פצעי בגרות: הפצע הנפשי שנשאר אתנו

הפצעונים המרגיזים האלה מוכרים כמעט לכל מתבגר. גם רבים מאלה שלא נכללים בעשרת האחוזים שמחלת האקנה - פצעי הבגרות - פוקדת אותם, מוטרדים לא פעם מעוד איזה חצ'קון מפואר שהחליט להתנחל בפרצופם בדיוק ברגע הכי לא מתאים.

"הרבה פעמים יש לחצ'קון אחד משמעות גדולה יותר מדברים אחרים שסובבים את המתבגרים", אומר הפסיכולוג צביקה יערי, מנהל השירות הפסיכולוגי בחבל מודיעין. "לפצעי הבגרות יש השלכות על הדימוי העצמי של המתבגר. מתבגרים עם פצעי בגרות סובלים הרבה פעמים מדימוי עצמי נמוך ומחוסר נוחות שמבטלים בעיניהם הרבה צדדים חיובים באישיותם ובחיצוניותם. בגיל הזה בנים מסתכלים על בנות ולהיפך, והעיסוק בשאלה איך אנחנו נראים נראה להם מאוד חשוב.

"לגבי חלקם, התחושה סביב הפצעים כל-כך קשה, עד כדי ביטול עצמי וחוסר רצון להתערות בין אנשים ובני-נוער".

- עד כמה הם משתדלים להתרחק?

"הדבר בא, בין השאר, לידי ביטוי ברצון עז של בני-הנוער להסתגר בבית ולהיראות כמה שפחות בחברה. יש גם כאלה שימנעו מהליכה למסיבות או לבילויים אחרים כדי לא לפגוש בני-נוער אחרים.

"יש מתבגרים שהפצעים יטרידו אותם, אבל לא ממש ישפיעו על התפקוד שלהם. בכל מקרה, העובדה שבטווח הגילאים המדובר יש למראה החיצוני משמעות מרכזית, נותנת לעניין הפצעים משקל גדול ביותר".

- יש הבדל בהתייחסות לפצעים בין בנים לבנות?

"ההתייחסות לפצעי הבגרות והתחושות הכורכות בכך לא מבדילים בין בנים לבנות. שני המינים חווים את אותן תחושות. אצל חלק הפצעים בולטים יותר ואצל אחרים פחות. אצל חלק זה נמשך תקופה ארוכה ואצל אחרים תקופה קצרה בהרבה. כשיוצאים לבילוי ביום שישי בערב, החצ'קון מקבל חשיבות רבה גם אם אני יודע שבעוד יומיים זה יעבור. מה שחשוב זה מה חושבים עלי ברגע נתון. הרי בוחנים אותי כמה אני יפה ומושך".

רופאי העור מגלים רגישות

רופאי העור אליהם פונים בני-הנוער לטיפול, מודעים היטב גם לסבל הנפשי שנגרם למתבגרים, ופועלים, בדרך-כלל, ברגישות גדולה. "רבים מבני-הנוער מספרים שאינם רוצים ללכת לבית-הספר בגלל הפצעים", אומרת גם ד"ר בסמת זמיר, מנהלת מחלקת עור במרכז הרפואי "הרמון שירותי בריאות כללית" בחיפה. "כאשר רופא מחליט על טיפול מסוים בפצעי בגרות, הוא מתייחס לממצא הקליני וגם להשפעה הנפשית של המחלה על המטופל, לכן מטפלים לפעמים גם במקרים קלים יותר בצורה אגרסיבית בגלל ההתייחסות של המתבגרים לבעיה".

- מה הם מספרים לכם?

"בדרך-כלל הם באים ומספרים שהם לא רוצים ללכת לבית-הספר כיוון שהם מתביישים, ומבקשים טיפול שיראה תוצאות מיידיות. רובם מגיעים עם מצב-רוח לא טוב. זו התקופה החשובה ביותר בחייהם, הם בשיא הפריחה, והפצע תקוע להם בפרצוף. הם רוצים טיפול שייתן להם תשובה טובה ומהירה, ואנחנו מנסים לעזור להם מכל הבחינות, תוך שמירה על הכללים ונקיטת אמצעי זהירות".

לדברי זמיר, המחלה נפוצה יותר בקרב הגזע הלבן ופוגעת בבנים ובבנות בצורה שווה, אולם בנות מקדימות את הבנים בשנה. אצלן הפצעונים מתחילים לבצבץ בגיל 14 ואילו אצל הבנים בגיל 15. "קשת הגילאים של אנשים שסובלים מאקנה מאוד רחבה - מגיל תשע עד ארבעים, אבל השיא מופיע בגיל ההתבגרות", אומרת זמיר. מרבית האנשים מסיימים עם פצעי הבגרות עד גיל 25-22, ורק אחוז קטן ימשיך לסבול מהם גם בגיל יותר מאוחר.

"למחלה יש ביטויים קליניים שונים, החל מפצעי אקנה קלים מאוד הנקראים קומודונים - נקודות שחורות, המשך בפצעים בינוניים, כמו פצעים מוגלתיים, וכלה בציסטות ובדלקות. כל אחד מקבל זאת ברמות שונות".

- התרופות רק מועילות?

"לכל תרופה יש תופעות לוואי ולכן מטופל צריך לקבל מידע והנחיות על תופעות הלוואי האפשריות. צריך לזכור שהבעיה היא בעיקר אסתטית ולא בריאותית, והיום יש תרופות מאוד יעילות שיכולות להפוך את הקערה על פיה תוך מספר חודשים ולגרום להם כביכול להיוולד מחדש".

- מה השאלות הנפוצות שבני-הנוער שואלים אתכם?

"שואלים אותי, למשל, האם יש להקפיד על תזונה מיוחדת. למעשה לא נמצא קשר בין תזונה לפצעי בגרות, אבל צריך להקשיב לחולה. אם מטופל אומר ששוקולד או גבינה צהובה מפריעים לו, אז שלא יאכל. עוד שאלה נפוצה היא האם אפשר להתאפר? אפשר בהחלט להתאפר, אבל אז להשתמש בתכשירים ללא שומן.

"אגב, למזג-האוויר יש השפעה על הפצעים, ולכן חום ולחות כמו בתל-אביב רעים לאקנה ומחמירים אותה, ואילו החום של אילת טוב לה. קוסמטיקאית יכולה להשלים את הטיפול על-ידי ניקוז הקומודונים השחורים, אבל לא לטפל בפצעים עצמם, לא לפתוח ולא לחטט".

חוסר ידיעה ואמונות תפלות

"בנושא תרופות לאקנה יש הרבה חוסר ידיעה ואמונות תפלות", אומר ד"ר אברהם זלוטוגורסקי, רופא בכיר במרפאת עור בבית-החולים הדסה עין-כרם בירושלים ובתל-אביב.

לדבריו, פצעי הבגרות (אקנה) נגרמים כתוצאה משילוב מרכיבים, שהעיקריים בהם הם עלייה בהפרשת שומן מבלוטת השומן, עלייה ברמת החיידקים שבתוך בלוטת השומן וחסימת הפתח בבלוטת השומן. שילוב שלושת המרכיבים האלה גורם להתפתחות דלקת ולפצעים.

זלוטוגורסקי: "הטיפול שמציעים כיום רופאי העור תלוי בחומרת המצב. למקרים קלים יש טיפולים מקומיים כמו משחות, קרמים, מחמצני שומנים, תכשירים לקילוף העור ועוד. במקרים קשים יותר של חוסר תגובה לטיפול המקומי, יש אנטיביוטיקות שונות, תכשירים הורמונליים ונגזרות של ויטמין A, הניתנים ככדורים. אפשר גם לשלב מספר תרופות יחד. לכל תרופה עלולות להופיע תופעות לוואי ועל הרופאים להדריך את המטופלים לפני מתן הטיפול, לשמור איתם על קשר ולקיים מעקב".

עם זאת, אומר ד"ר זלוטוגורסקי, כי ברוב מוחלט מהמקרים אין תופעות לוואי כלל. "אם מופיעות תופעות כאלה, מדובר בדרך-כלל בתופעות קלות, כמו פריחה קלה או כאבי ראש. בספרות הרפואית מתוארים מקרים בהם אנשים עם רגישויות מסוימות סבלו מהפרעות בכבד או מהפרעות במערכת החיסונית כתוצאה משימוש ממושך באנטיביוטיקה לאקנה. לנו יש ניסיון באלפים רבים של חולים, ואפשר לומר בוודאות שתופעות לוואי בשימוש קצר-טווח נחשבות לנדירות מאוד".