מילון מושגים לצילום דיגיטלי

איזון לבן – White Balance

העולם שסביבנו מואר במקורות אור שונים, חלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים. כידוע, כל מקור אור נמדד באורך גל שונה. אורך גל הוא שיקבע באיזה צבע יופיע האור. לדוגמה, קיר לבן המואר על ידי תאורת טונגסטן (נורת להט המצויה בבית) אמור להתקבל בצבע צהבהב. העין האנושית יודעת לתקן סטיות כגון זאת והצבע שהתקבל על הקיר יהיה לבן ולא צהבהב. רכיבים אלקטרונים או מכנים המזהים אור כדוגמת חיישן ה-ccd מבצעים תיקון לצבע המתקבל באופן אלקטרוני.

הפעולה יכולה להתבצע במצלמות באופן אוטומטי או ידני על פי בחירה. בפועל בעצם מגדירים לחיישן מהו הלבן (על ידי כיוון המצלמה לשטח הצבוע לבן) וכך המצלמה תדע ליחס בספקטרום את שאר הצבעים. כך בעצם מקבלים תמונה בעלת סטיית צבע מזערית.

ברוב המצלמות קיימות פונקציות של איזון לבן אוטומטי או באופן ידני על פי סוגי התאורה הקיימות (נורת להט, פלורסנט, יום מעונן, שמש וכדומה). יש להוסיף, כי בצילום על ידי נגטיב הבעיה של תאורת הייתה קשה יותר והתיקון נעשה או על ידי פילטרים המותקנים על גבי העדשה או על ידי סוגי נגטיב שונים לסוגי תאורה שונים.

אינטרפולציה

אינטרפולציה היא פעולת מחשב המוסיפה פיקסלים נוספים לקובץ המורכב ממפת סיביות ובכך מגדילה את גודל הקובץ. בפעולה זאת בעצם דוגמים פיקסל מסוים ומנסים להתחקות על מאפייני הצבע שלו לפיקסלים שהוספו בסמוך לפיקסל זה. פעולה זאת כמובן מגדילה את הקובץ הסופי לצורך הדפסה אך יש לקחת בחשבון שאיכות הקובץ נפגמת.

גודל ופרופורצית התמונה

היחס בין הרוחב לגובה בנגטיב הקלאסי 35 מ"מ הוא של 2X3. זהו בעצם היחס הקלאסי של גדלי התמונות המוכרות לנו 9X12, 10X15, 13X18 ס"מ. לעומת מצלמות דיגיטליות, שם היחס בין גובה התמונה לרוחבה 4X3. נתון זה גורם למופע מושלם של התמונה על גבי צג המחשב אך מהוה בעיה בהדפסת התמונה (לא במדפסת הביתית) בחנויות הצילום (זוג שוליים יחתכו).

כשמעוניינים להדפיס תמונות ממצלמות דיגיטליות היחס השונה לגבי הסטנדרט בחנות צילום גורם לחיתוך חלקים מהתמונה בהדפסה. ישנם כמה פתרונות יצירתיים בחנויות הצילום לתופעה ובנוסף קיימות מספר מצלמות בשוק שבהן ניתן לקבוע אם יחס הצילום יהיה 2X3.

זום אופטי

ברוב המצלמות הדיגיטליות מותקנת עדשת זום. זום היא מערכת עדשות בעלות אורכי מוקד שונים ומובנה בעדשה אחת. הזום למעשה חוסך החלפת עדשות לצרכים שונים בזמן הצילום. השימוש בזום מקרב או מרחיק את האובייקט המצולם אך עם זאת גם זווית הצילום משתנה.

זום דיגיטלי

פעולה זאת מבצעת למעשה הגדלה של התצלום על אותו שטח כיסוי של מסגרת הצילום והאוביקט מתקרב, לכאורה. עם זאת, איכות הצילום נפגמת מכיוון שאנו מגדילים את האובייקט בשטח נתון.

חצובה

אביזר חיצוני לצלמים היותר מקצועיים. החצובה היא בעצם התקן בעל שלוש רגלים עליו מעמידים את המצלמה. החצובה משמשת בעיקר לצילום עצמי ולצילומים בעלי מהירות צילום נמוכה בהם קיים חשש שתנודות הצלם יגרמו לטשטוש התמונה. במרבית המצלמות יש בתחתית גוף המצלמה הברגה בתקן אוניברסלי המתאימה לכל החצובות.

כרטיס הזיכרון

ברגע הצילום על ידי מצלמה דיגיטלית מועבר קובץ לכרטיס בו נאגרים כל הצילומים. כרטיס זה דומה למעשה לדיסק הקשיח במחשב. ניתן לצפות בתמונות שצולמו וכמובן למוחקן. לכרטיס שתי תכונות חשובות - נפח ומהירות. ככל שנפח הכרטיס גדול יותר ניתן לשמור כמות גדולה יותר של תמונות.

מהירות הכרטיס תקבע כמה מהר תישמר התמונה לאחר הצילום, תכונה זאת בעצם תקבע את זמן ההשהיה מרגע הצילום ועד לשמירת התמונה. יש לציין, כי שמירה איטית מדי זו בעייה די מטרידה במצלמות דיגיטליות. קיבולת כרטיס הזיכרון נמדדת במאות מגה ובערכים של 8,16,32,64,128,256,512 מגה. קיימים גם כרטיסים של 1 גיגה. כרטיסי הזיכרון מיוצרים על ידי חברות שונות ומאחר ולא קיים תקן אחיד כדוגמת הנגטיב. כל מצלמה פונה לשוק מסוים של כרטיסים ולא ניתן להחליף ביניהם.

 מאקרו

במלים פשוטות, מדובר בצילום מקרוב (ס"מ ספורים) של אובייקט והגדלה של פרטים באובייקט המצולם. קיימות בשוק עדשות שתפקידן לצלם אך ורק במקרו, עדשות אלה יקרות. ברוב העדשות הרגילות קיימת אופציה להעברה של העדשה למצב מאקרו. צילום מאקרו בשימוש צלמי טבע המצלמים פרחים חרקים וכדומה. חשוב לציין כי עומק השדה קטן מאוד עד כדי מילימטרים ספורים בצילומי מאקרו ניתן להגדיל את עומק השדה בשימוש נבון בצמצם.

מבזק פלאש

אביזר המספק מילוי של אור כפיצוי של חוסר תאורה בסביבה או על אובייקט מצולם. מבזקים במצלמות חובבנים מובנים בתוך המצלמה ובמצלמות מקצועיות המבזק מתחבר כאביזר חיצוני. עוצמת המבזק נמדדת על ידי "מספר מנחה" על פי הנוסחה של תלות מרחק בצמצם. המבזק יוצר תאורה הקרובה ביותר לתאורת השמש כלומר תאורה לבנה. במצלמות ניתן להפעיל את המבזק באופן אוטומטי (כשהמצלמה מרגישה כי חסר אור). מצלמות דיגיטליות מאפשרות גם לבטל את הפעלת המבזק לחלוטין, או לאלץ את המבזק לפעול בכל תנאי צילום. תכונה נוספת של המבזק היא ביטול עיניים אדומות.

מגה פיקסל

נתון המעיד על גודל התמונה הסופית המתקבלת על ידי המצלמה הדיגיטלית. מאחר ורכיב ה-CCD קולט את נתוני הצילום והופך אותם למפת סיביות, כל נקודה על גבי הרכיב מייצגת פיקסל אחד. מכפלת כמות הפיקסלים לאורך ולרוחב הרכיב מספקת תוצאה במיליוני פיקסלים. על מנת להקל על המספר מוסיפים את המילה מגה, המייצגת את הערך מיליון. יש לציין שככל שערך זה עולה איכות התמונה המודפסת תהיה גדולה יותר.

מדידת אור

אחת הפונקציות החשובות בצילום היא מדידת אור. אפשרות זו תקבע מה המהירות וגודל הצמצם בהם תבצע המצלמה את הצילום בכדי להגיע לחשיפה המדויקת. בכל מצלמה מותקן רכיב היודע לתרגם את כמות האור הקיימת לשפת צילום. מדידת האור נעשית בכמה אופנים. ראשונה היא המדידה הממוצעת, זו מדידה המתבצעת על כל השטח הנקלט במסגרת התמונה, הממוצע המתקבל ממדידה זאת מעביר את הנתונים למצלמה לביצוע החשיפה.

שיטה שנייה היא מדידה של עיגול במרכז שטח התמונה. ושלישית היא מדידה נקודתית במרכז שטח התמונה. כל שיטה פותרת לנו בעיות במדידות אור בתנאי תאורה שונים באובייקט או באזור המצולם. קיימות מצלמות בהם ניתן למדוד אור באזור מסוים לנעול את התוצאה המתקבלת ולבצע את הצילום באזור אחר.

מהירות

בגוף המצלמה קיים "תריס" החושף את הרכיב הנחשף (נגטיב או –ccd) לפרק זמן מסוים. לאחר החשיפה נסגר התריס. לתריס יש יחסי גומלין הפוך לצמצם העדשה.

סוללה

כמו כל מכשיר חשמלי גם המצלמות הדיגיטליות דורשות מקור מתח. בדרך כלל, הסוללה המצורפת למצלמה היא מסוג הנטען. אך חשוב לקחת בחשבון את זמן העבודה היעיל של הסוללה, סוללה חלופית, מחירה ואופן טעינתה.

עומק שדה

בזמן צילום ממקדים את העדשה על אובייקט, אותו שטח אשר יהיה ממוקד (פוקוס) לפני ואחרי האובייקט הממוקד הוא "עומק השדה" בתמונה. עומק השדה מושפע מגודל הצמצם ככל שהצמצם סגור יותר (חריר קטן יותר) נקבל עומק שדה גדול יותר.

עיניים אדומות

ההסבר הפיזיולוגי לעיניים אדומות הוא שהאדם המצולם עומד בחדר חשוך ועקב כך אישוני העיניים פתוחים וברגע הצילום באמצעות המבזק מוחזרים מהעין הבהקים אדומים. התופעה נגרמת משום שההבזק נשלח במקביל לעדשה ומוחזר באופן ישיר. במצלמות רפלקס בהן המבזק מותקן גבוה יותר מהעדשה והחזר האור אינו ישיר למצלמה לא מתקבלות עיניים אדומות.

תופעת עיניים אדומות מתוקנת בשיטות שונות במצלמות. שיטה ראשונה היא שליחת מספר הבזקים לפני ביצוע הצילום מה שגורם למצולם לצמצום אישוניו. שיטה שנייה היא שליחת קרן אור לאובייקט וכך עיניו חשים בתאורה ואישוניו מצטמצמים. ברוב המצלמות קיימת תכונה זו כחלק מאפשרויות המבזק.

פוקוס (מיקוד)

מיקוד (פוקוס) מתאר את התמקדות המצלמה על אובייקט בחדות. ברוב המצלמות קיימת מערכת של אוטופוקוס - פוקוס אוטומטי. מערכת האוטופוקוס מזהה הבדלי גוונים ועל ידי כך העדשה מתמקדת, בתאורות קשות בחלק מהמצלמות נשלחת קרן לסייע למערכת האוטופוקוס. קיימות מצלמות בהן ניתן להעביר את המצלמה למצב של פוקוס ידני.

ככל שהאוטופוקוס מהיר יותר ניתן לבצע את הצילום מהר יותר ולא להמתין עד אשר העדשה תבצע את המיקוד הדרוש. קיימות מצלמות בהן ניתן לנעול את המיקוד של העדשה שנעשה על אובייקט אחד ולבצע את הצילום על אובייקט אחר.

פיקסל

המילה פיקסל מורכבת משתי מילים Picture & Element ומהווה את יחידת התצוגה הקטנה ביותר היכולה להציג צבע. במסכי מחשב הפיקסל למעשה הוא הנקודה הקטנה ביותר בתצוגה.

צילום לילה

מצב זה משמש לצילום בתנאי תאורה קשים ללא תאורת אור יום וללא סיוע של מבזק, כך שהמצלמה סופגת את כל התאורות הקיימות על ידי חשיפה ארוכה. כאשר מצלמים במצב צילום לילה רצוי להצטייד בחצובה.

צילום פנורמי

תמונה פנורמית מורכבת מרצף של כמה תמונות המרכיבות תמונה אחת. בדרך כלל יוצרים תמונות נוף בזווית של 180 מעלות ויותר. לשם כך, מספר מצלמות דיגיטליות מציגות את קצה התמונה האחרונה שצולמה לסדרת תמונות הפנורמה. את התמונה הפנורמית השלמה ניתן להרכיב בתוכנות מחשב הנלוות למצלמה.

צמצם

מערכת "עלים" היוצרת חריר קטן הממוקמת בתוך עדשת המצלמה ומווסתת את כמות כניסת האור לרכיב הנחשף לאור (נגטיב או -ccd). גודל החריר נקבע באופן מכני או על ידי הוראה אלקטרונית המניעה מנוף מכני ונקבע על ידי יחידות אוניברסליות בפסיעות של 1.4, 1.8 ,2.8 ,3.5 ,4.5 ,5.6 ,6.7 ,8 ,11 ,16 ,22 - טווח הפסיעות שונה מעדשה לעדשה בהתאם לאיכותה. המספר הקטן ביותר מציין מפתח גדול (חריר גדול) והמספר הגדול יותר מציין חריר קטן. לצמצם העדשה יש יחסי גומלין הפוכים למהירות המצלמה. תפקיד נוסף של הצמצם הוא לקבוע את "עומק השדה" בתמונה המתקבלת.

רזולציה

יש להבדיל בין רזולוציה של תצוגה/מסך לבין רזולוציית הדפסה. במסכים הרזולוציה היא כמות הפיקסלים המקסימלית המוצגים לאורכו ולרוחבו של המסך. בקובץ להדפסה הרזולוציה היא כמות המקסימלית של פיקסלים לאינץ' רבוע. ניתן להסיק כי ככל שהרזולוציה גבוהה במסכים ניתן לראות יותר פרטים אם כי יהיו קטנים יותר.

בהדפסה ככל שהרזולוציה תהיה גבוהה יותר איכות התמונה תהיה גבוה יותר וחדה יותר ולא נקבל תופעות של פיקסליזציה בתמונה (תופעה בה העין מזהה את הריבועים מהם מורכבת התמונה). בנוסף, ככל שהרזולוציה בקבצים להדפסה גבוהה יותר ניתן יהיה להפיק תמונה מודפסת גדולה יותר, כמובן על חשבון איכות. חשוב לציין שלרזולציית הדפסה יש גבול מיכוון שעין האדם לא מבחינה בהבדל מעל איכות מסוימת ולכן אין צורך להשתמש ברזולוציות גבוהות מעל לגבול זה. דוגמה: מצלמה המפיקה תמונה באיכות של 5 מגה פיקסל היא למעשה מכפלה של 2592*1944 פיקסלים (נוסחת שטח שהיא מכפלת אורך ברוחב).

CCD

CCD – Charge Coupled Device, אחד משני סוגי הרכיבים בתעשיית הצילום הדיגיטלי (השני הוא ה-CMOS), אשר מחליף את הנגטיב במצלמות הפילם. ה-CCD הוא רכיב המורכב מסריג שתי וערב של תאים הקולטים אור והופכים את כמות האור הנקלטת למתח חשמלי. האותות החשמליים מיצרים קובץ מפת סיביות, bit map, שהיא בעצם הבבואה שצולמה.

על כל תא הקולט אור קיימים מסנני צבע של צבעי היסוד אדום, ירוק וכחול- RGB וכך התמונה המתקבלת היא צבעונית ולא שחור לבן. גודל ה-CCD יקבע את איכות וגודל הקובץ הסופי. קיימים כמה הבדלים טכנולוגים בין ה-CCD לבין ה-CMOS אך בבסיס אופן הפעולה בשניהם די דומה. ה-CCD ידוע כאיכותי יותר לעומת ה-CMOS המכניס "רעש" לתמונות ואיכותו ירודה.

CMOS

Complementary Metal-Oxide Semiconductor - אחד משני סוגי הרכיבים בתעשיית הצילום הדיגיטלי (השני הוא ה-CCD). ה-Cmos הוא רכיב המורכב מסריג שתי וערב של תאים הקולטים אור והופכים את כמות האור הנקלטת למתח חשמלי. האותות החשמליים מיצרים קובץ מפת סיביות, bit map שהוא בעצם הבבואה שצולמה. על כל תא הקולט אור קיימים מסנני צבע של צבעי היסוד אדום, ירוק וכחול- RGB וכך התמונה המתקבלת היא צבעונית ולא שחור לבן. גודל ה-CMOS יקבע את איכות וגודל הקובץ הסופי.

ISO (אס"א)

תכונה המגדירה את רגישות רכיב ה-CCD לאור. למעשה, המצלמות הדיגיטליות קיבלו תכונה זו "בירושה" מהנגטיב הקלאסי, שציין את רגישות הנגטיב לאור. ככל שה-ISO גבוה יותר הרגישות לאור עלתה. ערכי ה-ISO קיימים ביחידות של 50, 100, 200, 400, 800, 1600, 3200. חשוב לציין, כי במצלמות דיגיטליות ככל שמעלים את ה-ISO רכיב ה-CCD מיצר "רעש" המתלווה לתמונה.

Jpeg

(Joint Photographic Experts Group). פורמט תמונה שפותח על ידי קבוצת גרפיקאים (מזוהה גם כ- jpg) ומבצע דחיסה של תמונה על מנת להקטין את משקלה ועם זאת לשמור על איכותה. למעשה, פעולת הדחיסה בוררת מספר פיקסלים בעלי אותו גוון בסמוך לפיקסל מסוים ומוותרת עליהם. יש כמה רמות דחיסה המורידות את משקל התמונה באופן משמעותי. כמובן, ככל שהדחיסה גדולה יותר נפגמת איכות התמונה.

LCD

Liquid Crystal Display הוא מסך המורכב מגביש קריסטל נוזלי. המסך הממוקם בגב המצלמה מציג את האובייקט המצולם, תפריט המצלמה וכמובן התמונות המצולמות.

Pictbrdige

תקן חדש המצוי במצלמות המאפשר להדפיס תמונות ישרות למדפסות התומכות בתקן ללא צורך הורדת התמונות למחשב.

 RAW

לפורמט זה בעצם נהוג לקרוא נגטיב דיגיטלי. הפורמט קורא את האינפורמציה מרכיב ה-ccd והמצלמה לא מבצעת שום פעולת דחיסה (בניגוד ל-jpeg ) או איזון צבע. היתרון הוא בכך שאנו מקבלים קובץ בסיסי מאוד ונוח לעיבוד וטיפול . קובץ בפורמט raw ניתן לפתיחה בתוכנות המצורפות למצלמות התומכות בפורמט זה וכמובן פוטושופ.

Refurbished - מחודש

במדינות שונות בעולם ניתנת כשירות לצרכן אפשרות להתחרט על רכישתו, לקוח שרכש מצלמה (או מוצרים אחרים) יכול תוך זמן להחזיר את המצלמה לחנות ממנה רכש אותה מכל סיבה שהיא. החברה מעבירה את המצלמה סדרת בדיקות, "ליטוש" אחסון באריזה (לא מקורית) ומכירת המוצר שוב (כשהוא עובד, כמובן). כמות לא מבוטלת של מצלמות מגיעות לשוק הישראלי כשהן מחודשות (Refurbished). מחיר המוצר המחודש יהיה זול יותר, וזמן האחריות על המוצר שונה מעסק לעסק. בזמן קניית מצלמה יש לשים לב אם מצוין כי המצלמה מחודשת וכמובן יש לתת את הדעת על המחיר. לקנות או לא? לשיקולכם.

USB 

XIF

Exchangeable Image File Format הוא פורמט הפותח ביפן במטרה ליצור סטנדריזציה של החלפת מידע בצילום דיגיטלי. הלכה למעשה ה-EXIF המוטמע לתמונות JPG ומכיל את כל מידע אודות הצילום המידע הכלול הוא: סוג המצלמה, מהירות, הצילום, צמצם, אורך מוקד, תאריך הצילום, איכות התמונה וכו'. את הנותנים ניתן לקרוא באמצעות תוכנות המסוגלות לקרוא קבצי EXIF וכמובן גם באמצעות פוטושופ 7.