לראשונה בישראל: הליך פלוני אלמוני בבית המשפט

אדם שנפגע ביקש לתבוע אדם אחר שכתב בגנותו בפורום פופולרי ברשת. לשם כך פנה לבית המשפט והגיש בקשה נגד אתר הפורומים. בתשובת מנהלי הפורום לבית המשפט, הם ביקשו לנקוט בהליך "John Doe" (פלוני אלמוני), שבו נעשה שימוש בארה"ב על ידי תעשיית המוזיקה בפעילותה נגד מחליפי קבצים.

בית המשפט קיבל את הצעתם והורה להם לקבל את תגובתו של המשתמש ולהגישה לבית המשפט. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתקיים הליך זהה בארץ.

ביוני הגיש ישראל אקרמן בקשה לבית המשפט כנגד אתר הפורומים היידפארק ונגד בזק בינלאומי, לקבל את פרטיו של אדם שלטענתו השמיץ אותו בקבוצות הדיון באתר. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 3260/04, מחוזי ירושלים - ישראל אקרמן נגד היידפארק ואח').

פרקליטו של היידפארק, עו"ד אביב אילון, הציע לבית המשפט לנקוט בהליך פלוני אלמוני הנהוג בארה"ב. בכתב התגובה שהוגש לבית המשפט נטען כי גם למשתמש האלמוני שאת פרטיו מבקש אקרמן, יש זכויות, וכי יש לקבל את תגובתו לבקשה שיתן באמצעות אתר היידפארק.

ב-29 ביולי קיבל בית המשפט את ההצעה, ונמנע מלהוציא צו במעמד צד אחד. בהחלטה שנרשמה בכתב יד על גבי מסמך התגובה, נכתב כי בנסיבות אלו יפנו המשיבות אל אותו גולש, בלא לגלות את פרטיו ויקבלו את תגובתו. על פי תגובתו, שצריכה להתקבל בתוך 15 יום, יחליטו הנתבעות כיצד הן ממשיכות את הטיפול בתיק.

ככל הנראה מדובר בהחלטה תקדימית בישראל. בית המשפט נמנע מלהוציא צו המורה לקבל את פרטיו של גולש אינטרנט, ומאפשר לחברה שבה מנוי המשתמש, לקבל את תגובתו של האלמוני ולהגישה לבית המשפט מבלי שייחשפו שמו ופרטיו בבית המשפט ולצד המבקש.

רקע - מהו הליך פלוני-אלמוני?

עד לפני שנת 2003, התאחדות חברות המוזיקה בארה"ב, ה-RIAA, הגישה בקשות לבית המשפט על מנת לקבל צווים כנגד ספקי האינטרנט, על מנת שיסגירו מחליפי קבצי מוזיקה ברשת. בצווים הללו חויבו הספקים למספר את שמות המשתמשים בעלי כתובות ה-IP שצוינו על הצו.

בדצמבר 2003, לאחר תביעה שהגישו ספקי האינטרנט, החליט בית המשפט כי אסור להם לחשוף את שמות מנויים, וכי RIAA אינה יכולה עוד לגשת לפקיד בית המשפט, להוציא צו - ולקבל פרטים אישיים מזהים. או אז החליטה ההתאחדות לפנות להליך המשפטי הקרוי John Doe Legal Process.

בהליך זה, RIAA מגישה תביעה נגד אדם אלמוני שפרטיו לא ידועים לה, באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט כנגד ספק האינטרנט. הספק, שיודע את פרטי המשתמש, פונה אליו ומבקש את תגובתו, ואחר כך מעביר אותה לבית המשפט, שמחליט על המשך ההליכים ומתן הצו.

בשיטה זו יכול משתמש אלמוני המאוים בתביעה משפטית על ידי חברות התקליטים, לשטוח את טיעוניו ואת התנגדותו או הסכמתו למתן צו שיחשוף את שמו. על סמך זאת, בית משפט פוסק האם להוציא צו, עם הוראה למבקשת להפקיד ערבויות למקרה של נזק ולקבל את עמדות שני הצדדים בצורה שווה.

מאז החלה RIAA לנקוט בשיטות מאבק משפטיות, הגישה תביעות נגד 3,249 משתמשים. כבר בחודש אוגוסט 2003, הגישה אלמונית, שפרטיה נמסרו לספק האינטרנט ולבית המשפט, בקשה למנוע מחברות התקליטים לקבל את פרטיה. זו היתה אחת הבקשות הבודדות שהוגשו כנגד חברות התקליטים מצד משתמשים שנטען כנגדם שהם מפירי זכויות יוצרים.