"בית המשפט הפקיר את כבודן וגופן של נערות בישראל"

תגובות נזעמות לגזר הדין שפטר בעונשים קלים מאוד תשעה נערים שהתעללו מינית בנערה בת 16. בהכרעת הדין שנחשפה ב-ynet הסבירו עורכי הדין ש"מדובר בנערים מבתים טובים", והשופטת קיבלה את גרסתם ולא הרשיעה.

ח"כ זהבה גלאון אמרה הערב (יום ד') ל-ynet כי תפנה לפרקליטת המדינה בדרישה לערער על פסק הדין. "בית המשפט הפקיר את כבודן וגופן של נערות בישראל", אמרה גלאון.

גלאון הוסיפה כי "פסק הדין מפר חוק שאני חוקקתי וקבע עונשי מינימום וחובת מאסר בפועל בעבירות מין ואלימות המשפחה. לא יתכן שבתי המשפט יצפצפו על חקיקת הכנסת. ענישה מטרתה להרתיע ולשדר מסר שלא ניתן לפגוע ולהתעלל מינית ואחר כך לצאת בזול".

עו"ד דפנה בוסתן, היועצת המשפטית של נעמ"ת, אמרה כי "לא רק כבודה של הנערה נרמס אלא נרמס גם כבודו של החוק. זילות העונש במקרה זה מזמינה את המקרה הבא. העונש חייב לשקף את ההוקעה החברתית והמשפטית של הנושא, בפרט לגבי בני נוער אצלם יש להגביר את אלמנט ההתראה. עיסקת הטיעון מעבירה מסר שניתן להתפשר עם החוק וחוסמת דרך לערעור על פסק הדין. יש להצטער שבית המשפט לא עצר העסקה ולא מצא לראוי למצות עם הנאשמים את מלוא חומרת הדין".

על פי הילה קרנר, מנהלת איגוד מרכזי סיוע לתקיפה מינית: "פסק הדין שם ללעג ולקלס את ההליך המשפטי. דווקא במקרים של אלימות מינית בקרב בני הנוער, ההולכת ומתפשטת ונהיית יותר נפוצה, מסר ההרתעה היה אמור לעמוד בראש מעייני השופטת. פסק הדין נותן לגיטימציה ומשדר מסר סלחני כלפי ההתעללות שהנערה עברה. פסק הדין מוסיף חטא על פשע ומעצים את העוול שנגרם לנפגעת. לא סתם קרבנות תקיפה מינית טוענים נגד אונס שני שהם עוברים בזמן ההליך המשפטי, כשהמערכת ממשיכה את הפגיעה בקרבן התקיפה".

מירב דדיה, מנהלת מרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומנפגעי תקיפה מינית תל אביב, קבעה: "אלימות מינית בקרב בני נוער הנה תופעה קשה ושכיחה, בה קבוצה חזקה מנצלת לרעה את כוחה כלפי נער או נערה, הנתפסים בעיניה כחלשים, וגורמת לנזקים נפשיים קשים בטווח הקצר והארוך.

"להרשעה בבית המשפט ישנה משמעות רבה במסר המועבר לנפגע/נפגעת ולחברה באשר להוקעתם של מעשים נוראיים אלה ולנקיטת עמדה ברורה הכולל גינוי חד משמעי. לצערנו, במשפט זה, בניגוד למשפטים אחרים כמו 'שמרת' ו'רמת השרון', עתידם של הנאשמים והכתם שתגרום ההרשעה זכו למשקל גדול יותר".

"לעיתים יש להתחשב כשקבוצה מתעללת"

גורמים משפטיים אומרים הערב ל-ynet כי פעמים רבות בוחר בית משפט לנוער שלא להרשיע קטינים אלא להוליך אותם בדרך של שיקום, גם כאשר מדובר במעשי סדום שביצעו הקטינים.

הגורמים המשפטיים התייחסו גם לגילם של הנערים שביצעו את המעשים ונשפטו היום: "חוק הנוער חל עליהם עד גיל 18 ומטרתו - הבאה לשיקום. הדרך לשיקום עוברת באי הרשעה, לעיתים דרך שירות המבחן. פעמים רבות בית משפט לנוער בוחר בדרך זו גם כשמדובר במעשי סדום, אם כי בעבירות של אינוס כבר מחמירים ומרשיעים יותר. גם הגיל משחק תפקיד פה: הנערים אמנם בוגרים אך יש להתחשב בעובדה שהם עומדים לפני גיוס ואם יורשעו - יתכן שייפלטו מהמעגל הנורמטיבי ורק יתדרדרו".

לדברי הגורמים המשפטיים, במקרים של התעללות קבוצתית, יש לעיתים התחשבות כשמדובר בקבוצה. "אנחנו מזדהים עם הקורבן ורוצים באופן מיידי לנקום ולהעניש, אך חשוב לזכור שכדאי לא להרחיק לעד את הנערים האלה מהחברה. יש עניין של שיקום, של צפיית העתיד ושל תקווה וניסיון להחזיר את הנערים בקרב חברה ולא לפלוט אותם החוצה. בתי המשפט, ובהם גם בית המשפט העליון, קבעו שככל שהגיל גבוה יותר, הם מודעים יותר למעשיהם ויש נטייה להחמיר עמם, אבל שוב - אם אלה נערים שיש סיכוי שהרשעתם תפריע לגיוסם ותהרוס את עתידם, יש מקום להתחשב גם בזה".

לדבריה, "בית משפט לנוער יימנע מהרשעה אם יש סיבות טובות לכך. ענישה לא נועדה רק כדי להרתיע את הציבור ולשלוח לו מסר, אלא גם כדי להתמודד עם המקרה הקונקרטי באופן הצודק ביותר. דווקא בענייני נוער, הענישה צריכה להיות מתחשבת בנסיבות ואם יש אפשרות שיקומית - רצוי שלא להחמיץ אותה".