מי ומי בימין הקיצוני; מזוז יכריע מחר בדבר צעדים
מחר יקיים היועץ המשפטי לממשלה מזוז דיון בעקבות שורת אמירות של רבנים ופעילים בימין הקיצוני. ייתכן שבעקבות הפגישה הזו תגביר מערכת הביטחון את צעדיה נגד הפעילים, חברי הארגונים השונים. ynet מביא לכם מיפוי, על קצה המזלג, של פעילות הימין הקיצוני בישראל. מכהנא ועד נשים בירוק
האם חברי הארגונים הבאים יזומנו בקרוב לחקירה במשטרה ובשב"כ? מחר (יום ד') בצהריים יקיים היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, דיון עם נציגי השב"כ, המשטרה והפרקליטות על ההתבטאויות של רבנים ופעילים במה שהוגדר "הימין הקיצוני" נגד פינוי התנחלויות.
ייתכן שמהפגישה הזו תצא שורה של צעדים נגד פעילי ימין. המטרה העיקרית היא לגבש מדיניות מסודרת וקביעת הליכים מכאן ואילך נגד מי שהוגדרו "סכנה לשלטון החוק".
בתקשורת הישראלית ובמערכת הביטחון מודבק שם התואר "ימין קיצוני" לשורה של ארגונים ופעילים, חלקם פעילים בשטחים ובהתנחלויות וחלקם בתוך ישראל.
המשותף לארגונים אלה, לפי מערכת הביטחון, הוא מידת האיום שהם מהווים לחוק ולדמוקרטיה בישראל. אבל חשוב להדגיש: לא מדובר במקשה אחת, וודאי לא בארגונים שכל חבריהם מהווים איום על ביטחון המדינה וראשיה.
נושא מיפויו המדויק של הימין הקיצוני, על כל הגוונים שבו, עלה לכותרות בתקופה האחרונה בשל שורה של התבטאויות נגד תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה ונגד פינוי התנחלויות. חלק מהאמירות הביעו תמיכה מרומזת או מפורשת במאבק אלים.
ynet מביא לכם את המפה הפוליטית של "הימין הקיצוני" בישראל. אלה הארגונים המרכזיים הפעילים פוליטית בשטח. הם מונים, על פי ההערכה, כמה מאות פעילים "כבדים" ועוד אלפי תומכים וחברים.
ריכוזי פעילי ימין קיצוני באזור חברון
"ארגון כהנא"
מערכת ותיקה ומשומנת, מיסודו של הרב מאיר כהנא ותנועות "כך" ו"כהנא חי" לשעבר. התנועה הוצאה מחוץ לחוק בשנת 1994, אחרי טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בחברון. התנועה ממשיכה לפעול. מדובר בתנועה מאורגנת, עם רשימות של אלפי חברים, שמתעסקת בפעילות ציבורית ענפה ומתוקשרת.
בין ראשיה – פעיל הימין הקיצוני נועם פדרמן, שהשתחרר לא מזמן ממעצר מנהלי, לאחר שישב תשעה חודשים, ודובר התנועה, איתמר בן-גביר. פעילים נוספים בתנועה: מיכאל בן-חורין, תושב נוב ברמת הגולן, דוד העברי מכפר תפוח. כמו כן מתגאים ראשיה בתנועת נוער גדולה.
גורמי ביטחון מסמנים שורה של אמירות והצהרות של פעילים בתנועה, ומביעים חשש כי ישפיעו על צעירים ובני נוער לפגוע בערבים ולמנוע באלימות פינוי התנחלויות.
בשנה האחרונה:
חשד: אנשי כהנא חי תכננו לפגוע בשרון ומופז
ועד רבני יש"ע
קבוצה של 7 רבנים, בראשות הרב דב ליאור, רבה של קריית ארבע. הרב ליאור נחשב מקובל גם בקרב הציבור החרדי. הלכתם ודיעותיהם של חברי ועד רבני יש"ע מקובלים על הציבור הדתי לאומי בתוך ומעבר לקו הירוק וכן בקרב תלמידי המכינות והישיבות.
בשנים האחרונות התבטאו חברי הוועד בעיקר בנושאים של פינוי ישובים והעברת שטחים לידי הפלסטינים. בימים האחרונים יצאו בחריפות נגד ראש השב"כ אבי דיכטר ודבריו אודות ההקצנה המסוכנת בימין הקיצוני.
חברי הוועד פעלו לאחרונה לפתוח את הר הבית כאשר נסגר בעקבות האירועים. הם נפגשו עם ראש הממשלה והשר לביטחון פנים צחי הנגבי, ופסקו שמותר וצריך להיכנס למקומות המותרים בהר הבית. בכך, למעשה, איפשרו את עלייתם של אלפי תלמידים ואזרחים מקרב האוכלוסייה הדתית לאומית לאתר.
בשנה האחרונה:
רבני יש"ע קראו לצום בעקבות "גזרות שרון"
ריכוז פעילי ימין קיצוני באזור שכם
"נוער הגבעות"
תופעה שזה תקופה ארוכה מדאיגה את מערכת הביטחון. מדובר בבני נוער צעירים, שפועלים מתוך אידיאולוגיה וחלוציות, שמסתובבים בגבעות יהודה ושומרון. הם פועלים בעיקר בגב ההר בשומרון ובאזור קריית ארבע ומעון, שבדרום הר חברון.
חלק מאותם בני נוער נפלטו ממסגרות חינוכיות שונות. האידיאולוגיה שלהם משלבת את תורת הרב אברהם יצחק קוק, רבי נחמן מברסלב והרב כהנא. הם זכורים בעיקר מפעילותם במהלך פינוי המאחז מצפה יצהר שבצפון השומרון וחוות גלעד.
הפעילים אוחזים באידיאולוגיה שלפיה לממשלת ישראל אין סמכות לעקור יישוב יהודי מכל סיבה שהיא, וכל ניסיון שכזה צריך להיתקל בהתנגדות ומסירות נפש.
בשנה האחרונה:
נוער הגבעות הפגין: "שרון עומד לבגוד"
"נשים בירוק"
תנועה בראשות פעילת הימין הוותיקה נדיה מטר. בתקופת ממשלת רבין הובילה הפגנות רבות נגד ממשלת רבין והסכמי אוסלו. במהלך אותן הפגנות חסמו פעיליה את משרד ראש הממשלה, תופפו על סירים ושרקו במשרוקיות.
בשנים האחרונות מסתובבות פעילות התנועה במחסומים ביהודה ושומרון, מחלקות לחיילים אוכל ופרחים, ומזהירות אותם מפני פעילות ארגון "מחסום watch", העוקב אחר פעילות חיילי צה"ל במחסומים.
בשנה האחרונה:
העימות: נשים בירוק נגד מחסום WATCH
תנועת "זו ארצנו"
התנועה בראשות משה פייגלין (כיום חבר הליכוד) שהיתה מזוהה יותר מכל עם חסימת הכבישים בימי ממשלת רבין, נכנסה אט אט לתוך הזרם הפוליטי המרכזי בישראל, באמצעות חדירת פעיליה למרכז הליכוד. התנועה הפכה בכך למעשה מחוץ-פרלמנטרית לסיעה שמשפיעה על חברי הליכוד מימין.
גורמי ביטחון חוששים כי כשתגיע תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה לשלבי הביצוע, עשויים פעילי התנועה "להעביר פאזה" שוב למבנה של תנועת מחאה, שפעיליה ישובו לצמתים ולרחובות ויחסמו כבישים.
בשנה האחרונה:
חברי מרכז רוצים "לדרג" את הח"כים בליכוד
מפלגת "חזית יהודית לאומית"
תנועה בראשותו של פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל מחברון. בבחירות האחרונות קיבל מרזל, שרץ עם מיכאל קליינר מחרות, 37 אלף קולות בקלפי. התנועה מאגדת בתוכה פעילי ימין רבים ששמו לעצמם למטרה להילחם בתוכנית ההתנתקות.
בימים האחרונים פתחו פעילי התנועה בקמפיין שבמהלכו הדביקו מודעות שבהן נכתב: "הרוב קובע – יגורש האויב הערבי".
בשנה האחרונה:
מרזל: הציבור שלנו חם, לא הכל בשליטה
תנועת "מצודת יהודה"
התנועה, בראשות עו"ד ברוך בן-יוסף, עוסקת בעיקר בסיוע כלכלי ומשפטי באזור הגבעות ביהודה ושומרון. בקיץ שעבר אירגנו פעילי התנועה קייטנות, שאליהן הביאו עשרות בני נוער ממרכז הארץ ליהודה ושומרון. עו"ד בן-יוסף העביר חלק מההרצאות שהועברו בגוש קטיף לחניכי הקייטנות.
תנועות שוחרי המקדש
ארגונים שהבסיס לפעילותם הוא מרכזיותו של אתר הר הבית ובנייתו מחדש של בית המקדש במקום. לאחרונה, בישיבה סגורה שנערכה בקרב פעילי ארגונים אלה, הוחלט שאם תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה תצא לפועל, יגבירו הפעילים את הפעילות סביב הר הבית ויבקשו למשוך אליו את תשומת הלב.
הפעילים מאמינים שכדי שבתי גוש קטיף יינצלו, צריך "לדאוג לביתו של בורא עולם", ולהגביר את הפעילות סביבו.