רוב האנשים שחושבים שהם אלרגים לפניצילין - טועים

במשך יותר מ-50 שנה היה ארנסט המבורגר (77) בטוח שהוא אלרגי לפניצילין. "קיבלתי מהרופא כדור פניצילין ומיד אחר כך הגוף שלי התכסה בפריחה אדומה", הוא מספר. "מאז אמרו לי הרופאים להימנע מתרופות שמכילות את החומר הזה.

"הייתי משוכנע שאני צריך להשלים עם האיסור הזה, עד שלפני שלוש שנים שמעתי על מחקר שנערך בחיפה ושבודק פעם נוספת את הרגישות שאנשים מפתחים לפניצילין".

ארנסט עבר טסט ראשון שבמהלכו התברר שחשיפה לפניצילין לא גרמה לו לתגובה אלרגית. בעקבות התוצאות המעודדות האלה, עבר ארנסט טסט שני שבמהלכו נחשף לפניצילין למשך חמישה ימים. "למרבה הפלא, לא התפתחה בגוף שלי תופעת לוואי ולא פריחה. מאז נזקקתי לפחות עוד שש פעמים לתרופה אנטיביוטית ותמיד לקחתי 'מוקסיפן' (אנטיביוטיקה המכילה פניצילין – א.א) והכל עבר כשורה. לחשוב שביזבזתי יותר מ-50 שנה בגלל טעות זה קצת מצער", הוא מספר בחיוך.

אשתו של ארנסט, הילרי, 'ביזבזה' 44 שנים על הימנעות מפניצילין: "ב-1959, מיד אחרי שלקחתי תרופה שמכילה את החומר הזה, קיבלתי פריחה ומאז ביקשו ממני הרופאים להימנע ממנה". לאורך השנים אושפזה הילרי מספר פעמים בבתי חולים, ובכל פעם הקפידו האחיות להניח פתק בולט על המיטה שבו הזהירו באותיות גדולות: 'רגישה לפניצילין'. "כשבעלי החליט לנסוע לחיפה ולעבור את מבחן הרגישות הצטרפתי אליו. בבדיקה שעשיתי נמצא, להפתעת כולנו, שגם אני לא אלרגית לפניצילין".

האלרגיה: מפריחה ועד מוות

בין שנת 2000 לשנת 2003 נערך במרכז הרפואי 'לין', השייך לשירותי בריאות כללית בחיפה, מחקר בנושא הרגישות לפניצילין. עורכי המחקר – המומחים לאלרגיה ד"ר דוד נוסם, ד"ר יוסף פנסקי וד"ר שי כהן – גילו כי 73% מהאנשים שמצהירים שהם רגישים לפניצילין אינם כאלה. למעשה, הם יכולים ליטול תרופות שמכילות פניצילין מבלי שתתפתח בגופם כל תגובה אלרגית.

"פניצילין הוא חומר אנטיביוטי שמי שרגישים אליו מגיבים בפריחה ובאודם שמופיעים מיד עם ספיגת החומר בגוף", מסביר ד"ר נוסם. "התגובה האלרגית המאוחרת נעה מקוצר נשימה והלם ועד דום לב ומוות.

"כ-10% מהישראלים שמאושפזים בבתי החולים משוכנעים בשל ניסיון העבר, או כי אמרו להם, שהם אלרגיים לפניצילין. זה מונע מהם את האפשרות לקבל טיפול יעיל וזול מאשר הטיפול החלופי המוצע להם. ביקשנו לברר אם זה באמת כך, האם באמת כל כך הרבה אנשים רגישים לפניצילין".

כבר לא רגישים

במסגרת המחקר נבדקו 147 אנשים שהיו מוכרים כרגישים לחומר הזה. הנבדקים נדרשו לעמוד בקריטריונים מסוימים: התגובה האלרגית שפיתחו לפניצילין היתה סבירה ולא מסכנת חיים, וחלפו עשר שנים לפחות מאז הפעם האחרונה שבה לקחו פניצילין ועד שהתייצבו במרכז 'לין'. בשלב הראשון בוצע לכל הנבדקים מבחן עורי קלאסי: החולה נדקר במחט ובה מעט פניצילין. אם לא מתפתחת תגובה לחומר, סימן שהנבדק אינו אלרגי.

"הטסטים הבודקים את הרגישות לפניצילין בעייתיים", מסביר ד"ר נוסם. "החומר מורכב ממולקולות קטנות שמתחברות בגוף לחלבונים, ומדובר בקנה מידה קטן ביותר שקשה לבדיקה. לכן, יכולת ניבוי האלרגיה של המבחנים הרגילים – כלומר חשיפה קלה באמצעות מזרק לחומר – אינה מוחלטת ולפעמים גם לא מדויקת. אנחנו הלכנו צעד אחד קדימה: כשהתוצאות בטסט הראשון היו שליליות, כלומר לא מצאנו עדויות לאלרגיה, המשכנו לשלב הבא – חשיפה מבוקרת של החולים ל'מוקסיפן', תחת השגחה ופיקוח קפדניים".

הנבדקים נשארו להשגחה במרפאת 'לין' למשך שעתיים לפחות אחרי שנטלו את התרופה האנטיביוטית שהכילה פניצילין. כשהרופאים וידאו שלא מתפתחת תגובה אלרגית, הם ציידו את החולים בתרופה למשך חמישה ימים נוספים והורו להם ליטול אותה פעמיים ביום.

בתום הבדיקות שערכו שלושת הרופאים הם גילו כי 107 אנשים – שהיוו 73% מהנבדקים – אינם רגישים לפניצילין, ולכן הם רשאים לקבל תרופות שמכילות אותו. השאר פיתחו אלרגיה קלה בצורת פריחה. המחקר הוצג בכנס הארגון העולמי לאלרגיה שנערך לאחרונה בוונקובר ועורר עניין רב בקרב החוקרים.