מיכל בת אדם ומשה מזרחי. ראיון זוגי

הם נפגשו כשמשה מזרחי ביים את הסרט "אני אוהב אותך רוזה" לפני כשלושים שנה. ומאז הספיקו להינשא, להתארח מדי פעם זה בסרטי זה, ולביים. מזרחי, שעבד הרבה בצרפת, אפילו הספיק לקטוף אוסקר לפרס הסרט הזר הטוב ביותר. מיכל בת אדם נשארה פה, ביימה שמונה סרטים והתמודדה עם לא מעט קשיים שמזומנים לכל קולנוען ישראלי ולפעמים רק לה.

בסוף השבוע שעבר עלה הסרט התשיעי שלה, "חיים זה לא חיים". סיפור אירוני על סופר בן 50, בעל משפחה, שמנהל רומן עם בת 32, נשואה, כשכל ימיו ולילותיו התרוצצות בלתי פוסקת בין דמויותיו ההזויות לבין המציאות. בת אדם חתומה על התסריט והבימוי, מזרחי משחק, דניאל הבן חיבר את המוסיקה, ובתואר המפיקים נושאים מי אם לא בת-אדם ומזרחי.

יצא לכם סרט משפחתי.

בת אדם: "הוא כבר שיחק בשני סרטים קודמים שלי – 'אישה זרה' ו'אהבה ממבט שני'. מאחר שעשיתי את הסרט באמצעים מאוד צנועים, אמרתי לו, 'ברור שאתה תשחק בו תפקיד'. אני חושבת שהוא שחקן נפלא, והייתי רוצה לתת לו עוד תפקידים. אני פשוט חושבת שהוא נתן כאן שיעור במשחק".

דניאל כתב את המוזיקה כדי לחסוך כסף?

"דניאל כתב את המוזיקה משום שאני פשוט חושבת שהוא מוזיקאי נהדר ויש לנו הבנה מדויקת. מישהו ראיין אותוו שאל אם לקחתי אותו בגלל שהוא הבן שלי, והוא ענה: 'מי שמכיר את מיכל יודע שהיא תבחר את המוזיקה לפי מה שהכי טוב בשבילה ולא בגלל שום סיבה אחרת'".

עכשיו הוא לומד בצרפת, וזה בטח לא פשוט בשבילך.

"הגיע הזמן שהוא יעשה את דרכו, ואת דרכו הוא צריך לעשות בדרכו. אני חושבת שהאהבה שלי אליו גדולה יותר מהאנוכיות שלי. אני יותר שמחה בזה שהוא עושה את דרכו מאשר סובלת. גם ביחסים של גבר ואישה צריך להבין שהבנאדם הוא לא רכוש של מישהו. ככה זה גם ביחסים שלנו. היחסים טובים כשכל אחד חי את החופש שלו".

העובדה ששניכם במאים היא מתכון טוב לזוגיות?

בת אדם: "אנחנו כל הזמן אומרים, 'איזה מזל שאנחנו עובדים יחד'". מזרחי: "אני בדרך כלל לא מעורב בכלל בסרטים של מיכל. בסרט הראשון שלה הייתי חתום כמפיק יותר כדי לתת גושפנקה מקצועית לבמאי שעושה את סרטו הראשון, אבל למען האמת לא הייתי אף פעם על הסט כדי לעזור". בת אדם: "מאוד הערכתי את זה, כי אני מניחה שאם הוא היה שם, הייתי נלחצת. ברגע הזה הוא שחרר אותי לחיים שלי כבמאית. אני חושבת שזו המתנה הכי יפה שהוא היה יכול לתת לי".

מזרחי: "הפעם האמצעים הכספיים היו מינימליים, ומאחר ויש לי ניסיון בהפקה, החלטתי להביא את כל הניסיון המקצועי שלי כדי שכל פרוטה תיראה על המסך. אגב, עבדתי עם שחקנים מארצות שונות, כולל מגה-כוכבים, אבל אני תמיד חושב שמיכל היא שחקנית נדירה ביכולתה וברגישותה. אני גם מקנא בכושר הכתיבה שלה".

איך הסתדרתם עם התקציב הזעום?

בת אדם: "אני תמיד אומרת שלמדתי איך לחלוב מכל שקל ומכל דקה את המקסימום. הרבה פעמים הקושי בחיים הוא לא רק אויב אלא גם חבר. אתה יכול להגיד 'רע לי', או להגיד, 'זה מצוין. יש את השמש, את האור, את האהבה. יש כל כך הרבה דברים לשמוח בהם בחיים'. הכל עניין של החלטה, וזו לא איזו אימרה של ספרים להמונים על איך לחיות. ככה החיים שלי".

לבמאית קשה יותר כאן מאשר לבמאי?

מזרחי: "פי כמה וכמה. הממסד בקולנוע הישראלי גברי. שואלים כל הזמן איך היא עושה סרטים, מבטלים למפרע את מה שהיא עושה. הדבר הזה לא היה קיים אם מיכל בת-אדם לא היתה אישה". בת אדם: "אני חושבת שלעשות סרט קשה הן לגבר והן לאישה. אני בחרתי לא להתעסק בזה ולא לבחוש בזה. אני עושה את שלי. אני לא רוצה בכלל את הסייף הזה עם אחרים. יש מספיק אנשים שאוהבים את הסרטים שלי. כשעשיתי את 'המאהב', עשו לי לינץ', ובלי להחליט זה פשוט הפך אצלי לכוח. אמרתי: 'כשאומרים עליך כל כך הרבה רע, סימן שאתה קיים'. במשך שנים לא הרשיתי לעצמי לכעוס. היום אני כועסת, מוציאה את זה, כמו מישהו שמקיא, והלאה. אין בי שום מרירות".

למה את אף פעם לא אומרת בת כמה את?

"מבחינתי, אין שנים, אין גילים. גם את משה אני לא מרשה לשאול בן כמה הוא. זה פשוט לא רלבנטי".