נכשלים באנגלית בגלל העברית

תוצאות מבחני המיצ"ב שפורסמו אמש (יום ג') והראו ירידה משמעותית בציונים באנגלית בקרב תלמידי כיתות ח' הובילו את שרת החינוך להורות לבדוק "מה קורה בתחום הוראת האנגלית".

אולם פרופ' זהר שביט, מומחית למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב וחברת מועצת עיריית תל אביב מטעם שינוי, כלל אינה מופתעת. מה שמפליא את פרופ' שביט, היא הפליאה של המערכת מהתוצאות. "ההפתעה מוזרה בעיני, שהרי באופן חד-משמעי אפשר לומר שרמת הידע אצל התלמידים שלנו מדי שנה הולכת ופוחתת. כשלא משקיעים אין תוצאות, והמדינה מקצצת בתקציב החינוך ומשקיעה פחות בתלמידיה. המציאות בשטח לדעתי חמורה יותר מהמשתקף במבחני המיצ"ב".

עד לפני מספר חודשים ניהלה שביט, כחברת מועצה, מאבק שהסתיים בהצלחה לאחר שראש העירייה, רון חולדאי, אישר שהעיריה תתחיל לאכוף תקנה לפיה שמות בתי הקפה וחנויות בתל אביב ייכתבו גם בעברית ולא רק בלועזית.

"הכל מתחיל מידיעת העברית ורמה נמוכה של אוריינות של העברית", אמרה שביט. "לא מפתיע שתוצאות עברית ואנגלית במיצ"ב דומות ובינוניות, כי יש זיקה בין השתיים. ידיעה בינונית של עברית מביאה לידיעה בינונית של אנגלית. רק אדם שרכש את שפת האם שלו בצורה מלאה וטובה יוכל לרכוש שפה נוספת בצורה מלאה וטובה.

"ילדי מהגרים מצליחים לרכוש היטב את השפה השנייה רק אם רכשו היטב את שפת האם שלהם. כשאין הדבר כך, הם מגיעים לרמה נמוכה בשתי השפות. הדבר נכון גם לדוברי עברית. כל המחקרים על רכישת שפה מוכיחים ששפה נבנית באמצעות תבניות. הכשל בחינוך הלשוני בארץ נובע מחוסר היכולת של רוב הישראלים, גם המשכילים, להשתמש נכון במפתחות השונים של השפה".

שביט גם מבקרת את רמת הידע של המורים לאנגלית ולעברית האמורים ללמד את הילדים שפה חדשה. "רמת המורים גם כן אינה משתפרת. רבים מבין בוגרי האוניברסיטאות סובלים מרמה נמוכה של אוריינות. המורים כיום הם בעצמם תוצר של חינוך לשוני גרוע וזה ניכר גם אצל רוב הפוליטיקאים".

לטענת פרופ' שביט, הפתרון הוא השקעה תקציבית גבוהה יותר בחינוך. "אין מעשי קסם. רק אם המדינה תשקיע בצורה מושכלת בתלמידיה, יהיו תוצאות גבוהות יותר. צריך שיהיו הרבה יותר שיעורים בעברית, החל מחינוך הטרום בית ספרי ועד כיתה י"ב. צריך להחזיר ללימוד השפה רכיבים שיבטיחו את העושר הלשוני כי זה המפתח האמיתי להכרת השפה".

כמו כן קוראת פרופ' שביט ללמד בבתי הספר את ההיסטוריה של השפה העברית, וכן להחזיר את השיטה של לימוד טקסטים בעל פה וקריאה מלאה של ספרים קלאסיים.

לדברי שביט, "מכתב לרשות שונה ממכתב אהבה או מכתב התנצלות. עושר של שפה פירושו לקרוא, למשל, את 'מנדלי מוכר ספרים', ולהיות מסוגלים ליהנות ממשחק השיבוץ הלשוני שלו. אין קיצורי דרך ברכישת שפה".