כדי לגרום לנו לחשוב שצריך לבדוק שוב את כמות הפחמימות שצריך לאכול ולקבוע לגביהן ערך צריכה מינימלי ומקסימלי, שכיום לא קיים בפירמידת המזון".
לפנייה לכתב/ת 
גבינות עתירות שומן. לאכול כמה שרוצים
צילום: יוסי סליס
נקניקיות וביצים מטוגנות. כל עוד זה בא ללא הלחם
צילום: יוסי סליס
גבינה צהובה. חופשי על הבר
צילום: יוסי סליס
מומלצים
