לימוד מרחוק בישראל: תמונת מצב
כבר שנים שמדברים על רפורמה בחינוך ועל הלימוד המקוון. המהפיכה אמנם מתעכבת, אבל בארץ יש מספיק חברות שמתעסקות בתחום, ורומזות לגבי העתיד. שני מנכ"לים ואקדמאי מתווכחים מה עדיף: לימוד מרחוק בזמן אמת, שיעורים ללמידה עצמית, או לימוד בכיתה, עם מורה ויחס אישי
כבר שנים מדברים על רפורמה בחינוך, שתנצל את פוטנציאל הלימוד מרחוק של רשת האינטרנט. למרות שמערכת החינוך לא השתנתה מהותית, מקצוע ההוראה נותר על כנו, והשינויים איטיים והדרגתיים, מערכות ללימוד מרחוק מחלחלות לתעשייה, לאקדמיה ולחינוך הקדם אקדמי.
כבר היום ניתן להשלים קורסים שלמים ברשת, באוניברסיטאות כמו תל אביב, חיפה, בר אילן והפתוחה. מוסדות אקדמיים בעולם, כמו MIT, מציעים אפילו השלמת תואר באופן מקוון. נראה שהלקוח הנלהב ביותר הוא דווקא המגזר העיסקי, אולי בגלל שכאן אין ספק לגבי רצונם של התלמידים ללמוד - זו העבודה שלהם.
סינכרוניסיטי
כשמדברים על מערכות למידה מרחוק מתכוונים בעצם ללימוד סינכרוני או א-סינכרוני. למידה סינכרונית, מתואמת, או למידה מרחוק בזמן אמת, מתייחסת להימצאות בו זמנית של מורה ותלמידים במרחב וירטואלי משותף. דוגמה לכך הם מספר אתרים ישראליים, המאפשרים להתחבר למערכת ולשוחח מיד עם מורה, כשלתלמיד זמינים אמצעי התקשרות כמו שיחה קולית, צ'אט וכלים ויזואלים.
שוק הלמידה הא-סינכרונית, לעומת זאת, מבטל לחלוטין את מרכיב הזמן המשותף. לרוב מדובר באתר אינטרנט הכולל מצגות, קבצי טקסט, תמונות וחומרים נוספים, המשמשים את הלומדים בעת למידה עצמאית בבתיהם. המדריכים זמינים באמצעות דואר אלקטרוני או צ'אט, אבל עיקר העבודה נעשית בנפרד.
הפער בעלויות הפיתוח עצום. פיתוח קורס למידה מרחוק בשיטה הא-סינכרונית מסתכם בכ-1,000 דולר. קורס סינכרוני מקביל יעלה כמה עשרות אלפי דולרים.
אנחנו על המפה
תחום הלמידה מרחוק מתפתח היטב, וישראל, אולי במפתיע, היא מובילה עולמית בו. חברות מקומיות, העוסקות בפיתוח תשתיות טכניות ותוכניות ללמידה מרחוק, מפיצות את מרכולתן בעולם בהצלחה, ואחת מהם, אינטרוויז, הפכה למובילה העולמית בתחום הלמידה הסינכרונית.
עבור דן בנגר, מנכ"ל אינטרוויז ישראל, ללמידה מרחוק יש עבר מכובד: "E-learning ולימוד מרחוק היו קיימים מאז ומעולם. הדוגמאות לאורך השנים רבות מאד: לימוד בהתכתבות, לימוד באמצעות תכניות טלוויזיה, קלטות, ספרים ועוד. כשהומצא המחשב, נוספה האפשרות לגשת למאגרי הידע מרחוק. האינטרנט איפשר להתגבר על מגבלות המקום והזמן ולבסוף צמחו טכנולוגיות, שמנצלות את האינטרנט לשיפור הלימוד מרחוק".
המערכות הממוחשבות הראשונות פעלו בעיקר באופן א-סינכרוני: השיעור הוקלט, חומרים נילווים הועלו לרשת, והתלמיד ניגש אליהם באופן עצמאי. מערכות כאלה נפוצות מאד גם היום ויש להן יתרונות בולטים. החידוש של אינטרוויז התבטא במערכות לימוד סינכרוניות, בזמן אמת, שבהן המרצה מעביר שיעור והכיתה צופה בו, במשותף או כל תלמיד בביתו.
"לפני עידן המערכות הסינכרוניות התחום לא התרומם", אומר בנגר. "משום שאי אפשר היה להתגבר על הצורך האנושי לקיים קשר. הפתרון של שיעורים סינכרוניים דורש השקעה בשיעור עצמו: חייבים להתאמץ, לעשות את השיעורים דינמיים ומעניינים. כל מה שצריך בכיתה רגילה ויותר. זה לא כמו שיעור פנים אל פנים, אבל זה מתקרב מאד".
על היתרונות של הלימוד הסינכרוני אין ויכוחים. אפילו גדעון זיילר, מנכ"ל E-learning פתרונות ידע, שעוסק בתחום הלימוד הא-סינכרוני, מסכים כי "בראייה היסטורית, הלמידה העצמאית לא הוכיחה את עצמה, והיא קשה לרוב האנשים. אין ספק שללימוד הסינכרוני, בנוכחות מרצה וקשר אישי, יש עוצמה וחשיבות רבה".
"באינטרנט אתה לא לבד"
עם זאת, אומר זיילר, גם לשיטות הלימוד הא-סינכרוניות יש יתרונות: "ההפרש בעלויות דרמטי. המערכת של אינטרוויז יקרה מאות ואלפי אחוזים יותר ממערך א-סינכרוני של למידה מרחוק, והיא דורשת יותר אנרגיות וצורכת משאבים ארגוניים באופן מאסיבי".
לדבריו, "באינטרנט אתה לא באמת לבד. אנחנו משקיעים הרבה מאד בצד הפדגוגי של בניית השיעורים, לעניין, להצחיק, לאפשר לתלמיד שימוש בטכנולוגיות תגובה מיידיות, כמו צ'אט, פורום ודואר אלקטרוני, וזה עוזר. יש למידה מרחוק איכותית וטובה גם באמצעים א-סינכרוניים".
קיימים מספר כלים יעודיים להקמת מערכות. "אפשר לבנות היום מערך א-סינכרוני ללימוד מרחוק באמצעות כלי הקמת אתרים. מיקרוסופט הוציאו את ה-MS Producer, תוכנה המצורפת ל-Power Point XP, ואפשר להשתמש ב-Macromedia Director, כלים ל-Flash וכדומה", אומר זיילר.
הבעיה, כרגיל, היא תקציבית. "מחלקות ההדרכה אינן במקום גבוה מבחינת הארגון. התקציבים נמוכים, ואת ההוצאה צריך להצדיק מהר, לפעמים כבר באותה שנה. העובדה הזו מכוונת אותנו לבחירה במערכות א-סינכרוניות", הוא מסביר.
התעשייה מאוהבת
ההבדל המרכזי עליו מצביעים זיילר ואחרים העוסקים בתחום, הוא בקליטה המהירה של הלימוד מרחוק בשוק העיסקי והארגוני לעומת ההטמעה האיטית במערכות חינוכיות, ובעיקר בלימודים טרום אקדמיים.
"עובדים בארגונים זקוקים לידע", אומר זיילר. "לעיתים קרובות השיעורים עוסקים במידע שימושי באופן מיידי לצרכי עבודתם, כמו במקרה של פרטנר, שבכל פעם שהיא מכניסה טלפון חדש הוא מוצג בפני העובדים. או בנק דיסקונט, שהכניס מערכת חדשה והחליט להעביר את ההטמעה בלמידה מרחוק".
הוא מסביר, כי "בארגונים כאלה, שבהם האנשים מבינים שהלימוד הוא חלק מהקריירה, והם מקפידים להבין ולהיות קשובים, הלימודים מאד תועלתניים וממוקדים". בנגר מרחיב את היריעה, ומספר כי "אנחנו עושים המון הדרכות תוך ארגוניות, אבל בשנה וחצי האחרונות נעשות גם הדרכות ללקוחות או כנסים, כשמערכות ERP ו-CRM מתממשקות למערכות לימוד מרחוק ומרחיבות את השימושים".
האקדמיה מתקדמת
"אני זוכר שכשלמדתי לתואר ראשון הייתי מגיע לשיעור באוניברסיטה והיה אולם מלא מפה לפה. חצי מהנוכחים לא שמעו את המרצה, ותהיתי למה האנשים האלה יוצאים מהבית", אומר גדעון זיילר. "השיעורים באקדמיה לא תורמים באופן מיידי, כמו אלה שמקובלים בתעשייה".
לדבריו, "באקדמיה מבינים זאת ובשנים האחרונות יש התקדמות, כשכמעט כל השיעורים הם א-סינכרוניים, באיכות משתנה. לפעמים זה מסתכם בפורטל עם מצגות, אבל יש מרצים שמעבירים שיעורים רק ב-e-learning, וזה לא פשוט, כי נדרש לכך אישור מלמעלה, שלא ניתן בקלות".
זיילר עצמו סיים מחקר בתחום ה-e-learning, במסגרת תואר שני בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, שבמהלכו "הועברו שני קורסים זהים באותו סמסטר, אותן הרצאות, אותם חומרים ואותם דגשים, כשקבוצה אחת למדה באופן פרונטלי והשנייה באופן וירטואלי א-סינכרוני. התוצאות הראו רמת אפקטיביות זהה".
מערכת החינוך צולעת מאחור
"בתחום החינוך הקדם אקדמי יש בעיה כלכלית קשה מאד", נאנח זיילר, ובנגר מסכים, "עדיין קיים אלמנט המחסום הפסיכולוגי משימוש בטכנולוגיה, רתיעה ממחשב ואינטרנט לעומת החום של המפגש האישי". אבל בינתיים, יש מי שנאבק בשטח.
ד"ר ברוך אופיר מאוניברסיטת בר אילן, מנהל פרוייקט לקידום תלמידים מהפריפריה, מספר ש"אנחנו מעבירים לתיכוניסטים קורסים במחשבים, מאתרים את בעלי היכולת ומציעים קורסים ברמות גבוהות יותר, תמורת קרדיט אקדמי. עבור רובם, הקורסים מהווים חשיפה ראשונה לאקדמיה. הפרוייקט מתקיים במקומות שונים בארץ, כשהשנה השתתפו בו קרוב ל-400 תלמידים".
בפרוייקט של אופיר יש תפקיד משמעותי גם למורה בכיתה: "המורה מאתר תלמידים מבטיחים, מפתח קוגניציה ועובד על מוטיבציה. תפקיד המורה המשדר הוא להעביר את הידע, והמורה בכיתה מפתח יכולות". בסוף השנה, מגיעים תלמידי הפרוייקט לבחינות בבר אילן. עלות הפרוייקט משתנה בכפוף לסכומים שמקצה משרד החינוך. לפי אופיר, "העלות הכוללת היא כ-500 שקל לשנה לתלמיד, שממומנת על ידי המשרד ועל ידי ההורים ".
אופיר מספר על שיתוף פעולה מתוכנן עם פרוייקט Early College האמריקאי של ביל גייטס (ושותפים נוספים), שהחל לפני כשנתיים והכריז על לימוד מרחוק לקראת הקולג' כפרוייקט לאומי ביוזמה פרטית. לדעתו, "האוניברסיטאות צריכות להתאחד ולתת לתלמידים לבטא את כישוריהם. זה צריך להיות פרוייקט לאומי, ונדמה לי ששרת החינוך מבינה את חשיבותו".
מורה לכל תלמיד
ויש את החינוך הא-פורמלי, האפור והיקר. מספר חברות, ביניהן e-teacher ו-I-teach-you, פונות ישירות לתלמידים. שתיהן מציעות לתלמידים מכל הגילאים שיעורי עזר בכל המקצועות. מיזמים אלה עוקפים את מערכת החינוך, משרתות אלפי תלמידים, ושיווקן אגרסיבי ואפקטיבי למדי.
ההדגמות באתריהן מגלות מערכות קלות ונוחות לשימוש, המציעות לימוד סינכרוני וא-סינכרוני. אך העלויות לא נמוכות: כרטיס "חופשי חודשי" של e-teacher עולה כ-200 שקלים, ומאפשר גישה בלתי מוגבלת למורה, לסיוע בפתרון בעיות במתמטיקה.
שיעור קבוצתי באנגלית עולה קרוב ל-70 שקלים וקורס עברית לילדים ישראליים השוהים בחו"ל יעלה 720 דולר עבור 35 מפגשים. חברות אלה זכו לאחרונה במכרזים של משרד החינוך וחלק מהשיעורים יזכו למטרייה החינוכית של המשרד.
אולם חומרים מרתקים ניתן למצוא גם באתרי סנונית וגלים הוותיקים והמצוינים. תחומי הדעת, רוחב היריעה ועומק הידע שנמצא בהם עדיין מהווה מקור הנאה. העלות עדיין נמוכה משמעותית מזו של האתרים המסחריים.
הנה קישורים לכמה אתרים נוספים בתחום:
- אוטודידקט - פורטל לימודי חינם מקוונים.
- פורטל תכניות לימודים במשרד החינוך - מדע, אמנות, ציונות ועוד.
- הגנום - הנדסה גנטית לתלמידי תיכון.
- קהילות לומדות ברשת - מושגים, הסברים, דוגמאות.
- מכללת אחווה - איך לפתח מערך לימוד מתוקשב.
- ספריית לימוד מרחוק של יאהו!
לפנייה לכתב/ת 
