אלרגיות באביב: כל השאלות והתשובות

הפסח מתקרב ואיתו האביב, אך כידוע לא לכולם מסמלת עונה זו פרחים יפהפיים וריחות נעימים. לרבים, הסובלים מאלרגיה עונתית, מסמל האביב נזלת, קדחת השחת ופריחות על הגוף. איך מסבירים את התופעה וכיצד להתמודד איתה?

בקו פתוח שהפעילו ידיעות אחרונות" בשיתוף מכבי שירותי בריאות" ענו על שאלותיכם מומחים בתחום: ד"ר אריה בז'רנו - מומחה לאימונולוגיה קלינית ולאלרגיה (אלרגיית ילדים ומבוגרים), ד"ר אמיר טנאי - מנהל היחידה לאלרגיה, אימונולוגיה קלינית וראומטולוגיה בביח וולפסון, פרופ' יצחק כץ - מומחה לאלרגיות ולמחלות ריאה בת"א ומנהל המכון לאלרגיה, אסטמה ואמונולוגיה בביח אסף הרופא, ד"ר יוסי עזורי - מומחה לרפואת משפחה, ד"ר רונית קונפינו-כהן - מומחית לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, וד"ר אבנר רשף - מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה בבי"ח שיבא.

בשבועיים האחרונים אני חש שיש לי יותר נזלת מאשר בדרך כלל. אין לי שפעת ואיני מקורר - האם אני אלרגי לאביב?

בתקופה שבין עונת החורף לעונת האביב מתחילה פריחה של עצים (כמו ברוש, ערער, ויותר מאוחר גם עץ הזית) וצמחים אחרים המפזרים את אבקותיהם כחלק מתהליך הרבייה. אבקת הפריחה מופצת ע"י הרוח וחודרת לדרכי הנשימה, ריריות האף ולחמיות העיניים. כ-30 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מרגישות אלרגית עונתית לאבקות צמחים - תופעה הנקראת קדחת השחת". אצל אותם אנשים אלרגיים מתפתחות עם בוא האביב תופעות לא נעימות של נזלת מימית, התעטשויות מרובות, גירוי בעיניים וקוצר נשימה. אם תופעות אלה קורות אצלך כל שנה בחודשים מארס-אפריל ניתן להסיק מכך שאתה כנראה אלרגי לאבקות צמחים וסובל מקדחת השחת. הדרך לגלות זאת היא לפנות למומחה לאלרגיה, לזהות את גורמי הרגישות ע"י בדיקות אלרגיה (תבחינים) ולבקש התוויית טיפול מתאים.

אילו צמחים עשויים לגרום לאלרגיה?

מקורן של האבקות שגורמות לאלרגיה הוא בעיקר בצמחים המפזרים אבקה ע"י הרוח ולא בצמחים המפזרים אבקה ע"י חרקים. לכן, מרבית גורמי האלרגיה אינם פרחים אלא דווקא צמחים שאותם החרקים אינם מבקרים. הצמחים הידועים כגורמי אלרגיה בארץ הם ברוש, ערער, פקאן, זית, דגניים מסוגים רבים, וכן שיחים וצמחים עשבוניים כמו כותלית-יהודה ואחרים. יש לזכור שאלרגיה לצמחים תלויה בכמות האבקה הנמצאת באוויר ולכן, בתקופת החורף והגשמים האוויר נקי יחסית מאבקות צמחים אלרגניים.

האם שינוי בהרגלי התזונה יכול לסייע לי בהפחתת תופעות שונות של אלרגיה?

על פי הידע המדעי הקיים, שינוי בהרגלי התזונה ודיאטות מיוחדות אינם יכולים לשנות את התגובה האלרגית הכללית" של הגוף, מאחר ומדובר בנטייה תורשתית וברגישות לאלרגנים רבים ושונים. עם זאת, שינוי בהרגלי התזונה עשוי לסייע בעיקר לאנשים שסובלים מרגישות אלרגית לדברי מזון. רגישות אלרגית כזו (לדוגמא, רגישות לבוטנים או לביצים) היא מסוכנת ועלולה להביא לנפיחות של הלשון והלוע ואפילו להלם (שוק) אלרגי. יש לזכור, שבמקרים רבים אנשים סובלים מתופעות הקשורות במזון שאינן תופעות אלרגיות, כגון צרבת, שלשולים או כאבי בטן, עקב חוסר סבילות של המעיים למזון.

האם טיפות אף יכולות להקל על הגודש באף הנוצר מאלרגיה?

כן, אבל רק לטווח קצר. למרבה הצער, רבות מטיפות האף הנמכרות ללא מרשם רופא לא מומלצות לשימוש יומיומי וממושך, כי הן עלולות לגרום לניוון של רירית האף ולהתמכרות" אליהן. לעומת זאת, תרסיסים לאף נגד דלקת אלרגית המבוססים על קורטיקוסטרואידים יעילים מאוד בטיפול בנזלת אלרגית וניתן להשתמש בהם גם כטיפול לטווח ארוך, מאחר ואינם גורמים לתופעות לוואי רבות.

האם יש דרך לאבחן את כל גורמי האלרגיה הקיימים?

לא קיימת בדיקה הכוללת את כל גורמי האלרגיה בעולם. ברפואה המדעית, אבחון של אלרגיה נעשה באמצעות שתי שיטות: במרפאה, על-ידי תבחיני עור שונים (תבחין דקירה, תבחין טלאי) או במעבדה על-ידי בדיקה הנקראת RAST, שבודקת קיום של נוגדני אלרגיה בדם. מספר התבחינים מוגבל לכמה עשרות ועקרונית לא ניתן לאבחן את כל סוגי החומרים הגורמים לאלרגיה. אנו מציעים לציבור לא להתפתות אחר שיטות אבחון בלתי מוכרות ובלתי מדעיות, כגון אבחון על ידי מחשב" ושיטות דומות, שאין מאחוריהן חוות דעת של מומחה בנושא.

האם יש חיסון נגד אלרגיה?

חשוב להדגיש שחיסון נגד אלרגיה מורכב ממיצוי של גורם האלרגיה עצמו, כגון אבקת עץ הזית או תוצרים של קרדית אבק-בית. החיסון הוא חומר טבעי ולא תרופה. זריקות החיסון מגבירות את עמידות מערכת החיסון ומפחיתות את תופעות האלרגיה, בעיקר בקדחת השחת ובנזלת אלרגית כרונית. החיסון חייב להינתן תחת מעקב והשגחה מדוקדקים במרפאות מיוחדות לכך. הוא ניתן על-ידי רופאים מומחים לאלרגיה בלבד והם מחליטים איזה סוג של אלרגנים ייכללו בחיסון. איכות החיסונים השתפרה בשנים האחרונות והם יעילים יותר מבעבר.

האם ניתן לקבל חיסון נגד כל אחד מסוגי האלרגיה?

החיסון ניתן כנגד גורמים ספציפיים לאחר שזוהו בוודאות בתבחינים המיועדים לכך. החיסון אפשרי במצבים של רגישות לעקיצות דבורים וצרעות (ואז יעילותו מגיעה ל-95 אחוז) ורגישות לאבקות צמחים ולאבק הבית (קרדיות). אין עדיין חיסון לאלרגיה למזון או לדרמטיטיס אטופית (אקזמה). יעילות החיסון לאבקות צמחים ולאבק הבית מגיעה ליותר משני שלישים מהמקרים המטופלים באופן סדיר ורצוף (במשך שלוש שנים לפחות). החיסונים נגד אסתמה מחייבים זהירות מיוחדת וניתנים רק במקרים נבחרים.

האם כדאי להשתמש באופן קבוע בכדורים נגד אלרגיות?

בדרך כלל אין כל נזק בשימוש ממושך בתרופות נגד אלרגיה ממשפחת האנטי-היסטמינים, בעיקר בתרופות מ"הדור החדש" שאינן גורמות לנמנום ולהפרעות בתפקוד היומיומי. ככלל, טיפול ארוך טווח בתרופות לא מומלץ, ורצוי לאבחן את הסיבה לאלרגיה ולנסות לטפל בבעיה באמצעים נוספים.

האם יש אלרגיות שעלולות לסכן חיים?

בהחלט, יש סוגים שונים של אלרגיה שעלולים לסכן חיים - למשל, התקפי אסתמה קשים, רגישות אלרגית לתרופות מסוימות, תגובות לחומרי ניגוד בצילומי רנטגן, מזונות ועקיצות דבורים וצרעות. כל אלה עלולים לגרום הלם אלרגי קשה ומיידי, ובמידה ותופעה זו לא מטופלת באופן מיידי היא עלולה להסתיים במוות. יש חשיבות רבה לאבחון התופעה מיד כשהיא מתרחשת, ולצורך זה קיימים מומחי אלרגיה בקופות החולים ובבתי החולים. בחלק מהמקרים המסוכנים יש טיפול המפחית את הרגישות או מונע את התופעה עם התרחשותה בפעם הבאה.

האם יש אלרגיה שחולפת עם הזמן או שמא מי שאלרגי בילדותו ישאר כך כל חייו?

התכונה התורשתית של רגישות אלרגיה אינה חולפת בדרך כלל, אלא אם מבצעים טיפול פעיל (חיסון, לדוגמה). במקרים מסוימים החולים מפתחים במשך הזמן סבילות ואינם סובלים מהבעיה באופן קשה.

לדוגמה, ידוע שאלרגיה למזונות כמו חלב או ביצה יכולה לחלוף עם הזמן (במרבית המקרים, אלרגיה לחלב חולפת עד גיל -45). לאחר גיל 50-40, תופעות האלרגיה חולפות או מתמתנות אצל חלק מהאנשים עקב ירידה ברמת נוגדני האלרגיה.

האם האלרגיה תורשתית?

אלרגיה היא נטיה תורשתית המוכתבת ע"י הגנים, אך מושפעת מאוד גם מגורמים סביבתיים. התורשה של מחלות אלרגיות היא מאוד מסובכת ומורכבת ואינה תלויה רק בגנים. ידוע שהפחתת החשיפה לגורמי אלרגיה אצל ילדים קטנים מקטינה את הסיכוי להתפתחות מחלה אלרגית (כגון אסתמה) גם אצל ילדים עם נטיה תורשתית לכך.

האם ניתן לרפא אלרגיה לחלוטין?

לצערנו, אין דרך לשנות לחלוטין את הנטייה לאלרגיה. מתן חיסון (אימונותרפיה) גורם לשינוי מהותי במערכת החיסון ויכול להפחית באופן משמעותי את התגובה האלרגית בעת מגע וחשיפה חוזרת לאלרגנים. מדובר אך ורק על התגובה לגורמים הספציפיים הניתנים בחיסון. אנו מקווים שבעתיד ניתן יהיה לבצע שינויים גנטיים מתוכננים שיפחיתו את התגובות האלרגיות של האדם באופן מהותי.

מתי כדאי לי להצטייד במזרק PI-PENE?

מזרק אפי-פן (אדרנלין) מומלץ לאנשים שהגיבו בעבר באופן קשה ומסוכן לעקיצת דבורים או למזון. המזרק פועל מיידית וניתן לתפעול על ידי כל אחד )הזרקה עצמית(. הטיפול יכול להציל חיים מאחר והוא מייצב את מערכת כלי הדם והלב ומונע התפתחות של הלם (שוק) אלרגי ומוות. המזרק דומה למזרק אטרופין וניתן לשאת אותו לכל מקום. חשוב ביותר להצטייד בו אם יוצאים לטיול או למקום בו לא ניתן

לקבל עזרה רפואית בטווח של חצי שעה ומעלה.

במידה ואחד ההורים סובל מאלרגיה כלשהי - מה הסיכוי שאחד מהילדים יסבול גם הוא?

במידה ואחד ההורים סובל מאלרגיה מסוימת, יש סיכוי של מעל ל-45 אחוז שאחד מהילדים יסבול מתופעה אלרגית כלשהי. במידה ושני ההורים אלרגיים וסובלים ממחלה אחת הסיכוי שאחד מהילדים יסבול מתופעה אלרגית לאותה מחלה יהיה מעל 72 אחוז. יש לזכור ששיעור האלרגיה באוכלוסייה הכללית הוא כ-15 אחוז.

האם כל התרופות נגד אלרגיה ממשפחת האנטי-היסטמינים גורמות לנמנום?

קיימים סוגים חדשים של אנטי-היסטמינים (בעיקר תרופות מ"הדור החדש") הניתנים בטבליות, סירופ וטיפות, והם אינם גורמים לנמנום מאחר ואינם חודרים אל המוח ואל מערכת העצבים. תרופות אלה יעילות ביותר להפחתת נזלת, גרד ותופעות אלרגיות אחרות. במרבית המקרים עדיף לתת תרופות אלה ולא את תרופות הדור הישן, אשר גורמות לנמנום בשיעור של יותר מ-50 אחוז מהמקרים. יש לזכור שבמקרים רבים מצבים אלרגיים הם ממושכים ואסור לפגוע בערנות ובתפקוד - בעיקר בכל הנוגע לנהיגה.

אשתי נמצאת בשבועות הראשונים של ההריון וסובלת מאוד מתופעות של קדחת השחת". מה עליה לעשות?

ככלל, אין להשתמש בתרופות האנטי-היסטמיניות בזמן הריון. מצד שני, ניתן להשתמש בתכשירים מקומיים (טופיקליים), כגון תרסיסים לאף השייכים לקבוצת הקורטיקוסטרואידים, שהם יעילים מאוד בטיפול בקדחת השחת. אין חשש להשתמש בתרסיסים אלה מאחר והם אינם עוברים מהאף או הריאות אל מערכת הדם ואינם מגיעים אל העובר.

התפתחה אצלי פריחה לאחר טיפול בוולטרן. איך אפשר לאבחן אם אני אלרגי לתרופה זו?

רגישות לתרופות קשה ביותר לאבחון מאחר ומנגנונים רבים ושונים גורמים לה. מספר התרופות שניתן לאבחן באמצעות בדיקות שונות קטן - מדובר בעיקר על אנטיביוטיקה ממשפחה הפניצילינים. במקרים חוזרים ונשנים אנו מבצעים תבחיני תגר ("פרובוקציה") עם התרופה, ואף מסוגלים להפחית את הרגישות ע"י תהליך הנקרא דה-סנסיטיזציה המבוצע במרפאות מומחים.

האם ניתן לטפל בנזלת אלרגית באמצעות ניתוח של הקונכיות?

נזלת אלרגית היא מחלה של ריריות האף אשר מגיבות בהתנפחות ונזלת לחשיפה לגורם אלרגני המגיע דרך האוויר. מחלה זו בדרך כלל לא ניתנת לריפוי על-ידי ניתוח, ויש לטפל בה באמצעות מניעת חשיפה לגורם האלרגני, תרופות או חיסונים. במקרים נדירים, בעיקר בעת הופעה של פוליפים גדולים ושל דלקות חוזרות בסינוסים (סינוסיטיס), יש ערך לטיפול כירורגי שיסלק את הרקמה המפריעה ויפתח את המעברים.

במקרים של נזלת אלרגית או סינוסיטיס חוזרים רצוי להתייעץ עם מומחה לאלרגיה לפני ביצוע ניתוח באף או בסינוסים.