מי מאשר ניסויים בבעלי-חיים? החוקרים
דו"ח מבקר המדינה: היתרים לניסויים בבעלי-חיים ניתנים כמעט באופן גורף, כי יו"ר המועצה המפקחת התפטר. נהלים דווקא יש, אבל איש לא מתייחס אליהם
האם מוסדות המחקר בישראל עושים ככל יכולתם כדי למזער את הסבל שעוברות חיות המעבדה בזמן הניסויים? אם להסתמך על דו"ח מבקר המדינה לשנת 2004, שהתפרסם בחצות (יום ד'), כלל לא בטוח.
המועצה לפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, שקמה במשרד הבריאות לפי חוק צער בעלי-חיים, לא התכנסה במשך יותר משנתיים; היא לא מבצעת פיקוח ממשי אחר הנהלים שהתקינה; לא יודעת אילו ניסויים מבוצעים בפועל ואם נרשמה חריגה ממספר בעלי החיים שאושרו; ולא קבעה שורה ארוכה של כללים ותקנות שהייתה צריכה להתקין.
בחודשים יולי עד דצמבר 2003 בדק משרד המבקר, השופט אליעזר גולדברג, את דרכי עבודתה של המועצה ואת הפעולות שנקטה ליישום החוק, וכן את מעבדות המחקר באוניברסיטה העברית (שם נערכו ניסויים ב-70 אלף בעלי-חיים), באוניברסיטת תל-אביב (22 אלף), בבאר-אילן (כ-7,000) ובמכון ויצמן למדע (46 אלף). המבקר מצא כי ברוב המוסדות שנבדקו, חוברת הנהלים הייתה מיושנת, ולא נמצאה בה כל התייחסות לכללים המעודכנים שפירסמה המועצה ב-2001.
מהדו"ח עולה כי בשל התפטרותו של יו"ר המועצה ואי כינוסה במשך שנתיים, ניתנו היתרים כמעט גורפים לרוב המוסדות שרצו בכך להקים ועדות פנימיות שיאשרו את הניסויים. בחברות תעשייתיות רבות, חברי הוועדות הפנימיות הם למעשה החוקרים שעורכים את הניסויים. לדעת המבקר, אין מקום לכך שבעקבות אילוץ טכני כמו התפטרות יו"ר, תאשר המועצה באופן גורף למוסדות להקים ועדות פנימיות.
סעיף 9 לחוק קובע שלא יינתן היתר לעריכת ניסוי בבעל-חיים אם ניתן להשיגו בדרכים חלופיות סבירות. המבקר מצא כי המועצה דורשת מהחוקרים רק להצהיר כי "לניסוי המבוקש אין חלופה", אולם היא לא מבקשת מהם לפרט אילו פעולות נקטו בחיפוש אחר החלופות. למועצה יש גם ועדה להצעת חלופות לניסויים בבעלי-חיים, אולם ועדה זו כמעט ואינה מתכנסת.
המועצה לא יודעת
סעיף נוסף בחוק קובע כי רק מי שעבר הכשרה בתחום מזעור הסבל לחיות מעבדה יוכל לעסוק בניסויים בבעלי-חיים. הביקורת העלתה כי המועצה לא הקפידה על כך שמוסדות המחקר יביאו לאישורה את תוכן הקורסים שהם מקיימים בעניין, ועד סיום הביקורת היא אישרה קורסים לחמישה מוסדות בלבד. "למעשה", כותב המבקר, "אין לה אפילו מידע אילו מוסדות מקיימים קורסים ואילו לא".
בתשובתה למבקר הסבירה המועצה כי לדעתה, פקולטה באוניברסיטה, הרשאית לקבוע דרישות בכל קורס, רשאית לקבוע גם את תוכנו של קורס ההכשרה לקיום ניסויים בחיות מעבדה.
אשר לפיקוח על הניסויים, המבקר קובע כי המועצה לא מינתה ועדת ביקורת, כמעט ולא קיימה כלל ביקורים במוסדות בהם נערכים ניסויים כדי לפקח עליהם, ורוב המוסדות מדווחים למועצה באופן מרוכז רק על המספר הכולל של חיות המעבדה המשמשות לניסויים, ללא פירוט לאילו ניסויים שימשו. המוסדות גם אינם מדווחים אילו ניסויים שאושרו בוצעו בפועל, ואילו בוטלו או נדחו.
המועצה השיבה כי בעקבות מערכת המחשוב החדשה שתוכנס, היא מצפה לקבל דיווחים מפורטים יותר. בעניין ועדת הביקורת הגיבה המועצה ואמרה כי "אין זה מתפקידו או מהכשרתו של הווטרינר לבדוק את הניסויים בבעלי-חיים שנערכים במוסדות".