עבודה בעיניים

הגולשים הללו מכונים פוטושופרים, על שם התוכנה הגרפית. לרוב, מדובר בתמונות אישים ידועים, שעוברות שינוי לצרכים פארודיים, סאטיריים, או אחרים. הזמינות של תוכנות גרפיקה מתקדמות, חלקן חינם וחלקן פיראטיות, מאפשרות לכל גולש להיות יוצר וסאטיריקן לעת מצוא. באנגלית כבר קיים מטבע לשון המתאר את התופעה: Photoshop This. 

שקר כחול

בעוד הפוטושופרים הישראלים נוטים לבטא עצמם באמצעות מחאה פוליטית, עמיתיהם בחו"ל עוסקים בצד המשעשע והסקסי של המניפולציה הגרפית. הענף הפורה ביותר בתחום הפוטושופינג עוסק בזיוף תצלומי עירום של ידוענים. הזייפנים, המכונים באנגלית פייקרים (Fakers), פועלים במסגרת אתרים, פורומים וקבוצות דיון המוקדשים לזיוף תמונותיהן של כוכבות הוליווד: בעזרת המחשב, מוצאות הפנים המפורסמות את דרכן אל גופה החטוב של אישה אלמונית.

הפופולריות ביותר בהקשר זה הן השחקניות ניקול קידמן, ג'יליאן אנדרסון, ג'ניפר אניסטון, סנדרה בולוק ושרה מישל גלר; הטניסאית אנה קורניקובה והזמרת בריטני ספירס. הפייקרים הם אמני הפיקסול (מלשון פיקסל). כשהם גרועים, התוצאות ניכרות: צוואר שחובר ברשלנות לגוף אחר, איברים בלתי פרופורציונליים ביחס לגוף, סימני ריטוש גסים וחיבורים לא הגיוניים.

כשהזיוף איכותי, הוא מוצא את דרכו לאתרים ולתיבות הדואר של הגולשים המאמינים כי מדובר בדבר האמיתי. יש גם אתרי פורנו המודים, כי הם מפרסמים תמונות מזוייפות. למה? כנראה מפני שיש גולשים שלא מפריע להם לראות את פניה של כוכבת הקולנוע הנערצת רכובים על גבי גופה העירום של דוגמנית אנונימית.

בלש זיופים

מבחינתם, ההבדל בין הזיוף לאמת אינו משמעותי כל עוד מדובר בפנטזיה. אך יש גם מי שמתייצב לעזרתן של השחקניות, שנחרדות לגלות את עצמן בעירום או בין הסדינים. המגזין וויירד הביא לאחרונה את סיפורו של הפנסיונר האמריקני אד לייק, שמינה את עצמו לבלש זיופים. לייק תר את הרשת בחיפוש אחר תצלומים של כוכבות בלבוש מלא או חלקי, ומחפש בתמונות רמזים לזיוף.

"לקחתי על עצמי להגן על התום, על האמת ועל כבודן האבוד של עלמות יפהפיות במצוקה", אמר לייק לוויירד. אבל הג'נטלמניות אינה המניע היחיד שלו: לייק אוסף תמונות אמיתיות של כוכבות וכדי לשמור על ערך התמונות הנדירות, מעוניין לחשוף את טבען המזוייף של תמונות אחרות.

המשימה לא קלה: לייק מעריך שברשת מסתובבים כ-300 אלף תצלומים מזויפים של כוכבות. הגולשים הישראלים יכולים למצוא באינטרנט גם קומץ תמונות מזוייפות של יפהפיות ישראליות. אחת מהן היא הדוגמנית מורן אייזנשטיין, שהתלוננה במשטרה לאחר שברשת פורסמו תמונות המציגות אותה כביכול בעירום חלקי.

סאטירה במחלוקת

אבל הפופולריות של תמונות העירום המזוייפות, לא מצליחה להסיט את הפוטושופרים הישראלים מתחום העניין המרכזי שלהם: מחאה פוליטית. המקרה הראשון הזכור בישראל של יצירה סאטירית, שהופצה באינטרנט, נרשם ב-1997, כשבאתר מפלגת העבודה פורסם עיבוד לציור האימפרסיוניסטי המפורסם "סעודה על הדשא" של אדוארד מאנה.

בתמונה המקורית נראים שני גברים ישובים על מדשאה מוריקה, ולידם אישה עירומה. בגירסה המעובדת הוחלף ראשו של אחד הגברים בראשו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו - והוצמד לה הכיתוב: "שרה, האין זה מזג אוויר נפלא למלחמה?" המשטרה פתחה בחקירה במטרה לאתר את היוצר, בחשד להוצאת דיבה על אשת ראש הממשלה - תוך התעלמות מהאופי הסאטירי של היצירה והשימוש בה כדי לבטא מחאה פוליטית לגיטימית.

בנובמבר האחרון, חוללה יצירה סאטירית אחרת סערה דומה. בשיאם של העיצומים במשק והמאבק בין האוצר להסתדרות, הפיץ הלמו גירסה מעובדת לתמונתו של עמיר פרץ - בה נראה יו"ר ההסתדרות כששפמו מזכיר את שפמו של היטלר.

הדיקטטור הגדול?

התמונה מצאה דרכה לכותרות הראשיות בעיתונים, שעסקו באיומים שהתקבלו על חיי פרץ. ההסתדרות הגישה תלונה למשטרה והארץ געשה. הלוי התגונן ואמר שיצירתו מבוססת דווקא על דמותו של צ'רלי צ'פלין קצוץ השפם בסרט "הדיקטטור הגדול", ושהתכוון להציג את פרץ כדיקטטור השולט במדינה.

כך או אחרת, יצירה זו ורבות אחרות הפכו אותו לפוטושופר המוכר בישראל (אף שלמרבה האירוניה הוא אינו עובד עם פוטושופ). "אני לא שואף לשנות את דרך המחשבה של האנשים", מסביר הלוי. "המטרה היא להביע מחאה יצירתית, להציג אמירה בדרך גרפית. לפעמים הכוונה היא לגרום לצופה לבהות ולחשוב. היה לי ידע בתוכנות גרפיות, אבל אין לי הכשרה פורמלית בתחום. הכל למדתי לבד".

הלוי מפרסם את יצירותיו באתרו, בפורומי החדשות והאקטואליה וברשימות דיוור. עריכת יצירה, לדבריו, עשויה לארוך בין 15 דקות לשלוש שעות, בהתאם למורכבות התמונה המעובדת. התהליך כולל חיפוש תמונות, חשיבה, ניסוי וטעייה, התאמת גוונים, גזירת תמונות, ניהול שכבות גרפיות ביצירה, והמרתה לפורמט JPG או GIF.

הגבולות ברורים פחות

באיזור התמונות שבאתר פוליטיקה עכשיו אפשר למצוא תמונות מעובדות של יוצרים נוספים, חלקן בוטות למדי. באחת מהן מופיע, למשל, דיוקנו של שופט ביהמ"ש העליון, מישאל חשין, כשאת פניו מעטרים אוזני ואף חזיר. הזדהות או מחאה על דברי ח"כ פורוש במליאת הכנסת? בכל מקרה, היוצר בחר להישאר אנונימי, כנראה כדי להימנע מחקירה משטרתית.

בעוד שמקומה של הסאטירה באמצעי התקשורת המסורתיים תחום וברור, במדיום פוסט מודרני כמו האינטרנט, הגבולות בין סאטירה להשמצה והסתה ברורים פחות כשהיצירות הפרובוקטיביות מפורסמות בפורומים, לצד מסרים מתלהמים אחרים.

עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט באינטרנט, מציין כי בנושא סאטירה וחוק איסור לשון הרע, החוק מגן בין השאר על פירסום במקום שיש למפרסם חובה מוסרית או חברתית לומר את דברו, או יש בו ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית או אמנותית. עם זאת, ההגנה תינתן רק לפירסום שנעשה בתום לב. אם המפרסם התכוון לפגוע במידה בלתי סבירה - תישלל הגנת תום הלב.

זה אתה, סדאם?

לעתים מותיר הפוטושופינג את עקבותיו גם בצילומים חדשותיים. לפני שלושה שבועות התפרסמה ברחבי העולם תמונה בה חייל אמריקני שולף את סדאם חוסיין המזוקן ממסתורו. לכאורה, תיעוד ייחודי של אירוע היסטורי נדיר - אלא שעיתונים ברחבי העולם לא מיהרו לעוט על התמונה בהתלהבות. מכיוון שהיא התפרסמה לראשונה באינטרנט, ליווה סימן שאלה גדול את האותנטיות שלה. גם העיתונים שפירסמו אותה הדגישו, כי ייתכן שמדובר בעבודת פוטושופ מוצלחת.

משה הלוי מספר, כי אתרים ופורומים בחו"ל עורכים תחרויות פוטושופ בין הגולשים: מנהל הפורום מציג תמונת עיתונות כלשהי, והגולשים צריכים לבצע בה מניפולציות. זוכה הגולש שביצע את המניפולציה הגרפית המעניינת ביותר. כזה הוא אתר fark.com, שאוסף קישורים לידיעות מעניינות ומוזרות, ומדי פעם מבקש מגולשיו לבצע מניפולציה בתצלום המוצג להם.

אתר נוסף שעורך תחרויות הוא b3ta.com, המוביל בתחום השטויות ברשת. באחרונה הציע האתר לגולשים לקחת תמונות תמימות ולשוות להן מראה גנגסטרי. התוצאה: עשרות תמונות שבהן נראים למשל חתלתולים חמודים, מעשנים סיגרים, מנופפים באקדחים - ובאופן כללי מתנהגים כמו אל קאפונה ביום רע. אתר פוטושופ אחר נקרא "הנשיא בוש למטומטמים". היצירות, מיותר לציין, אינן מחמיאות לנשיא האמריקני.

כבוד הרב מזמר?

התפתחותן של טכנולוגיות האינטרנט והפס הרחב משפיעות גם על תחום הזייפנות האמנותית. טכנולוגיית פלאש מאפשרת לגולשים ליצור ולהפיץ סרטונים סאטיריים שמעמידים בצל את יצירות הפוטושופ הדוממות.

גולשים ישראלים רבים כבר נתקלו בסרטון שבו נראה הרב עובדיה יוסף כשהוא שר את "שקר החן, הבל היופי" - שירו של חיים צינוביץ'. סרטון אחר מעניק משמעות פארודית ופרברטית לסדרת הטלוויזיה המצויירת "הלב". מרקו הקטן, שבסדרה המקורית חיפש את אמו בעזרת קוף מאולף, הוא הפעם נרקומן הנתון לחסדיו של הקוף סוחר הסמים. העיבוד נעשה באנימציה דומה למקור.