צפת, העיר שמספרת סיפורים

הצצה לעולם אחר

מוזיאון בית המאירי, שנחנך ב-1980 ונקרא על שם מייסדו, הסופר-עיתונאי יחזקאל המאירי, שימש בעבר בית מגורים למקובלים ואחר כך כבית הדין הרבני הספרדי של העיר. בסוף המאה ה-19 שכן כאן בית הספר העברי הראשון בצפת.

הבית בנוי מפלסים וקומות, כשבכל קומה מקופל אירוע אחר מחיי היישוב בצפת. הקומה התחתונה היא מהמאה ה-16, בת יותר מ-400 שנה, ונותרו בה חדרי מגורים מאותה תקופה. מעל קומה קדומה זו, ששרדה כמעט בשלמותה, יש היום חצר פורחת. בלב הבית שני אולמות גדולים עם תקרה גבוהה ומקומרת. אולמות אלה, בני כ-150 שנה, שימשו את בית הדין הרבני עד ראשית המאה ה-20. היום מוצגים בהם דיוקנאות של זקני צפת בדורות האחרונים - איש איש וסיפורו.

מחצר בית הספר העברי הראשון, שנוסד בימי הברון רוטשילד, תצפית אל טבעת ההרים המקיפה את צפת, כשהבולט בה הר מירון. למרגלות הבית נראים בית הכנסת של האר"י, מקווה האר"י, בית הקברות העתיק על מצבות האבן הכחולות שבו ושרידי הרובע הערבי מדרום. מרובע זה פשטו הפורעים במאורעות 1929 ו-1936 לעבר בתי היהודים, וטבחו בהם.

באגף 'בצפת בגבורתה' אוסף מסמכים ומוצגים על המאבק של בני הרובע היהודי בפגעי הטבע והאדם, עד להנפת דגל השחרור בתש"ח. חדר התצוגה שימש כעמדה קדמית במלחמת העצמאות.

במוזיאון מוצגים פרטי לבוש, תמונות, כלי בית וכלי מלאכה של בני צפת. בחדר אחד משוחזר בשלמותו בית צפתי מראשית המאה ה-20, על כל הפריטים שהיו בו, כולל ארגז לחם ועריסת תינוק מעץ. שתיים-שלוש דקות של התכנסות במובלעת הזאת, ולעולם הטכנולוגי והקצבי שבחוץ אין שום זכר. עוד במוזיאון: חדר תשמישי קדושה, חדר אותנטי של סופר סת"ם ואגף להנצחת יחזקאל המאירי, הוגה ומייסד המוזיאון.

בית המאירי הוא צוהר הצצה לעולמם של מקובלים, של השד"ר (שליח דרבנן), פודה השבויים, המלמד והדרדק, הכובסת הרוכנת על קרש כביסה, המבשלת על הפרימוס, כלייזמרים עליזים ושדכנים מפולפלים. החוויה החזותית משלימה את ההסברים שמספקים מדריכי המוזיאון, שמרבים לעשות שימוש בטכניקות תיאטרליות.

ואם הזכרנו מפגעים שהתרגשו על צפת בעבר, אז גם בימים אלה, מטרים ספורים מהמוזיאון, מתבצעות עבודות בנייה שכבר הסבו נזק בלתי הפיך למוזיאון. לא מכבר נסגר אחד מאגפיו למבקרים בשל סדקים שניבעו בו כתוצאה מעבודות תשתית בלתי אחראיות לצורך הקמת ישיבה. שינויי ייעוד בחלקים גדולים של העיר העתיקה, בלא פיקוח ותיכנון הולמים, מכערים אותה וקוברים את עברה המפואר בים של בטון אלים.

בית המאירי שוכן ברובע היהודי העתיק של צפת. שעות פתיחה: א'-ה' 14:00-09:00, שישי וערבי חג 13:00-09:00. לתיאום ביקור קבוצות: 6971307 - 04 , 6921939 - 04.

עשר תחנות: המלצות צפתיות

ביקור בבית המאירי הוא הקדמה ראויה לסיור ממצה בצפת. הנה, בקצרה, כמה אתרים שכדאי לבקר בהם.

1. בתי כנסת ברובע היהודי: בית הכנסת אבוהב הגדול והמפואר, שכיפתו הסגלגלה נישאת על ארבעה עמודים ומעוטרת ציורים; בית הכנסת עש יוסף קארו, ששופץ בעקבות רעידות האדמה שהחרידו את העיר; בית הכנסת הארי האשכנזי שבו ארון קודש שגולף בעץ, בסגנון בתי הכנסת במזרח אירופה; בית הכנסת יוסי בנאה, העתיק בבתי הכנסת הספרדיים בצפת.

2. מערת שם ועבר: מערת קבורה חצובה בסלע על יד הגשר העובר מעל רחוב ירושלים. נראים בה עשרות כוכים ושרידי כוכים ועל פי המסורת היהודית השתכנו בה שם בן נח, ועבר, אבי העבריים, נינו של שם.

3. בית העלמין העתיק: כאן טמונים אנשי רוח והגות נודעים שפעלו בצפת, ביניהם הארי הקדוש, ר' יוסף קארו, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדוברו, ר' משה בן יוסף טרני ועוד. לפי המסורת העממית קבורים כאן גם חנה ושבעת בניה, שמתו על קידוש השם בעת הכיבוש ההלניסטי.

4. רובע האמנים: על שרידי הרובע הערבי הישן. גלריות, תערוכות מתחלפות, תצוגות קבע של ציירים ופסלים.

5. הסראייה: בית המושל הטורקי ובית הממשל הבריטי בתקופת המנדט. במקום מרכז מבקרים שמציג חזיון אורקולי.

6. גבעת המצודה: בפסגת הר צפת. גן עירוני נטוע אורנים עתיקים שבתחומו נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים. על גבעה זו מקיימים יהודי צפת את מצוות תשליך, בהטילם את חטאיהם לכינרת.

7. ארכיטקטורה: בית בוסל - בעבר מיסיון סקוטי ובית הבראה של קופת חולים, והיום מבנה שובה עין אך מט ליפול בכניסה לעיר; מכללת צפת - בניין אבן מרשים ורחב ממדים מול בית בוסל. בעבר בית החולים היהודי הראשון בעיר.

8. מוזיאון לאומנות הדפוס: במעלה רחוב המדרגות. מכיל תדפיסים וספרים עתיקים ומציג את תולדות הדפוס העברי.

9. מחלבות בעיר העתיקה: מחלבת המאירי הידועה שנוסדה כבר ב-1840; מחלבת קדוש, המתמחה בגבינת צאן צפתית.

10. הר כנען: נופים מלוא העין, טיילת. ואם תיקלעו להר בשעות הבוקר המוקדמות אתם עשויים לפגוש חות בר שטרם הסכינו עם פלישת האדם למה שהיה פעם התחום הטבעי שלהן.