"השכיבו אותי על ספסל, ואז החייל אנס אותי"

מוסטפה דיראני, שנחטף לישראל כ"קלף מיקוח" תמורת שחרורו של הנווט השבוי רון ארד, וכלול בעסקת השבויים הנוכחית, העיד היום (ג') בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, במשפט בו הוא תובע את המדינה בטענה שעבר עינויים ומעשי אונס במהלך חקירותיו. העדות החלה בשעה 10.30 בבוקר ונמשכה לאורך היום עד השעה 8 בערב.

כשהגיע לבית המשפט אמר דיראני לעיתונאים: "לא חטפתי את רון ארד ולא מכרתי אותו לאיראנים. אני מקווה שכל נעדר יחזור לביתו". דיראני אמר כי לאחר שישתחרר הוא רוצה לחיות כאדם חופשי עם בני משפחתו. 

• על רשימת האסירים המשוחררים
• הרמטכ"ל על עסקת השבויים
• מסמך: עקרונות העסקה
• לעתירת משפחת ארד נגד דיראני
  

נציגי המדינה ביקשו מבית המשפט כי העדות תינתן ב"דלתיים סגורות" אך סגנית נשיא בית המשפט השופטת שרה סירוטה החליטה כי העדות תילקח בדלתיים פתוחות.

בפתח עדותו סיפר דיראני על חטיפתו בלבנון. "השכיבו אותי על הרצפה ואיימו עלי בנשק ושמו את הנשק על הראש של הבן שלי ואמרו שאם אני לא אגיד איפה רון ארד, יהרגו אותו. אמרתי שאני לא יודע ואם אתם רוצים להרוג אותו מה אני יכול לעשות.

"ראיתי הרבה משטרה, וראיתי חיילים שמכים את אחי. אח"כ הוציאו אותי מהבית, זרקו אותי על הרצפה, קיבלתי מכה בראש ואיבדתי הכרה. הרימו אותי והעבירו אותי למקום אחר במכונית ואח"כ במטוס. אני לא ראיתי רק שמעתי.

"אחרי שהורידו אותי מהמטוס אמרו לי שמדינת ישראל מקבלת אותי בברכה. העבירו אותי למקום, למתקן החקירות. הייתי ערום, רק עם חולצה עליי. גילחו אותי וחקרו אותי שישה חוקרים שהתחלפו ביניהם וזה נמשך חודש. לא ידעתי האם זה יום או לילה. לא ראיתי כלום. רק את החשמל בחדר וגם לקחו אותי לחדר קטן, 80 ס"מ, עם דלי לצרכים ולא יכולתי להתרחץ".

דיראני הוסיף כי במהלך חקירותיו אמרו לו שאביו קיבל התקף לב ונהגו לשפוך עליו מים חמים וקרים כשידיו קשורות. הוא סיפר כי החוקר המכונה "ג'ורג'" התעלל בו, קילל אותו וכל פעם שהיו חובשים את הפצעים שלו, הוא היה מוריד את התחבושות.

"קלף המיקוח" סיפר כי כאשר החוקרים לא קיבלו תשובות בעניין הנווט השבוי, הם המשיכו להתעלל בו. לטענתו, הביאו חייל לחדר החקירות כדי שזה יאנוס אותו.

דיראני תיאר את שעבר בחדר החקירות לטענתו: "תפסו אותי חיילים יחד עם החוקר ג'ורג' כשאני עם אזיקים. השכיבו אותי על ספסל. לא ראיתי בעיניים, לא יכולתי, להגיב והחייל הכניס את איבר מינו לפי הטבעת שלי.

"אחר כך אמר החוקר כי אם זה לא השפיע עלי, אז אולי אלה תשפיע יותר...לקחו אותי, השכיבו אותי על הספסל, תפסו לי את הידיים והרגליים וג'ורג' הכניס את האלה לפי הטבעת שלי. אי אפשר לתאר את הכאב. הרגשתי שאני הולך לאבד את החיים. צעקתי ואז הוא הוציא את זה ואחר כך ירד ממני דם. אמרו לי שיקחו אותי לרופא והוא נתן לי משחה". 

במהלך עדותו, סיפר דיראני כי היתה חלופת פתקים בכלא בינו ובין השייח' עבד אל כרים עובייד. בפתקים כתב דיראני לעובייד, בין היתר, על העינויים והאונס שעבר ואמר לו כי הוא מבקש למות ושהוא מבקש מעובייד שיתפלל למותו.

דיראני הוסיף כי בשנת 97', באחת מהחקירות טען כי שיקר בחקירות קודמות שלו בשל העינויים שעבר.

המדינה טוענת כי דיראני ממציא את הטענות בנוגע לעינויים כדי לתרץ את העובדה שדיבר בחקירותיו ללא כל צורך באלימות והוא עושה זאת לפני שהוא חוזר ללבנון, שם יצטרך להסביר מדוע נשבר בחקירתו.

המדינה: הטענות הופרכו

עו"ד שמאי בקר, בא כוח המדינה במשפטו של דיראני אמר בתגובה: "טענותיו של דיראני אודות אונס בידי חייל ובאמצעות אלה מחוסרות בסיס. הטענות נחקרו על ידי מצ"ח והופרכו. אנחנו נוכיח שלא היה צורך להפעיל לחץ. הוא נתן מידע שנתן את אותותיו בשטח. עכשיו הוא יספר בלבנון שהיה חייב למסור מידע. התביעה שלו היא פוליסת ביטוח ואנחנו לא ניתן לו את זה. נחקרו עשרות חיילים אשר דחו את הטענות שלו".

עורך הדין בקר הוסיף כי דיראני חושש כי לאחר שיחזור ללבנון יצטרך להסביר מדוע דיבר בחקירותיו ולא עמד בחקירה. 

נציגי המדינה טענו בדיון כי קיימות סתירות רבות בטענותיו של דיראני. לדבריהם, גרסתו היא גרסה כבושה, מכיוון שדיראני לא התלונן על המעשים שנעשו בו לטענתו במשך שש שנים וזאת למרות שהובא לביקורת שיפוטית על הארכת מעצרו המינהלי מספר פעמים.

בתגובה אמר דיראני בדיון כי הוא שרוי בדיכאון, אך לא ביקש טיפול תרופתי והוסיף כי פחד כל הזמן להתלונן על המעשים שנעשו בו, כדבריו, בשל חשש שאם יחשוף את המעשים, הם יחזרו על עצמם.

הטענות נגד ג'ורג'

עיקר הטענות של דיראני מיוחסות לחוקר המכונה "ג'ורג'". לכלי-התקשורת הגיעה קלטת, בה נראה חוקר מודיעין אשר שירת עם ג'ורג', ובה הוא מתאר את המעשים שביצע לכאורה במהלך החקירות.

"לא היה נחקר שהוא לא טיפל בו", משחזר החוקר. "זכור לי גם מקרה, שאני חש אותו עד היום וממש מעביר בי צמרמורת, של שימוש באלה שלא לצורך הכאה. במהלך חקירה, ראיתי את זה במו עיניי: ג'ורג' הכניס את זה לפי הטבעת של עצור, ואמר לו: 'בוא, שב על זה, שב על המקל, ואם לא תדבר, זה ייכנס לך פנימה'"...

"הוא טיפל בכולם, אם זה גל הנחקרים של האיראנים, שהיה בזמנו, או גל נחקרים סורים, או חקירות מיוחדות במבצעים מיוחדים. אם זה דיראני או עובייד, שאני יודע שהוא היה שותף לחקירותיהם... גם בחקירות בשטח ג'ורג' עשה מה שהוא רצה, לנגד עיניי ולעיני אחרים. הוא היכה, השתולל, בעט, חבט באגרופים, השכיב על הרצפה, וכל זה בחקירה בשטח, כשהוא מבטיח לאותו בחור שכשיגיע אליו לחקירה במתקן, הוא יטפל בו עוד יותר".