כ-4,000 נשאים וחולי איידס חיים בישראל

בישראל חיים כיום כ-4,000 חולים באיידס ונשאי הנגיף HIV, כך עולה מנתוני משרד הבריאות, שפורסמו לקראת שבוע המודעות לאיידס שייפתח היום (יום א') ולרגל יום האיידס שיצויין מחר.

מבין הנשאים - 316 בני-אדם בישראל חולים במחלה. בשנת 2002 התגלו בישראל 320 נשאים חדשים שנדבקו באיידס, ו-30 בני אדם מתו מהמחלה. על-פי נתוני משרד הבריאות, מספר האנשים שנדבקים במחלה עולה מדי שנה, ובשנת 2002 נרשמה עלייה של 5% במספר מקרי האיידס החדשים לעומת שנת 2001.

מנתוני משרד הבריאות עולה, כי נרשמה עלייה בשיעור הנשים מסך כל הנשאים, זאת בעקבות סיכונים שלוקחות אותן נשים בקיום יחסי מין ללא אמצעי מניעה. כמו כן ישנה עלייה בקרב מזריקי סמים, עקב שימוש חוזר ומשותף במחטים.

מבין כל האנשים שחיים בישראל עם הנגיף (כולל חולים), 50% הם הטרוסקסואלים, 15% הומוסקסואלים ו-15% נדבקו כתוצאה מהזרקת סמים. סיבת ההידבקות של השאר אינה ידועה. אפשר שמדובר בילדים או בהידבקות עקב שימוש בדם נגוע.

רוב הנשאים ההטרוסקסואלים הגיעו לישראל ממדינות דרום מזרח אסיה או אפריקה, דרומית למדבר סהרה, ורוב מזריקי הסמים אינם ילידי ישראל, אלא מזרח אירופה. בקרב החולים הומוסקסואלים, יש רוב ניכר לילידי ישראל.

מתחילת 1980 ועד היום נרשמו במשרד הבריאות 3,800 נשאים וחולי איידס, מהם כ-800 מוגדרים חולים. מספר החולים והנשאים מתוך האוכלוסיה בישראל דומה לשיעור היחסי שבגרמניה ובאנגליה.

עד היום נפטרו או שעזבו את ישראל כ-800 נשאים, ובסה"כ ידוע שחיים בישראל כיום 3,011 נשאים. במשרד הבריאות מעריכים שקיימים עוד כ-1,000 איש הנושאים את הנגיף ולא מודעים למצבם, כיוון שלא נבדקו. טווח הגילאים שבו שיעורי ההדבקה הגבוהים ביותר נע בין 30 ל-35.

ראש המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות, ד"ר זוהר מור, אמר כי מאמצע שנות ה-90', אז החל השימוש בקוקטייל התרופות, נרשמת ירידה ברורה בשיעורי התמותה מהמחלה. עם זאת, הוא הוסיף כי למרות ההסברה בתחום ההידבקות באיידס, עדיין קיימת עליה בשיעור ההידבקות.

קופות חולים: לא תבקש, לא תקבל

פרופ' צבי בנטוויץ', מומחה בינלאומי לאיידס, טוען כי "קופות החולים מתוקצבות על ידי משרד הבריאות על פי כמות הנשאים והחולים שרשומים כמבוטחים אצלם. עלות קוקטייל התרופות נאמדת ב-10,000 דולר לשנה שהמדינה מממנת".

לדבריו, "בשל חוסר תמריצים ובשל חוסר מעקב, קופות החולים לא תמיד מתאמצות לספק את התרופות לחולים, למרות שהן מקבלות את התקציב לכך (קופת החולים מעבירות את התרופות למרכזי הטיפול החיצוניים). אם אדם לא דורש את התרופה, הקופה לא מספקת אותה. דוגמא לכך היא הנשאים האתיופים, שלא תמיד דורשים את המגיע להם".

לדברי פרופ' בנטוויץ', "אנשים המוגדרים כחולים לא נמצאים כל הזמן במצב של מחלה. בעקבות הטיפול המתקדם נגד הנגיף שמקובל במערב, גם מי שחולה חוזר להיות מכל בחינה מעשית נשא. מדובר בתהליך שבא והולך בהתאם למערכת החיסון שמשתקמת".

"הבעיה בקרב הציבור הרחב בישראל היא, שעדיין לא הפנימו את העובדה שאיידס חדל להיות מחלה קטלנית, והפך למחלה כרונית. גם ההבדל בין חולה לנשא לא מספיק ברור לציבור: כל מי שמקבל טיפול רפואי חדל מלהיות חולה. למעט אחוזים מעטים של אנשים שלא לוקחים תרופות או שמפתחים עמידות שלא ניתן להתגבר עליה".

לדבריו, "החולה הוא אדם שמערכת החיסון שלו נפגעה בצורה משמעותית, ויש לו תסמינים של אחת מהמחלות שמהוות את המכלול הזה שנקרא איידס. זו יכולה להיות מחלה מתוך שורה של מחלות כמו שחפת או גידול סרטני, ואז הוא יוגדר כחולה, בשל כשל במערכת החיסונית שאיפשר למחלה להתפתח".

פרוייקט הסברה בעדה האתיופית

"עובדה ידועה שנמנעים מלדבר עליה, הוא שמחצית מכלל הנשאים והחולים בארץ הם עולים בני העדה האתיופית. יש גם מספר משמעותי (קטן יותר) של קבוצה של עולים מברית המועצות לשעבר. עולים שהגיעו ארצה חולים באיידס מארצות מוצאם, מהווים חלק נכבד מההסבר לעליה במספר החולים בארץ", הסביר פרופ' בנטוויץ'. 

לדבריו, "חל שינוי מבורך בעדה עצמה, מבחינת הנכונות להתגייס למלחמה במחלה, בעיקר בהסברה למניעה, ובקבלה של מי שנשא וחולה".  

כמות הנדבקים באיידס בכל שנה נותרה בגדר נעלם, כיוון שלא כל מי שנדבק במחלה יודע זאת, ולא כל מי שמקיים יחסי מין מזדמנים ללא אמצעי הגנה חרד לגורלו ונבדק גם הוא.  

ראש המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות התייחס לסוגיית ההסברה: "אנחנו משתדלים לפנות לנשים ובעיקר לנשים בהריון, שעלולות להעביר את המחלה לעובר, דבר שניתן למנוע היום. מעבר לכך, התנהגות מינית זה משהו מאוד אינטימי שקשה מאוד לשנות. אנחנו מנסים להסביר גם, שבדיקת האיידס היא חלק מהזוגיות. מעבר לכך, יש בכלל עלייה בשכיחות מחלות המין, ומי שיש לו איזו שהיא מחלת מין יידבק ביתר קלות בנגיף", אמר ד"ר מור.

שליש מהנשאים: מתחת לקו העוני

אורי ינץ, רכז "בל"ה דואגת" (ביסקסואלים לסביות והומוסקסואלים), גוף ההסברה להומוסקסואלים של הוועד למלחמה באיידס, מספר על עלייה בשיעור הנדבקים בקרב הומוסקסואלים: "משנת 2000, זיהינו מגמה של עלייה בשיעור הנדבקים בקרב הומוסקסואלים וירידה בטווח הגילאים בקרב הנדבקים. מאז שנכנס הקוקטייל לשימוש, הפך האיידס למשהו לא-מוחשי. ריח המוות כבר לא באוויר. ולכן, רבים לא מבינים שהמחלה נמצאת בקרבנו, ואנשים נזהרים פחות".

שבוע המודעות לאיידס נערך השנה תחת הכותרת: "אפשר לחיות עם איידס, אי אפשר לחיות עם היחס". בוועד מדברים על עלייה באפליה של נשאי איידס על רקע מחלתם. "אנשים עדיין נרתעים מלשבת ליד נשא או לשתות מכוס שממנה שתה. עדיין סבורים שנשאים חייבים לספר על מחלתם", אומר רון קסלר מהוועד למלחמה באיידס.

לדבריו, "אנשים חיים בתחושה של סוד. הם מרגישים שהחברה לוחצת עליהם לספר, למרות שהמחלה היא פרט אינטימי. זאת בניגוד למחלות כמו צהבת, שהן הרבה יותר מידבקות, אך אף אחד לא מצפה שחולי צהבת יספרו על מחלתם. נשאים רבים פוטרו מעבודתם לאחר שסיפרו למעסיקיהם שנדבקו במחלה, זאת כמובן באמתלות שונות".

קסלר הוסיף, כי שליש מהנשאים נמצאים מתחת לקו העוני. "המצב הרפואי הרע גורם לאנשים לעזוב את עבודתם. בנוסף הם נאלצים לממן חלק מהתרופות – שעלותן מגיעה למאות שקלים בחודש". למרות שרוב התרופות נכללות בסל הבריאות, תרופה חדשה שנכנסה לשימוש בתחילת 2003, בשם ויריד, אינה נכללת בסל.

לדבריו, קופת חולים מכבי מספקת את התרופה, לעומת קופת חולים כללית שמערימה קשיים על המטופלים. "התרופה נועדה לאנשים שפיתחו עמידות לקוקטייל הרגיל, והיא נחשבת כמצילת חיים. אני מכיר מספר אנשים, באופן אישי, שלא יכולים לקבל את התרופה, ומסכנים את חייהם".