טיולי רכבת: חולות ומלחמות באשדוד

תחנת הרכבת 'אשדוד דרום', או 'אשדוד עד הלום' שוכנת ממש בצמוד לפארק החולות. יורדים מהרכבת, חוצים שדה גדול, ומגיעים לחניון השקמים. הקרן הקיימת סימנה בפארק כמה מסלולים, ואחד הקצרים שבהם הוא מסלול הטיול המעגלי לבוסתן ולדיונה הגדולה המסומן באדום.

מהבוסתן פונה השביל המסומן מערבה לעבר הדיונה הגדולה, גבעת חול שגובהה כ-35 מטר. הגבעה, שהרוח הדרום מערבית מעניקה לה צורת סהר, ממשיכה לנוע בקצב של מטר בשנה, ועיקר החוויה היא לאו דווקא הנוף הנשקף מפסגתה אלא להתגלגל במורד שוב שוב. ועוד פעם. ורק עוד פעם אחרונה ודי. מומלץ לשים בתיק מברשת קטנה. אחרי שהילדים יעלו וירדו את ההר עד כלות נשימה, יתחיל טקס ריקון הנעליים מהחול. מכיוון שעוד צפויה לכם נסיעה ברכבת, עדיף שהחול השורט יישאר בדיונה.

מורשת השלום של פארק עד הלום

אתר נוסף שנמצא במרחק הליכה הוא פארק עד הלום. שם אפשר להרביץ בילדים לא רק מורשת קרב אלא גם קצת מורשת שלום. ההליכה צפונה לאורך המסילה משרה אמנם תחושה של מעבר באתר בנייה, אבל זה כנראה משהו שצריך להתרגל אליו בארץ הפיתוח והכיסוח. במקרה זה מדובר במסילת רכבת נוספת שסלילתה סיכנה אשתקד את גשר עד הלום עצמו.

שמו של הגשר העובר מעל נחל לכיש (זהירות שפכים), ניתן לו בעקבות קרב הבלימה נגד הכוחות המצריים בסוף מאי 48'. הגשר נבנה בידי הטורקים בשלהי המאה ה-19 על יסודות גשר מהתקופה הרומית, וחלקו פוצץ על ידי חיילי גבעתי ושוקם אחרי המלחמה. את הגשר הטורקי ניתן לראות גם מהרכבת (ממש לפני שמגיעים לתחנת עד הלום, משמאל).

בפארק תמצאו לוחות עם הסברים על האזור ועל הקרבות שהתחוללו בו לאורך ההיסטוריה בכלל ובמלחמת השחרור בפרט. בנוסף לגשר עצמו, נשמר במקום גם פילבוקס, אחת מאותן עמדות שמירה בריטיות שקיבלו את שמן מצורת המבנה העגול שהזכיר לאנגלים את קופסאות הכינין (Pill Box), וכן 'עמדת ויקרס' עמדה מבטון שיצקו המצרים בסוף מאי 48'.

אם יוצאים מספיק מוקדם, אפשר להספיק ולהגיע בנחת לשני המקומות ביום אחד. בתחנת הרכבת החדשה, שבנייתה נשלמה רק לפני חודשים אחדים, יש מזנון וזהו בערך המקום היחיד בשכונה שאפשר למצוא בו משהו לאכול כך שכדאי להביא סנדוויצ'ים וחטיפים מהבית.

למרות שלא זה מקור שמה, תחנת 'עד הלום' היא הנקודה סופית אליה מגיעה הרכבת באשדוד. הרכבת יוצאת אחת לשעה, ומומלץ לברר מראש את לוח הזמנים שלה.